סיפורי נתב"ג: נשא איתו 129 א' י' במזומן כדי לרכוש דירה ונקנס

קרוב למיליון שקל, 780 אלף ליתר דיוק - זה סכום הקנס המצטבר שהטילה רשות המסים במחצית השנייה של 2019 על אנשים שנכנסו או יצאו את גבולות הארץ ולא דיווחו על סכומים גבוהים של כסף מזומן שנשאו עמם.

61% מההפרות בוצעו במעברים היבשתיים לעומת 39% שבוצעו במעבר האווירי, 44% מההפרות התרחשו במעבר נהר הירדן, 40% בנתב"ג, 8% במעבר בגין, 7% במעבר ארז ו-1% במעבר רבין. כ-24% מהתפיסות התברר כי המפרים לא דיווחו על כספים גם בעת העברתם בכיוון הנגדי, כשליש מהמפרים אינם תושבי ישראל.

נשא איתו 129 אלף אירו במזומן כדי לרכוש דירה לדבריו - ושילם קנס של 140 אלף שקל אחד המקרים בדוח שפרסמה הרשות נוגע לאזרח רוסיה שהגיע לישראל דרך נתב"ג, לטענתו לצורך רכישת דירה וטיפולים רפואיים, כשעמו 129 אלף אירו במזומן. למרות שהמפר מחזיק חשבון בנק בישראל, הוא לא ביצע העברה. בא כוחו טען כי מקור הכספים הוא ממכירת נכס ברוסיה לפני כ-10 שנים, אולם הוא לא ביסס את הקשר בין מכירת הדירה לפני כעשור, לבין המזומנים שלא הופקדו או הושקעו. מסיבה זו, הוועדה לא קיבלה את טענתו של המפר לעניין מקור הכספים והטילה עליו עיצום בסך 140 אלף שקל.

יצאה עם מזומן ללרנקה כדי לקנות סחורה ושילמה קנס של 75 אלף שקל אזרחית ישראלית ובעלה יצאו מישראל ללרנקה על מנת לרכוש סחורה עבור חנות התכשיטים שבבעלות בעלה, עסקה שלבסוף לא יצאה לפועל. כאשר חזרו לארץ עברו במסלול הירוק בנתב"ג ונקראו להתלוות לחוקרי המכס לצורך בדיקה, במהלכה נמצאו 115 אלף אירו ו-30 אלף דולר אמריקאי על גופה. לדבריה הכספים שייכים לבעלה והוא שביקש ממנה להעביראת הכספים, שקיבל בהלוואה מקרוב משפחתו. הוטל עליה עיצום כספי בסך של 75 אלף שקל.

• בעל חנות ירקות חשוד בהעלמות מס בהיקף 2.5 מיליון שקל
• מבצע ענק: רשות המסים גבתה חובות של יותר מ-194 מיליון שקל במבצע שערכה

החזיק ב-300 אלף שקל שטען כי חסך במשך עשרות שנים, ושילם קנס של 104 אלף שקל אזרח ישראלי נכנס לישראל דרך נתב"ג, מצויד במזומנים בשווי של 300 אלף שקל, לטענתו מדובר בכספים שחסך במשך 15 שנה מעבודתו כסוכן נסיעות. לדבריו נהג לצאת מספר פעמים בשנה לאוקראינה במסגרת עבודתו, ובכל פעם הוציא עמו אלפי דולרים בודדים, עד לסכום שהצטבר לכדי 100 אלף דולר ארה"ב.

לדבריו, את הכסף אחסן בכספת של נאמן מטעמו. למרות זאת, בא כוחו של המפר סתר את טענתו, וטען כי מדובר בעסקה שבוצעה מטעם החברה בה המפר מועסק. לאור סתירות בין הגרסאות וכן חוסר הסבירות לחיסכון סכומים בגובה כזה לאור גובה המשכורות של המפר, הוועדה התרשמה כי מקור הכספים הוא בפעילות עסקית באומן ובהכנסות שאינן מדווחות לרשות המסים בישראל. מהסיבות הללו, השיתה הוועדה על המפר עיצום כספי בסך 104 אלף שקל.

על-פי חוק איסור הלבנת הון, חלה חובת דיווח על הכנסת כספים למדינת ישראל או הוצאתם ממנה בסכום העולה על 50 אלף שקל במעברי הגבול האוויריים והימיים ו-12 אלף שקל במעברי הגבול היבשתיים. העברת כספים דרך מעברי הגבול היא אחד מדפוסי הפעולה המוכרים והרגישים ביותר בתחום הלבנת הון, שכן מדובר בדרך נוחה להעברת מזומנים ללא תיעוד ושחזור.

• אשקלון תיכלל במתווה השיקום: מיליוני שקלים יוקצו לתשתיות וחינוך
• אחרי תצהיר ראש השב"כ: פורום העסקים מגבה את רונן בר
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"