למרות ניצני האינפלציה ובהתאם לציפיות: בנק ישראל הותיר את הריבית במשק על 0.1%

המשק הישראלי מתאושש בקצב מהיר לאחר היציאה מהסגר השלישי, כך לדברי הבנק המרכזי, שמעודד גם מהאינדיקטורים שמצביעים על כך שהפעילות היא ברמה הגבוהה ביותר מאז תחילת משבר הקורונה במרץ שעבר
 | 
telegram
(5)

בנק ישראל מפרסם כעת את החלטת הריבית ומשאיר את הריבית במשק ללא שינוי ברמה של 0.1%, בדומה להערכות המוקדמות בשוק, וזאת למרות ניצני האינפלציה כפי שבאה לידי ביטוי במדד המחירים לצרכן לחודש מרץ 2021 שעלה בשבוע שעבר בשיעור חד יחסית של 0.6%, גבוה מעט לעומת צפי של 0.5% בקרב האנליסטים, מחירי הדיור עלו ב-1.6%.

החלטת הריבית הבאה תפורסם ב-31 במאי.

על פי תחזית המאקרו כלכלית של בנק ישראל, תהיה במשק צמיחה של 6.3% בתמ״ג בשנת 2021 ו-5% בשנת 2022. הבנק מעריך כי הריבית תישאר על 0.1% בשנה הקרובה, האבטלה תרד ל-7.5% בסוף 2021 ול-6% בסוף 2022. הבנק צופה גירעון של 8.2% בתמ״ג ב-2021 ו-3.6% ב-2022 ואינפלציה של 1.3% השנה ו-1.2% ב-2022 - כלומר בתוך בתוך היעד, ולדבי הבנק האינפלציה צפויה להיכנס לתוך תחום היעד כבר בחודש מאי הקרוב.

כותרת ראשית

- כל הכותרות

לקריאה נוספת:
> האם האינפלציה חוזרת? האנליסטים חלוקים. במזרחי טפחות סבורים שמדובר בעלייה זמנית בלבד, וכי היא תשוב ותתמתן עקב לחצים מחודשים לייסוף השקל ושיפורים טכנולוגיים; בפועלים סבורים כי האינפלציה תגיע ל-1% ובלידר סבורים כי היא תעלה השנה ב-1.3%.

על פי הודעת הבנק, המשק הישראלי מתאושש בקצב מהיר לאחר היציאה מהסגר השלישי. יעילות החיסונים הביאה לירידה חדה בשיעורי התחלואה ואפשרה הקלה נרחבת יותר של המגבלות על הפעילות. שיעור ההתחסנות הגבוה בקבוצות הגיל המבוגרות, מוריד את הסיכון להתגברות התחלואה ולגל הגבלות נוסף. לצד זאת, החשש להתפתחותן של מוטציות עמידות לחיסונים או כאלה שיגרמו לתחלואה קשה יותר לאוכלוסייה שלא מחוסנת עדיין קיים ומהווה סיכון לכלכלה ולחזרה לשגרה.

האינדיקטורים הזמינים לגבי הפעילות בחודש מרץ מצביעים על כך שהפעילות היא ברמתה הגבוהה ביותר מאז תחילת המשבר במרץ אשתקד ואינדיקטורים ראשונים מלמדים שמגמה זו אף מתגברת באפריל. בחינה של הפעילות בענפים אשר נפגעו באופן משמעותי מהמגבלות (מסעדות; תיירות ושירותי פנאי וחינוך) מעלה שגם בהם חלה עלייה משמעותית בפעילות. זאת ועוד, ניתוח נתוני ההוצאות בכרטיסי אשראי מצביע שסך ערך הרכישות בעת היציאה מהסגר השלישי חצה את קו המגמה ארוך הטווח (2019-2016). על פי סקר המגמות בעסקים של הלמ"ס, מאזן הנטו הכולל של הסקטור העסקי ממשיך בעלייה מאז  הסגר השני. בעוד יצוא השירותים ממשיך במגמת העלייה המתמשכת, ורמתו גבוהה מזו שהייתה לפני המשבר, נתוני סחר החוץ מראים כי יצוא הסחורות (ללא או"מ ויהלומים, בדולרים) שהיה תנודתי לאורך המשבר, מציג בחודשים האחרונים מגמת ירידה . נתוני יבוא הסחורות במרץ (ללא או"מ ויהלומים, בדולרים) מצביעים על המשך מגמת גידול מואצת.

לצד העלייה בפעילות המשקית, נתוני סקר כוח אדם למחצית הראשונה של חודש מרץ מצביעים על ירידה של שיעור האבטלה הרחבה לרמה של 12%. צפוי שנתוני סוף מרץ ואפריל יצביעו על ירידה נוספת באבטלה. בנוסף, על פי סקר המגמות של הלמ"ס חלה עלייה חדה בדיווח של עסקים על קושי בגיוס עובדים, לצד זאת, חלה עלייה משמעותית בדיווח על משרות פנויות. למרות החזרה ההדרגתית למעגל התעסוקה, ככל הנראה לנוכח סגירה של חלק מהעסקים לאורך השנה, המגבלות שנותרו, ותהליכי התייעלות ודיגיטציה שעברו העסקים בשנה האחרונה, חזרת שיעור האבטלה לרמות הנמוכות שהיו ערב המשבר צפויה לארך זמן ממושך. גם למדיניות הממשלה בנושא התעסוקה עשויה להיות השפעה בהקשר זה.

חטיבת המחקר עדכנה את התחזית המקרו כלכלית לשנתיים הקרובות ומעריכה שהתוצר יצמח ב-6.3% בשנת 2021. רמת התוצר צפויה להיות גבוהה מזו שהייתה צפויה בתרחיש החיסון המהיר שהוצג בתחזית הקודמת. שיעור האבטלה הרחבה צפוי לרדת עד ל-7.5% מכח העבודה בסוף 2021. ב-2022 צפויה צמיחה של 5%, כך שרמת התוצר בשנת 2022 צפויה להיות נמוכה רק בכ-1.4% מהרמה שהייתה צפויה בטרם המשבר. שיעור האבטלה ב-2022 צפוי להמשיך לרדת ולהגיע ברבעון האחרון לכ-6%, רמה שעדיין גבוהה מזו ששררה לפני המשבר. יחס החוב לתוצר בשנים אלו צפוי לעמוד על 77%.

סביבת האינפלציה נותרה נמוכה אך ממשיכה מגמת עלייה מתונה; מדד חודש מרץ עלה ב-0.6%  לאחר עלייה בשיעור של 0.3% במדד חודש פברואר, מדדים גבוהים מהצפוי, והאינפלציה בשנים עשר החודשים האחרונים עומדת על 0.2% (0.2% בניכוי אנרגיה ופו"י) על רקע המדיניות המרחיבה וסביבת האינפלציה העולמית, הציפיות לאינפלציה לשנה הקרובה מכל המקורות עלו ונמצאות בגבול התחתון של היעד. הציפיות לאינפלציה לטווחים הבינוניים והארוכים מעוגנות בתוך תחום היעד.

מאז החלטת הריבית הקודמת, שע"ח התאפיין ביציבות: השקל התחזק ב-1% במונחי השער האפקטיבי ומול האירו, ונחלש ב-0.4% מול הדולר.  

מחירי הדירות עלו בשנים עשר החודשים האחרונים ב-4%, וחלקם של המשקיעים מתוך סך העסקאות גדל. במקביל, קצב עליית מחירי השכירות נותר ברמה ממותנת. היקף המשכנתאות במרץ 2021 עמד על 8.6 מיליארדי ש"ח, בהמשך להיקפי המשכנתאות הגבוהים מתחילת השנה ועל רקע הכניסה לתוקף של הוראת בנק ישראל להתרת מגבלות הפריים ללווים חדשים ולממחזרי הלוואות משכנתא.

שוק המניות הישראלי רשם עליות שערים.  קצב ההנפקות בשוק המניות ממשיך להיות גבוה וחלה עלייה חדה בגיוסי הון בתעשיית ההון סיכון ברבעון הראשון. בתשואות איגרות החוב הממשלתיות ל-10 שנים נרשמה יציבות. מרווחי האג"ח הקונצרניים המשיכו להצטמצם והם קרובים לרמתם טרום המשבר. שוק האשראי ממשיך לתפקד עם ריביות יציבות ונמוכות, בתמיכת מגוון צעדי בנק ישראל והאוצר. לפי סקר המגמות, בחודשים פברואר ומרץ, לראשונה מתחילת המשבר, ירדה הרמה הממוצעת של הקושי של העסקים בקבלת אשראי חזרה לרמות שנצפו ערב המשבר בכל הענפים פרט לענף המלונאות, שם עדיין מדווחים רמות גבוהות יחסית של קושי בקבלת מימון.

העלייה בקצב ההתחסנות בעולם מסייעת להתאוששות הכלכלה העולמית. קרן המטבע עדכנה את תחזיות הצמיחה כלפי מעלה בכל הגושים העיקריים - בשנת 2021 הכלכלה העולמית צפויה לצמוח בכ-6%. ה-OECD צופה שבסיומה של שנת 2021, מבין מדינות ה-G20 רק בארה"ב הצמיחה תגיע ואף תעבור במעט את תוואי הצמיחה המקורי משנת 2019. התוצר הגלובלי צפוי להיות נמוך בכ-3% ביחס לתחזית מלפני המשבר. הסחר העולמי מוסיף לצמוח ורמתו גבוהה מערב המשבר. מדד מנהלי הרכש הגלובלי במרץ עלה לרמה שבה לא היה מאז  2018 (כ-55 נק'), המעידה על התרחבות ניכרת בפעילות הכלכלית. ההתרחבות בפעילות באה לידי ביטוי הן ברכיב השירותים והן ברכיב התעשייה. בשוקי ההון נמשכה מגמת העלייה במחירי המניות, והמדדים העיקריים נמצאים ברמות שיא. מחיר הנפט אופיין בתנודתיות במהלך התקופה, כשבסיכומה עלה במקצת. מחירי הסחורות החקלאיות והמתכות נותרו יציבים. האינפלציה עלתה בכל הגושים העיקריים, אך מדדי הליבה נותרו נמוכים מיעדי הבנקים המרכזיים. בציפיות לטווחים הקצרים חלה עלייה שצפויה להתמתן כתוצאה מהתמתנות אפקט הבסיס. המדיניות המוניטרית בבנקים המרכזיים העיקריים ממשיכה להיות מאוד מרחיבה. ארה"ב מובילה התאוששות כלכלית משמעותית, כתוצאה מהפצת חיסונים מהירה, צמצום המגבלות והשקת תכנית פיסקאלית בהיקף משמעותי של כ-8.5% תוצר, ולצידה רפורמת מס מתוכננת, שככל שתיושם, השפעתה צפויה להיות גלובלית. לתוכנית הפיסקלית צפויה להיות השפעה חיובית על שיעור הצמיחה ועל שוק העבודה בארה"ב והיא צפויה לעודד את המשך מגמת עליית האינפלציה. באירופה, ישנה התגברות בתחלואה שהובילה את המדינות המרכזיות בגוש להודיע על חידוש הסגרים. אלו צפויים לפגוע בצמיחת התוצר של הרבעון הראשון של השנה. כלכלת סין ממשיכה בתהליך התאוששות מהיר מהמשבר. נתוני המכירות הקמעונאיות והייצור התעשייתי מצביעים על גידול חד לעומת החודשים המקבילים אשתקד.

תגובות לכתבה(5):

התחבר לאתר

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
  • 5.
    הרבה בירבורים, לא אמרת מתי הכול מתפוצץ לנו בפנים. (ל"ת)
    אני 20/04/2021 08:18
    הגב לתגובה זו
    1 1
    סגור
  • 4.
    בנק ישראל - מוסד מיותר לחלוטין ואף מזיק! (ל"ת)
    רבקה 19/04/2021 17:56
    הגב לתגובה זו
    4 1
    סגור
  • 3.
    מענין
    יוסי 19/04/2021 17:30
    הגב לתגובה זו
    2 1
    על איזו מדינה הנגיד מתכוון?כנראה שעדיף ללא ממשלה וללא תקציב.
    סגור
  • 2.
    ריבית 0 מקוללת
    חזירות 19/04/2021 16:11
    הגב לתגובה זו
    5 1
    דואגים לעשירים
    סגור
  • 1.
    דואגים למסודרים
    עלוב 19/04/2021 16:11
    הגב לתגובה זו
    4 1
    מריצים נכסים
    סגור
חיפוש ני"ע חיפוש כתבות