הגירעון מתחילת השנה 22.4 מיליארד שקל. מתחילת הקורונה: 185 מ' ש'

יוצאים ממשבר הקורונה? עדיין לא. על פי אומדן משרד האוצר לביצוע התקציבי בחודש מרץ לבדו נמדד גירעון של 11.4 מיליארד שקל. מדובר אמנם בנתון נמוך יותר מאשר בחודש מרץ הקודם, אז נמדד 15.9 מיליארד שקל. אבל הנתון הבעייתי הוא הגידול  הגירעוני מתחילת השנה שעומד על כ-22.4 מיליארד שקל, לעומת כ-13.3 מיליארד שקל ברבעון הראשון של שנת 2020. מדובר למעשה בקצב שנתי של כ-90 מיליארד שקל תוספת לגירעון הקיים, וזאת כאשר בשנת 2019 עמד הגירעון על כ-52.2 מיליארד שקל, ואילו בשנת 2020, שנת הקורונה הגירעון קפץ ל-160 מיליארד שקל.

הגירעון המצטבר ב-12 החודשים האחרונים (אפריל 2020 – מרץ 2021) עומד על כ-12.1% אחוז מהתוצר (גירעון בסך של  כ-169.4 מיליארד שקל).

על פי הנתונים, ההוצאה הממשלתית כאחוז מהתוצר ממשיכה לגדול בקצב מהיר. אם בין השנים 2016-2019 עמדה ההוצאה על כ-28.4% הרי שבעקבות הקורונה עלתה ההוצאה לכ-36%.

הוצאות הממשלה מתחילת השנה: 120 מיליארד שקל
על פי האוצר, מתחילת שנת 2021 הסתכמו הוצאות הממשלה בכ-120.3 מיליארד שקל, מזה בחודש מרץ בלבד כ-46.9 מיליארד, וזאת לעומד כ-95.1 מיליארד שקל, כלומר גידול של 26.5% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. בנטרול ההוצאות להתמודדות עם "משבר הקורונה" חל גידול של כ-4.6% לעומת הביצוע בתקופה המקבילה אשתקד. חלק נוסף מהגידול מוסבר ע"י תשלומים של כ-3.5 מיליארד שקל שנתנה המדינה לקרנות הפנסיה הוותיקות. במילים פשוטות: דור העתיד ממשיך לממן את טעויות הדור הקודם.

הוצאות הביטחון ממשיכות להיות נטל משמעותי על ההוצאה, כאשר ההוצאה במערכת הביטחון עמדה על 16.9 מיליארד שקל. במשרדים האזרחיים עמדה ההוצאה על 87.1 מיליארד שקל.

הריבית על החובות של ישראל: 16.3 מיליארד שקל ברבעון
הוצאות החוב בחודש מרץ הסתכמו בכ-10.1 מיליארד שקל. מתחילת השנה שילמה המדינה על החוב שלה כ-16.3 מיליארד שקל, מזה תשלומי ריבית על החוב הממשלתי 10.4 מיליארד שקל, ופירעון קרן וריבית למוסד לביטוח לאומי 5.9 מיליארד שקל.