תהיו סוציאליים: מה הפירוש של ה-S ב-ESG ולמה זה חשוב כמשקיע?
באמצע המאה ה-19 יצא הספר המצוין אוליבר טוויסט של הסופר הנודע צ'ארס דיקנס. גיבור הספר נולד בבית עבודה ונמכר להיות שוליה של קברן לפני שהצליח להימלט. משם התדרדר לפשיעה כדי לשרוד. הרומן הגרפי והלא מתחנחן, הציב בפני החברה המערבית מראה לא כל כך נעימה על החיים של ילדים העובדים בתנאי כפייה ועוד רעות חולות שפקדו את החברה דאז. אוליבר טוויסט אולי תרם לשינויים מרחיקי לכת ביחס לעבודת קטינים ותנאי העבודה בכלל, אבל לצערנו, הפרקטיקות האלה לא נעלמו מהעולם.
דוגמה מובהקת מהעת הנוכחית היא תעשיית השוקולד. כן, הקינוח המתוק שמרביתנו אוהבים, מושתת, בין היתר, על עבודה בכפייה של ילדים. בפברואר השנה 8 ילדים ממאלי, בסיוע ארגון בינ"ל, תבעו את נסטלה (NSRGY), הרשי (HSY), מונדלז (MDLZ) ועוד שורה של יצרני שוקולד, על כך שסייעו והעלימו עין כשמגדלי קקאו העסיקו אלפי ילדים בתנאי עבדות בחוות בחוף השנהב שמייצרת 45% מהקקאו העולמי. בתביעה הילדים טוענים כי פיתו אותם ברמייה לצאת ממדינתם, כשלאחר מכן הואלצו לעבוד ללא שכר במשך שנים ולא נתנו להם לשוב למשפחותיהם.
אם התביעה תתקבל והחברות יימצאו אשמות, הן עלולות לשלם פיצויים במיליארדים. ופה בדיוק הנקודה. כי אם זה היה תלוי בחלק מהחברות, ייתכן וחוקי העבודה היו נשארים כפי שהיו לפני 200 שנה. אבל היום, להתייחס בצורה לא חוקית לעובד או להזניח ביודעין את הקהילה מסביב, יכול להפוך לא רק לחרם צרכני, כמו במקרה של יצרניות השוקולד, זה יכול לפגוע עמוק בכיס. אמנם במקרה של השוקולד, ענקיות שכאלה תביעה שכזו לא תרושש – ואולי חבל שכך – אבל כגודל הקנס שיושת, כך חברות יזהרו שבעתיים בעתיד.
- כל הכותרות
כלומר, היום הולכת וגוברת ההבנה שלחברה יש אחריות כלפי העובדים שלה, בכל הרמות. לכן זה לא כלכלי לנסות לרמוס התאגדות של עובדים, או לעבור באופן כללי על חוקי העבודה, בטח שלא באופן סיסטמטי. אין לזה היתכנות וחברות יכולות לחטוף חזק על זה.
הדוגמה הטובה ביותר שאנחנו רואים בתחום הבנייה בישראל. אחרי שנים של הזנחה, נוצר לחץ ציבורי ב-2018 עבר חוק שקבע שעל כל עבירת בטיחות קבלן יצטרך לשלם עד 30 אלף שקל. ב-2019 רשם הקבלנים שלל רשיונות בנייה ל-2 קבלנים ל-3 שנים בשל ליקויי בטיחות שיטתיים. זו מכת מוות לחברה.
בגלל זה גם ב-ESG נותנים דגש לנושא, יחד עם הכלכלה שעוברת מכלכלה מוטה בעלי המניות, לכלכלה שמוטה לעבר בעלי העניין בחברה – כלומר מרמת העובד הפשוט ועד הקהילה המקיפה את החברה, בין אם יש לה קשר ישיר או עקיף לה.
ב-MSCI יצרו רשימה של נושאים שנופלים תחת הקטגוריה של סושיאל, כלומר חברה, שבה ניתן למדוד דיווחים של חברות ולדעת האם בדוח ה-ESG שהן מגישות, החברות אכן מבצעות את מה שהן לוקחות על עצמן – או שהן מנסות לעשות על השוק סיבוב. בין היתר ישנם פרמטרים על ניהול כוח אדם, סטנדרטים של העסקה בשרשרת האספקה, שמירה על פרטיות, יחסים עם הקהילה ועוד.
הנה מרבית הרשימה שיצרו ב-MSCI
ניהול כוח אדם (labor management) – הסטנדרטים הבינ"ל של ניהול כוח אדם, הגיעו לאחר מלחמת העולם השנייה בהסכם ורסאי, כבסיס של האו"ם להגדרת חוקי העבודה הבינ"ל (ILO). מדובר בנושא סבוך, שמחולק ל-2 קטגוריות מרכזיות. הראשונה היא אמות מידה והשנייה המלצות – הראשונה מחייבת, השנייה לא. בין היתר אסור להעביד בכפייה, איסור לסחר בבני אדם, איסור להעסיק ילדים, איסור על מניעת התארגנות עובדים ושמירה על תנאים סוציאליים מינימליים.
בימינו, כשהעולם מחובר לאינטרנט, יכולות להיות לכך השלכות מרכזיות על חיי חברה. דוגמה "מצוינת" מהעת האחרונה מגיעה מחברת אמזון (AMZN) שחטפה לא מעט אש, לאחר שהתברר שהחברה אינה מעניקה זמן לעובדיה ללכת לשירותים ועובדים צולמו כשהם מטילים מימיהם בבקבוק בזמן העבודה מחשש לפיטורין בעקבות אי עמידה בזמנים. בעקבות ההדף הציבורי, החברה הודיעה כי תבחן את המדיניות שלה בנושא.
בריאות ובטיחות (OHS) – על המעסיק לייצר סביבת עבודה ששומרת על בריאותם ובטיחותם של העובדים. העניין הוא שאי שמירה על בריאות העובדים, יכול להוביל לפגיעה כלכלית משמעותית עבור החברה, בין אם באמצעות תביעות או חקירת רשויות שיכולה להוביל לכתבי אישום.
כמו כן, אי שמירה על הבריאות יכול להוביל לביצועים פחות טובים של החברה, מאחר וכוח אדם טוב קשה להחלפה. בנוסף, יכולה להיות פגיעה משמעותית בציוד, שביתות שעוצרות את פסי הייצור, פגיעה תדמיתית, וגם להוביל לאובדן של חוזים, קנסות ועוד.
פיתוח הון אנושי (HCD) – כל עוד עובדים ימשיכו לעבוד בחברות ובמפעלים, הם מהווים לא רק את ההוצאה הניכרת ביותר בחיי חברה – עד 70% מההוצאות – אלא גם המקור הכי משמעותי לצמיחה. כלומר, פיתוח ההון האנושי אמור לייצר לחברה כסף כשהוא נעשה נכון, מאחר ועובדים מקצועיים ובעלי ידע
סטנדרטים של העסקה בשרשרת הייצור – מה שכתבנו למעלה על יצרניות השוקולד. כמוהן, חברות רבות כמו נייקי (NKE) נתפסו עם המכנסיים למטה, כשהתגלה שבמפעלי הייצור שלה בסין הועסקו ילדים בתנאי כפייה. החברה הצליחה להתאושש מהפגיעה, אבל לא כל חברה יכולה לחתום על חוזה של מיליארד דולר עם רונאלדו או לברון ג'יימס.
איכות ובטיחות מוצר – המשמעות היא עמידה של חברה ברגולציות ובתקינויות שנקבעות בחוק. אבטחת איכות ובטיחות המוצר, לרוב מעידה גם על שרשרת ייצור איכותית יותר, אבל יכולה למנוע אי נעימויות משמעותיות. לא מעט פעמים אנחנו שומעים על חברות שנאלצות לעשות ריקול למיליוני רכבים, בשל חלקים בעלי איכות ירודה. התיקונים הללו עולים כסף ולא מעט ממנו והחברות נאלצות לספוג זאת. איכות ירודה של מוצרים יכולה גם להפסיד למוצרים של המתחרים.
הגנה פיננסית של צרכנים – חברה נמדדת ביכולת שלה להגן על הצרכנים שלה ובמיוחד על כספם. בין אם זה שמירה על פרטיהם האישיים – אלה שדלפו לא פעם משרתיהן של חברות מסחריות – או מתן תמורה הוגנת לכסף ששולם. תחת סעיף זה נופלים הגופים הפיננסיים, שאמורים לקחת צעדים בשקיפות של ניהול הכסף של הלקוחות ולעמוד בסטנדרטים מחמירים של רגולציות.
פרטיות ובטיחות דאטה – סעיף המתייחס לאמצעים שבהם החברה שומרת על פרטיות העובדים והמידע שהיא אוגרת עליהם. דוגמה משמעותית היא של אמזון (AMZN) שעמדה בעין של סערה ציבורית לאחר שאשתקד התגלה כי היא עוקבת אחרי עובדיה ומנטרת קבוצות של עובדים ברשתות חברתיות. יותר מזה, החברה הפעילה חברת מעקבים אזרחית כדי לעקוב אחרי התאגדות העובדים. אחד מאיגודי העובדים בספרד, ה-CCOO, הודיע כי בכוונתו לתבוע את החברה. עוד פלני כן, בספטמבר אשתקד, ביקשו איגודי עובדים באירופה לחקור את AMZN על נהלי המעקב שלה אחרי עובדיה.
השקעה אחראית – כלומר, בין היתר, איך החברה או התאגידים משקיעים את התקציבים שלהם על פיתוח עסקי אחראי.
יחסים עם הקהילה – כפי שכתבנו על מעבר מכלכלת בעלי המניות לכלכלת בעלי העניין, תאגיד צריך לקחת על עצמו חלק נרחב יותר במעמד הקהילתי – כלומר "להחזיר" לקהילה. כאן אפשר לראות הקמת קרנות למלגות, או סיוע לעמותות או בניה של בית ספר. כל פעם שאתם רואים כתבה על עובדי חברת איקס שהלכו לצבוע בית יתומים. אז גם על הדברים האלה חברה נמדדת.
תודה.
לתגובה חדשה
חזור לתגובה
