הכסף הגדול שמאחורי השמירה על הסביבה: הצד הכלכלי של משבר האקלים

נראה שהקורונה כבר כמעט מאחורינו – אבל יש מי שאומרים שמדובר רק בקדימון למשבר האמיתי הממשמש ובא. כבר שנים שמדברים על משבר האקלים: אם בהתחלה ההערכה הייתה שאנחנו לפני ההתחממות הגלובלית הרסנית, היום כבר מדברים על שינויי אקלים מגוונים מסוגים שונים – שהשפעתם תהיה גרועה הרבה יותר.

תרחישי הקיצון נשמעים כמעט אפוקליפטיים: התחממות מהירה של כדור הארץ במעלה אחת או שתיים שתוביל להרס יבולים ופגיעה באספקת המזון, המסת קרחונים ובעקבותיה עלייה של מפלס מי הים והצפה של ערי החוף, שינויים במי האוקיאנוסים שיפגעו באוכלוסיות דגים ויצמצמו גם הן את אספקת המזון הזמינה – ותהליכי מדבור נרחבים של אזורים רבים על פני כוכב הלכת.
התהליכים הללו כבר החלו – וצפויים להימשך בעצימות הולכת וגוברת לאורך עשרות השנים הקרובות. אולם גם המשבר הזה עשוי להיות הזדמנות כלכלית. כמעט כל ממשלות העולם מובילות תכניות נרחבות להשקעה ממשלתית שנועדה לצמצם את נזקי משבר האקלים. לא מדובר בטרנד סביבתי של היפים בחולצות סביבתיות – אלא בתכניות חומש בשווי טריליונים שנועדו להתמודד עם מצב חירום של ממש.

המאמצים הממשלתיים מתמקדים בשלוש חזיתות: צמצום פליטות הפחמן הדו-חמצני לאטמוספירה (שנחשבות לגורם המרכזי להתחממות כוכב הלכת), שמירה על הביוספרה ועל אוכלוסיות בסיכון של בעלי חיים וגידולים – וטיפול בטיחותי בפסולת ובאשפה.

קחו לדוגמה את הקרן הממשלתית לשמירה על הניקיון שהקימה מדינת ישראל, והכריזה בשנת 2018 על תכנית אסטרטגית שנועדה להשקיע 4 מיליארד שקלים עד שנת 2030 – במטרה לטיפול אחראי בפסולת שיצמצם את הפגיעה בסביבה.
גם פרויקט הסימביוזה התעשייתית – שנועד להסב פסולת של מפעל אחד לחומרי גלם עבור מפעל אחר – קיבל בתחילת השנה השקעה ממשלתית נוספת בהיקף של 5 מיליון שקלים בשנה. מדובר בהשקעת פיילוט במיזם שצפוי להתרחב בשנים הקרובות – ולהפחית משמעותית את ייצור הפסולת של התעשייה הישראלית.
מהבחינה הזאת – ייתכן שישראל היא אפילו מעט שמרנית ביחס לעולם. נשיא ארצות הברית החדש ג'ו ביידן, למשל, הפך את ההתמודדות עם משבר האקלים לאחד מנושאי הדגל של תכנית התשתיות שלו – ששוויה נאמד בשני טריליון דולרים.

אפילו ממלכת סעודיה – שמתוקף היותה אחת מיצרניות הנפט הגדולות בעולם נחשבת גם לגורם מזהם במיוחד – הכריזה על "יוזמה ירוקה" בהיקף מיליארדי שנועדה לעבור לאנרגיה מתחדשת, להפחית את פליטות הפחמן הדו-חמצני ולשתול ארבעים מיליארד עצים חדשים.

היוזמות הללו בישראל, ארצות הברית ובסעודיה הן רק קצה הקרחון של היקף ההשקעה הבינלאומית בתחום – אבל אפילו ההשקעה הזאת עלולה להיות מעט מדי. דו"ח שפרסם הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים, למשל, כולל תחזית מבהילה בנוגע לנזקים שכבר נגרמו לאוקיאנוסים בעולם – זאת אפילו בתרחיש אופטימי של צעדים ממשלתיים מרביים.

הדו"ח, שעליו חתומים יותר מ-100 מומחים שונים ומתבסס על כ-7,000 מחקרים אקדמיים שונים, מזהיר כי התחממות האוקיאנוסים צפויה לפגוע משמעותית ביכולת שלהם לספק מזון – וכי עליית מפלס הים הצפויה בעשורים הקרובים תשפיע בצורה דרמטית על חייהם של 680 מיליון בני אדם החיים בסמוך לחופים. בנוסף, הדו"ח מעריך כי משבר האקלים יוביל גם לאסונות טבע הרסניים – שיפגעו בצורה הקשה ביותר באותם אזורי סיכון בחופים.
אולם יש גם הרבה סיבות לאופטימיות – ובהן מחקרים אחרים שמראים כי תגובה מהירה ונרחבת מצד האנושות תוכל להביא להקלה משמעותית בחומרת הנזקים הצפויים.

על פי אותם מחקרים, שפורסמו על ידי סוכנות רשמית של הממשל האמריקני, לכדור הארץ יש יכולת "החלמה" שתאפשר לסלק באופן טבעי את עתודות הפחמן הדו-חמצני מהאטמוספירה – ובכך לקרר את כוכב הלכת. אולם התרחיש הוורוד הזה ייצא לפועל רק במציאות של תגובה ממשלתית עיקשת – שתמנע הסלמה נוספת של המשבר. גם מחקרים של סוכנות נאס"א תומכים בגישה הזאת – ומעריכים כי צעדים דרסטיים של האנושות יצליחו להפחית משמעותית את נזקי משבר האקלים.

נראה שהדרך היעילה ביותר לרתום את הציבור למאבק בהתחממות כדור הארץ – היא להראות להם את אותו צד נוסף למטבע. את הדרכים שבהן ניתן להרוויח מההתמודדות עם המשבר, הן מבחינת איכות החיים והן מהבחינה הכלכלית. אפשר למנות שורה ארוכה של חברות וסקטורים שעושות כסף באמצעות סיוע להתמודדות עם משבר האקלים – וכך מציבות את התמריץ הנכון לעסקים ולאזרחים מן השורה לתרום את חלקם.
ניתן להסתכל לדוגמה על תחום הבנייה הירוקה הצומח – שצובר לאחרונה תאוצה גם בארץ. מדובר בתו תקן לבנייה שמעניקה למבנים בידוד תרמי ומערכות אוורור טבעיות – שמסייעות לחסוך בעלויות מיזוג האוויר. בנוסף, הבנייה הירוקה מעודדת שימוש בצמחייה חסכונית למים – ודואגת לסייע למשקעים לחלחל לקרקע וכך להבטיח בזבוז מינימלי של מי נגר ולמנוע הצפות.

ברור למדי שבנייה ירוקה תורמת לצמצום נזקי משבר האקלים – אך היא טומנת בחובה גם יתרון כלכלי מובהק לדיירים. לפי הערכות, מגורים בדירה או בבית פרטי שנבנו בהתאם לעקרונות הבנייה הירוקה יכולים לחסוך כ-1,500 ש"ח בשנה למשק בית – יותר ממאה ש"ח בחודש.
תחום נוסף שצפוי לתרום למזעור נזקי משבר האקלים הוא ייצור בשר במעבדה. מה שהחל כניסיון לפתח שיטת גידול בשר מוסרית יותר – מסתמן כפתרון סביבתי שיכול לצמצם את שטחי המרעה המבזבזים ולחסוך כמויות אדירות של מים ושל פליטות פחמן דו-חמצני מיותרות. חברות שעוסקות בייצור בשר במעבדה גייסו כבר מאות מיליוני דולרים – והן צפויות להשיק מוצרים ראשונים בשנים הקרובות.

חברת WaterGen, למשל, מפתחת פתרון שנראה במבט ראשון כמו כישוף מופלא מסרטי "הארי פוטר" או "שר הטבעות": פיתוח שמאפשר לייצר מים מאוויר. מדובר למעשה בטכנולוגיה חדשנית שתאפשר לספק מים נקיים לאוכלוסיות עניות ברחבי העולם – אתגר שצפוי רק לגבור בעקבות התחממות כוכב הלכת. ניתן למנות גם את חברת BlueSphere הישראלית שמפתחת טכנולוגיה שנועדה להמיר פסולת לאנרגיה – וכך במכה אחת לצמצם את כמות הפסולת וליצור מקור אנרגיה ירוק חדש.

גם חברת "שירותי אקולוגיה" הישראלית נמצאת בחזית המאבק בנזקי משבר האקלים, זאת באמצעות שירות ניהול פסולת כולל שהיא מספקת – פתרון שמציע קורת גג אחת לכל היבטי הניהול והטיפול בפסולת תעשייתית, תוך צמצום הנזקים הסביבתיים. מנכ"ל החברה אלכס מנגולד מסביר כי טיפול נכון בפסולת תעשייתית הוא אחד מהגורמים התורמים ביותר לשמירה על הסביבה ולמזעור הנזק לאקלים.

"התייחסות כוללת לפסולת, שמנהלת בצורה מאורגנת את כל היבטי הפסולת בארגון, מעלה את החשיבות להימנעות מצבירת פסולת מיותרת וגורמת לצמצום כמות הפסולת", אומר מנגולד. "כך ניתן להוביל לצריכה מושכלת, להגביר את המחזור ובסוף גם להוזיל עלויות ולהוביל לחיסכון אמיתי לחברה".
לדברי מנגולד, חברות צריכות להבין את החשיבות של טיפול נכון בפסולת – ולהנחיל אותו גם לעובדיהן. "בעיניי צריך לעודד עובדים לנהוג בצורה אחראית גם בביתם ובמעגלים המשפחתיים שלהם. זה נכון לגבי איסוף סוללות שאסור להן להגיע לפח האשפה הרגיל, למשל", אומר מנגולד. "כך כל אחד מאיתנו יכול לתרום למזעור הנזק שהפסולת גורמת לאקלים ולכדור הארץ".