"לסיכון האקלים יש משמעות כלכלית: 220 מיליארד דולר"

השקעות ESG (ראשי תיבות באנגלית של "סביבה, חברה וממשל תאגידי") זה לא רק השקעה באיכות הסביבה, אלא בעיקר נושא כלכלי עבור החברות. המדינות מפרגנות ומתגמלות חברות בתחום ה-ESG וקונסות חברות מזהמות או לא ידידותיות לסביבה.

בוועידת ביזפורטל ואיגוד הדירקטורים בישראל בנושא השקעות ESG, שמתקיימת כעת בת"א, השתתפו בפאנל השקעות אחראיות חברתיות בהנחיית כתב ביזפורטל איתי פת-יה: גיא פישר מנהל חטיבת ההשקעות במגדל ביטוח, עו"ד גלית עופר שותפה שבלת ומנהלת מחלקת איכות הסביבה, וענת לוין מנכ"לית בלאקרוק ישראל.

ענת לא פעם אנחנו מתבלבלים במונחים השונים בעולם ה-ESG – תוכלי לעשות לנו סדר? 
לוין: "יש ערבוב מושגים גדול. בין השקעות האחריות, חברתיות ל-ESG וכד'. השקעות האחריות קיימות כבר מהמאה ה-18, כשלא השקיעו בחברות שהעסיקו אנשים בתנאי עבדות. כשניגשים לעולם של השקעות שואלים מדברים על ערכים. ה-ESG זאת שיטה של ביצוע השקעה שאם חברה תעקוב אחרי תהליכים בקהילה או בסביבה אז העמידות של החברה תהיה יותר טובה. זה נמצא מעל הניתוח הכלכלי הרגיל, ושם יש שינוי טקטוני בעולם ההשקעות - כי הכסף זז למקום שמעניק ערך לדירוג ESG – יש הבנה שיש לזה ערך.

"הערך הנוסף הוא הערך הסביבתי-חברתי שיעשה את האימפקט. יש שיח שמקבל יותר השפעה. היום משקיעים בעולם צועדים לכיוון של ESG כיוון שהם רוצים להגיע לחברות היציבות לאורך זמן. ולשם כך יש מספר אפשרויות- דרך ראשונה זה להימנע מסקטורים מסוימים. דרך נוספת זה לקחת חלק מהפרמטרים של ה-E, ה-S או ה-G ואז משם מתחילים לתת משקולות. את ה-S (ההשפעה הסוציאלית של ארגון לעובדים שלו, לספקים וכד'. צ.א.) אנחנו עדיין לא יודעים למדוד".  

"ה-E זה המלך הבלתי מעורער. אין ספק שהיום לסיכון אקלים יש ערך כלכלי משמעותי. רק ב-2020 היה 220 מיליארד דולר של נזקי אקלים. אין שאלה שצריך לנתח את הסיכונים הללו.

גלית איפה הסטנדרטים של ה-ESG שעוד לא גובשו באופן אחיד ופוגשים את הרגולציה במדינה מסוימת? אין תקן אחיד עולמי ואין חובה לצרף את הנתונים לתוך הדוחות חשבונאיים.
עופר: "את ה-E – מבלבלים עם סביבה. סביבה זה לא רק משהו שמטריד חברות מזהמות. למשל שפכים או פליטות לאוויר, זיהום קרקע של דלקים. זה לא הסיפור. הסיפור של ה-E מגיע מקיימות. הקיימות זו היכולת של חברה להעביר את נכסיה לדורות הבאים תוך מזעור של כליון המשאבים. ולכן השיקולים של ה-E רלוונטיים גם לחברות ענק כמו מיקרוסופט, שמחזיקה חוות שרתים עצומות שמשתמשות בהרבה מאוד אנרגיה. השורה התחתונה מתייחסת לבזבוז משאבים.

"מי שהיה ראשון לעשות את השינוי זה גופי השקעה שמסתכלים לטווח ארוך. כליית המשאבים הזאת תגיע לכיס של כולנו. למשל היום יש 50 מעלות בקליפורניה זה משהו שגורם נזק היום. אם חברה לא תצליח לתפקד בגלל עומס חום כבד וקיצוני או הצפות. או מפעלים שנמצאים בקו המים ונמצאים בסיכון להצפות. זה סיכון אמיתי.  

"מוסדיים שמשקיעים לטווח ארוך מבינים ומתחילים לחשב את הסיכונים. ולא נשקיע היכן שיש יותר סיכון. זה שיקול כלכלי. למשל חברות ישראליות שרוצות לייצא לאירופה והתקנים באיחוד האירופי דורש שחברות צריכות להפחית פחמן. וצריך להראות כיצד החברה נוקטת באמצעים ליישם את המדיניות. זאת יכולה להיות חברה שאין לה מפעל. בעתיד תהיה רגולציה של רשות ניירות ערך שפרסמה חוזר שהיום זה וולנטרי אבל בהמשך כבר לא.

גיא, רן עוז מנכ"ל מגדל אמר שאין תשואה עודפת ב-ESG אבל הסיכון נמוך יותר. איך התשואה באנרגיה מתחדשת לעומת היתר?
פישר: "אנחנו עושים תוכנית השקעה אסטרטגית באקוויטי תשתיות כי שם יש את התשואה הגבוהה ביותר באנרגיות מתחדשות בין היתר. אבל זה עוד מוקדם להתייחס לתשואה, אנחנו רק שנה בתוך התוכנית הזאת. חלק מהפרויקטים הם עוד בייזום. כרגע התשואות היזמיות בארה"ב הן גבוהות יותר. באירופה הן חצי בהשוואה לארה"ב. אנחנו מנסים להקדים את ההשקעה בארה"ב כי אולי תהיה ירידה בתשואות. העולם עובר להשקעה באנרגיות מתחדשות".

ענת חוזר אלייך – בכדי לבצע את ההשקעות, בבלאקרוק אתם מנסים לכמת את הנתונים של ESG?
לוין: "היקף הכסף שעומד להיות מושקע בכדי לממש את הסכם פריז מ-2015 שנועד לצמצם את עליית הטמפרטורות בעולם הוא עצום. כנגזרת של זה החליטו לבצע הגבלה של פליטות פחמן, ובכדי שהעולם יגיע ליעדים האלה בשני היעדים של 2030 ו-2050 העולם ישקיע 50 טריליון דולר. ומבחינתנו זאת הזדמנות מצד אחד, וניהול נכון של הסיכון מצד שני. עד 2070, אזורים חמים באופן קיצוני כמו מדבר סהרה, שמכסים כיום פחות מ־1% משטח הכדור, יכסו כחמישית (19%) מכל השטח של כדור הארץ. יש מהגרי אקלים כבר היום ובעתיד אנשים בוודאי יזוזו ממקום למקום בגלל האקלים - כשתהיה שאלה של מים וגידול מזון. אנחנו צריכים לנתח את זה ועושים הבחנה של טווח בינוני וארוך. הסיכון הפיזי כגון שריפות, חוסר מים וכו'. למשל 2020 הייתה קשה מאוד בנושא הזה עם הפסדים כספיים בעולם.

"15% מהתמ"ג העולמי עשוי להיפגע. ויש את הסיכון של הרגולציה והסכם פריז. יש קרוב ל-2000 חוקים חדשים בעקבות הסכמי פריז. יש קנסות וכניסה של תמריצים. חברות שלא תדענה להתאים את עצמן להסכם הגלובאלי הזה מכניסות את עצמן לסיכון עסקי של אי עמידה בהסכם פריז. יסתכלו לא רק על המוצר הסופי אלא גם על הדרך וצריך לנתח את הסיכון".

איך מודדים את זה?
לוין: "בבלאקרוק יש מערכת ניהול סיכונים שנקראת אלדין ויש לה תת מערכת שנקראת אלדין אקלים. במערכת הזאת יש קרוב ל-1200 מטריצות שמנתחות מידע כמותי ואיכותי. לדוגמא: מדד שפירק את ארה"ב ואירופה לתאי שטח קטנים של 20 ק"מ מרובע שמנתח מה תהיה הצמיחה, אינפלציה ואבטלה בעקבות האקלים. ואחרי כן בודקים כל חברה איפה היא נמצאת על המפה ומה המשמעות עליה. ב-MSCI יש אלף נקודות מידע שאפשר לקחת ולחפש את ההקשרים. ולמעשה השלב הבא נועד לקחת את הנתונים ולתרגם אותם לניהול הכסף. ולמעשה זה רלוונטי למשקיעים המתוחכמים".

גלית חוזר אלייך, דיברתם על הסכם פריז – כמה חברות לוקחות על עצמן רגולציה עצמית?
עופר: "היום בודקים כמה טון פחמן נפלט ממקום מסוים. והרגולציה שיש מכסות של פחמן או מס פחמן שדובר באוצר. רגולציה מתרחשת מהסיבות האלה של להיות בשרשרת האספקה בעקבות ייצוא. לעומת זאת יש חברה של אריזות פלסטיק שמחליטות בעצמן הפחתת פליטות למרות שאין עדיין כל חובה. חברות יכולות לעבוד עם פלסטיק ממוחזר. יש למשל כלכלה מעגלית שמוכרות את הפסולת שתהיה משאב וחומר גלם בחברה אחרת. וזה טוב לאימפקט לאיך שזה נראה כלפי חוץ".

גיא דיברנו על מדד הקלינטק אבל מומלץ למשקיעים לבצע השקעות מוכוונות ESG?
פישר: "במגדל קוראים לזה "חושבים ESG" כי מה שחשוב כאן זה תהליך החשיבה ולא ההשקעה. כיוון שאין כלי מדידה כל כך מדויקים. האדם הפרטי יתקשה לבצע את התהליך הזה ויש אצלנו מגוון אנשים שזה המקצוע שלהם. אם הייתי משקיע הייתי מתרכז במדדים עם כל המגבלות שיש בזה. למשל דוגמא שעדיין לא מיושמת למשל מימן אולי יגלו שיש עם זה בעיות בעוד כמה שנים. כיום ההפקה שלו יותר מזהמת ממה שזה חוסך ולכן לא משתמשים בזה ולכן זה לא מיושם.

"ומי שמזהה יותר מוקדם ירוויח. מי שזיהה את פייסבוק לפני עשור ממשיך להרוויח. כאן יש תהליך של שינוי סיסטמטי של החשיבה הזאת. יש כאלה שמייחסים זאת לפוליטיקה אבל גם אצל טראמפ הייתה עליה של70% בהשקעות באנרגיה מתחדשת כיוון שזה תהליך טבעי של הבנת הסיכונים. וצריך להישאר כל הזמן מעודכנים ואקטיביים".

האם נכון שמנהלי השקעה ירדו לשטח ויראו גם את נהלי הבטיחות והשטח, למשל הרוגים באתרי בניה?
פישר: "אנחנו מסכימים עם זה לחלוטין. אנחנו מתעסקים בזה בצורה היומיומית. חברות שנותנות את הדעת ולוקחות את זה לתשומת ליבן. זה לא שונה מזיהוי איומים אחרים בסביבה העסקית. חברה שלא לוקחת לתשומת ליבה פגיעה בחיי אדם אולי מפספסת גם ביסודות הבניה. חברות שמתקנות את זה הן החברות היותר הטובות. זה רוח ה-ESG. זה משהו מדיד ושמירה על חיי אדם זה בסיסי. זה ניכר גם בתשואה על המניות".

לוין: "כל החברות שמיישמות בצורה אקטיבית יש התייחסות לחיי אדם ולקהילה. צריך לבקש שקיפות ממי שמנהל את הכסף לאיך הוא מתייחס לזה".

מימין: כתב ביזפורטל איתי פת-יה, ענת לוין מנכ"לית בלאקרוק ישראל, עו"ד גלית עופר שותפה שבלת ומנהלת מחלקת איכות הסביבה, גיא פישר מנהל חטיבת ההשקעות במגדל ביטוח. צילום: ביזפורטל

לקריאה נוספת:
> ענת גואטה: "קל לומר אני לא משקיע בחברות מזהמות - מסובך יותר לומר אני אשפיע"
 > פרופ' דן עמירם: "יש גרין וושינג ב-ESG וקל לספר שעשית טוב אך בלי מדידה הטרנד יזיק"
> מנכ"ל קרן קיסטון: "תשתיות בהגדרה פוגעות בטבע - צריך לפעול במינימום פגיעה אפשרית"
> ח"כ אלון טל מכחול לבן: "יש לעודד משפחות של 2 ילדים בלבד"
> מנכ"ל מגדל: "השקעה בגז עשרות שנים קדימה זה OUT - סיכון גדול"