נגיד בנק ישראל: "אין צורך להעלות מיסים בשנתיים הקרובות"

פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל טען בוועדת הכספים בכנסת כי בנק ישראל לא ממליץ להעלות מיסים בשנה הנוכחית ובשנה הבאה. הנגיד הציג את התכנית הכלכלית של בנק ישראל, במסגרתה נטען בין היתר כי למעשה לא דחוף לצמצם את הגרעון המבני בתקציב הקרוב - ניתן להתחיל לעשות זאת ב-2023. 

אחד מהפתרונות של הנגיד לצמצום הגירעון הוא התאמות מס, הנגיד נטען כי הבנק לא רואה סיבה למנוע התאמות, וציין כדוגמא את "אגרות הגודש", המכונה גם "תמחור גודש" - מערכת המחייבת צרכנים של מוצרים או שירותים לעומס לשלם תעריף גבוה יותר בשעות השיא, כמו למשל תחבורה ציבורית חשמל וכבישים - המטרה המקורית של האגרה היא להפחית עומסי תנועה. 

הנגיד הוסיף כי ​האינפלציה בישראל נמוכה לעומת מדינות מפותחות והעריך שרוב מרכיביה זמניים עוד העריך ירון כי החזרה לשיעורי אבטלה שקדמו למשבר תארך זמן, והציג נתונים מעודדים בנוגע למצב העסקים הקטנים והזעירים, "יהיו בעלי חדלות פירעון, אבל לא בצורה שחששנו ממנה במהלך כל תקופת הקורונה", אמר והציג כי במסגרת מתווה דחיית הלוואות ביתרה של למעלה מ-180 מיליארד שקל בתקופת הקורונה, כ-90% מההלוואות שנדחו חזרו לשלם. לצד כך קרא ירון לוועדה ולממשלה להימנע מהעלאת אחוז הגרעון המבני

הנגיד הוסיף כי "ישראל נכנסה לאירוע הקורונה הזה במצב טוב, בשנים האחרונות ישראל צמחה, האבטלה הייתה מאוד נמוכה, תעסוקה שהלכה והתגברה, היחס חוב תוצר ירד במהלך השנים, ירדנו לכיוון ה-60%. במשבר בישראל היו סגרים יותר אקטיביים ממדינות אחרות, בזמן הסגרים היו ירידה בהוצאות בכרטיסי האשראי, מיד לאחר הסגר הייתה קפיצה כלפי מעלה. הסגר השלישי מבחינת חוקי הסגר, היה הדוק יותר מהראשון, יחד עם זאת רואים את ההסתגלות של המשק לפעילות, כאשר אנשים חזרו להשתמש בכרטיסי אשראי".

• דיון סוער בוועדת הכספים: האם המדינה באמת בונה רק לחרדים?
• "גם כיפת ברזל לא תעצור את הטיל הכלכלי שמאיים על המשק הישראלי"

נושא נוסף עליו הצביע ירון כמשמעותי הינו העסקים הקטנים והזעירים בישראל: "חששתי מאוד במסגרת המשבר, בניגוד לחששות אנחנו רואים את שיעור העסקים שצמצמו את מצבת העובדים במעל 80%, ביחס לחודש המקביל לפני שנתיים – ולשמחתי ככל שהמספר חוזר לעצמו לתקופה שלפני הקורונה, זה מראה שהבעיה לא אקוטית. יהיו בעלי חדלות פירעון, אבל לא בצורה שחששנו ממנה במהלך כל תקופת הקורונה".

ירון הצביע על שני פרמטרים שהיוו שינוי משמעותי במשבר הקורונה לעומת משבר הדוט-קום והמשבר הפיננסי ב-2008: האחד הוא כך שבשני המשברים הקודמים, לא היה סיוע משמעותי, בניגוד למשבר הקורונה, בה היה שינוי פיסקלי משמעותי, ועניין הוסף הוא השינוי הדרמטי בשיעורי האבטלה.

"ההתכווצות בישראל הייתה יחסית מתונה, תוך סיוע שהוא לא חריג. לעניין סך הגרעון אנחנו בצד הגבוה בין מדינות ה-oecd, מהסיבה שהתחלנו עם גרעון מבני גדול של 4+ אחוזים. הגרעון המבני הוא הדבר שיעמוד לפתחכם שהתקציב יגיע" ציין ירון והוסיף בהמשך "הקפיצה בגרעון בקורונה פחות מטרידה אותי, היא תרד ברגע שתשלומי קופסאות הקורונה יפסקו, אני מסתכל על השנים שקדמו לקורונה, במהלכן הגרעון המבני במשק גדל".

• השכר הממוצע בהייטק עלה ב-4.6% - 31.3 אלף שקל
• איך ישראל תושפע מהמכסים של טראמפ? לא בטוח שזה יהיה רע
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

ירון העריך כי בסוף 2022 ישראל תסגור את פער התוצר לעומת מגמתו טרום המשבר, "לכן נמליץ לא להעלות מיסים ב-21-22 ולאפשר למשק לצמוח, אך גם לא להעלות את הגרעון המבני" אמר והמליץ להאיץ את המשק באמצעות רפורמות.