הגירעון של ישראל קטן מהצפוי? זה לא בזכות הממשלה - אלא ארה"ב

בשבוע שעבר, יצא לי לראות כמה נתונים על הכנסות המדינה בשנה האחרונה. אחד מהנתונים היותר מעניינים שגיליתי הוא שלמרות שחלק גדול מהציבור יצא לחל"ת בשנה שעברה, הכנסות המדינה ממיסוי על הכנסה דווקא עלו. מתברר שההסבר לתופעה המוזרה הזאת היא הגאות בבורסה האמריקאית. העלייה בנאסד"ק עודדה את חברות ההיי-טק הישראליות לצאת להנפקות, כל הנפקה הביאה איתה עובדים שמימשו את האופציות שלהם, ורשות המיסים דאגה לחתוך קופון נחמד לטובת הקופה הציבורית.

בקיצור, ראש הממשלה נתניהו ושר האוצר כ"ץ הירבו לדבר על כך שממשלת ישראל הצליחה בתקופת הקורונה גם לתמוך בעובדים ובעסקים, וגם לצאת בגירעון קטן יחסית – רק כ-12% תוצר. אבל מתברר שחלק גדול מהקרדיט שייך בכלל לדוד סם. ישראל יצאה מהקורונה עם גירעון קטן יחסית, הרבה בגלל שהבנק המרכזי האמריקאי הפגיז את שוק המניות בכסף זול, וחלק מהכסף הזה הגיע גם לחברות ולעובדים מישראל.

בינתיים, נראה שאין סיבה לדאגה, כי ההנפקות בנאסד"ק ממשיכות בכל הכוח. רק בשבוע שעבר הונפקו בנאסד"ק ארבע חברות ישראליות חדשות, וכל אחת מהן גייסה בין חצי ל- 2.15 מיליארד דולרים. זה מבטיח שגם ברבעון הזה הכנסות המדינה ממיסים יראו מצוין, וששר האוצר יתגאה בכך שלמרות שהממשלה ממשיכה להוציא סכומים גבוהים יחסית, הגירעון הרבה יותר קטן ממה שאפשר לצפות. 

אבל בכל זאת, בתלות שנוצרת בין הכנסות המדינה לבין הגאות בשוק המניות האמריקאי יש גם סיכונים. כדי להבין את הסיכונים, אפשר להיזכר במשבר הדוט-קום של שנת 2000. אז, כמו היום, זרם הרבה מאוד כסף לחברות היי-טק, וחברות ישראליות נהנו מההזדמנות להנפיק בארה"ב ולהכניס כסף גדול. אז, כמו היום, ההכנסות האלה זרמו לקופת המדינה, ואפשרו לממשלה להגדיל את ההוצאות שלה. אבל כששוק המניות האמריקאי קרס, ההנפקות נעצרו, הכנסות המדינה ממיסים נחתכו, והממשלה התקשתה להגדיל את הגירעון כדי להפנות משאבים לטובת סיוע למי שנפגע מהמשבר. התוצאה הייתה אבטלה שהגיעה לקרוב ל-11 אחוזים. 

היום, אנחנו עלולים להגיע למצב דומה. הסתמכות על ההכנסות מהנפקות כדי לממן את הוצאות הממשלה יכולה לאפשר לממשלה להגדיל את ההוצאות שלה כעת. אבל במקרה כזה, אנחנו שוב נהיה בבעיה קשה אם יקרה משהו שיעצור את חגיגת ההנפקות בארה"ב. 
לפחות בינתיים, נראה שבאוצר מבינים את זה, ושגם שר האוצר הנוכחי נזהר מלהגדיל את ההוצאות. מצד שני, יש גם הרבה אנשים שחושבים שהריבית הנמוכה בעולם וההכנסות הגבוהות יחסית ממיסים זאת הזדמנות מצוינת בשביל הממשלה להגדיל הוצאות. כך שלי לפחות קשה לנחש איך יראה תקציב 2021/2022. 

אבל כדאי שמקבלי ההחלטות ייקחו בחשבון שבתקופה שבה האינפלציה עולה והסיכון לעליית ריבית בהחלט קיים, עדיף אולי להשתמש בהכנסות כדי לצמצם קצת את הגירעון. אחרת, אנחנו עלולים למצוא את עצמנו עוד פעם בתסריט שבו הבורסה האמריקאית נופלת, והמשק הישראלי נופל ביחד איתה.

ד"ר אביחי שניר, המכללה האקדמית נתניה ואוניברסיטת בר-אילן