במסגרת הסדר "תורתו אומנותו" גברים חרדים הורשו לדחות את שירותם הצבאי, וזאת בתנאי שילמדו בישיבה גדולה (או בכולל) ולא יעבדו או ירכשו השכלה לא-תורנית. מי שיגיע לגיל 35 יוכל לצאת לעבוד ללא צורך בשירות צבאי. הסיכום היה טוב לימי בן גוריון כאשר היו רק מאות בודדות של אברכים במדינת ישראל, אבל לאורך השנים הוא הפך לאבן רחיים על הכלכלה הישראלית.
אלפי אברכים חרדים באמת ובתמים יושבים ולומדים תורה מהבוקר ועד הלילה בהתאם לתפיסת העולם החרדית. אבל זה לא סוד שלצידם, עשרות אלפי צעירים חרדים מצאו את עצמם תקועים: מצד אחד אסור להם לצאת לעבוד עד גיל הפטור, שנקבע על גיל 35, אך מנגד הם לא באמת רוצים ומסוגלים לשבת וללמוד תורה כל הזמן. הנוהל שהתקבע היה טוב לעסקנים וחברי הכנסת החרדים - שטוב להם שהציבור שלהם תלוי בהם ובכוחם הפוליטי - אך זה היה רע לחרדים עצמם.
המדינה, באיוולת ארוכת שנים, איפשרה את התקלה הזו, ומנעה מחרדים שרצו בכך את האפשרות לצאת לעבוד ו'נעלה' אותם בישיבות. במטרה לתקן את הטעות ההיסטורית הזו קיבלה הממשלה בשנת 2016 החלטה בכיוון הנכון כשהורידה את גיל הפטור משירות צבאי מ-35 ל-24.
- כל הכותרות
כתוצאה מכך, אלפי צעירים חרדים יצאו לעבוד ולהתפרנס בכבוד. גם הפסק של בג"ץ ב-2017 שהורה כי "חוק טל" אינו שוויוני היווה זרז לכך, ולאחר הארכות רבות של החלת פסק הדין, נקבע שביטולו יכנס לתוקף ב-6.7.2021.
הקדמת הפטור לגיל 24 - סייעה לחרדים להשתלב בעבודה והגדילה את השכר
כעת, מחקר חדש של בנק ישראל קובע כי הקדמת גיל הפטור משירות צבאי ל-24 סייע לחרדים להיכנס לעולם העבודה, הביא לעלייה בשכר שלהם והטיב איתם. במחקר שנערך על ידי נעם זוסמן מחטיבת המחקר בבנק ישראל ואברהם זופניק מהמועצה הלאומית לכלכלה, נבחנה לראשונה, ההשפעה שהייתה להענקת הפטור על לימודים בישיבה גדולה (או בכולל), רכישת השכלה על-תיכונית ואקדמית, תעסוקה ושכר של הגבר החרדי ובת זוגו.
על פי בנק ישראל, הפטור משירות צבאי, הביא עד לשנת 2015 לירידה של 8% בסיכוי של גברים חרדים בני 23, להמשיך ללמוד בישיבה, ביחס לסיכויי בני ה-21. במקביל, עלה הסיכוי היחסי שלהם לעבוד ב-10%, והסיכוי לעבוד בשכר מינימום חודשי ומעלה ב-23%. השכר השנתי ברוטו של שכיר חרדי בן 23 גדל בכ-19% (כ-5.9 אלף שקל) לעומת השכר של בן 21.
מהשוואה של בני 24 לעומת בני 22 עולה כי סיכוייהם של גברים חרדים בני 24 ללמוד בישיבה פחתו ב-7%, סיכוייהם לעבוד עלו ב-9%, וסיכוייהם לעבוד בשכר מינימום חודשי ויותר עלו ב-21%. השכר השנתי ברוטו של שכיר חרדי בן 24 גדל בכ-7% (כ-2.5 אלפי שקל), והשכר של בת זוגו אמנם קטן במקצת, אך יחד עם העלייה בתעסוקת הגבר ההכנסה המשפחתית השנתית ברוטו מעבודה שכירה זינקה בכ-13% (כ-6.2 אלף שקל).
ההשפעה על בני 26 (וגם על בני 25) לעומת בני 22 הייתה חזקה אף יותר: ירידה של 12% בסיכוי ללמוד בישיבה, עלייה של 13% בסיכוי לעבוד ועלייה של כ-24% בשכר השנתי המשפחתי (כ-12.8 אלף שקל).
בבנק ישראל משערים כי אם הפטור היה ניתן בגיל צעיר עוד יותר וכן אם היו להם יותר מיומנויות רלוונטיות לשוק העבודה ההשפעה היתה ניכרת יותר: "אף שהדבר לא נבדק במחקר, ייתכן שההשפעות שנמצאו במחקר היו חזקות יותר אילו לגברים החרדים היו יותר מיומנויות רלוונטיות לשוק העבודה – ובהתאם לכך גם כושר השתכרות גבוה יותר – ואילו הפטור משירות צבאי היה מוענק להם בגיל צעיר יותר, שכן בגילים מבוגרים נסגר חלקית חלון ההזדמנויות שלהם לרכוש השכלה ולהשתלב בהצלחה בשוק העבודה, בהיותם כבר נשואים ומטופלים בילדים. ייתכן שהורדת גיל הפטור עשויה גם להוביל בטווח הארוך לשינויים מבניים עמוקים, שהם מטבעם הדרגתיים".
תודה.
לתגובה חדשה
חזור לתגובה
-
1.מענייןמתעניין 07/07/2021 15:07הגב לתגובה זו1 0מסתבר שהורדת הגיל לפטור מגיוס הגדילה את כמות העובדים - אלו שרוצים לשפר מצבם הכלכלי. כלומר, אפשר לצמצם את זמן הלימוד ולעבוד. המסקנה הישירה : חלק גדול מאלו שנשארים ללמוד עד גיל 35 עושים זאת פשוט כדי לא לשרת !!!סגור
