לומברד אודייר: "סין וישראל הן ההוכחה שהאינפלציה אינה גלובלית"

לכלכלה השנייה בגודלה בעולם ולישראל שלנו אין הרבה נקודות דמיון - להם יש 1.4 מיליארד תושבים, ולנו 9 מיליון (יותר מפי 155), להם יש את השטח השני בגודלו בעולם, אחרי רוסיה, ואנחנו מדינה קטנטונת. הם נשארו 4,000 שנה באותו מקום, ואנחנו נדדנו בכל העולם.

אבל מעניין לראות שבכל הקשור להתאוששות הכלכלה העולמית, בעולם מסתכלים על ההתאוששות הכלכלית בישראל שאחרי הקורונה - ושואבים עידוד ואופטימיות. מבצע החיסונים בישראל נחל הצלחה גדולה, כאשר מרבית האוכלוסייה מעל גיל 18 עשתה את מה שנכון והתחסנה, וכתוצאה מכך כאשר מדינות אחרות עדיין נאבקות בסגרים אצלנו הכל כבר פתוח.

נכון, יש עכשיו נסיגה, עם העלייה בתחלואה בקרב ילדים, אבל זה היה צפוי והגיוני לאור העובדה שהם אינם מחוסנים. אבל סביר שהמדינה תתגבר גם על הגל הזה, ובוודאי כאשר רוב האוכלוסיה מחוסנת - לממשלה החדשה יש הרבה יותר מרחב תמרון ואפשרויות לנהל את המשך המאבק בקורונה.

אז היכן המעצמה העולה סין, וישראל הקטנה נפגשות בכל זאת? בהוכחה שהאינפלציה שהחלה להרים ראש מסביב לעולם אינה גלובלית - "ישראל וסין אשר מובילות את התאוששות הכלכלה העולמית מהוות הוכחה לכך" אומר סטפן מונייה, מנהל ההשקעות הראשי של הבנק השוויצרי לומברד אודייר.   לדבריו: "במשך יותר מעשור תהו קובעי המדיניות המוניטרית לאן נעלמה האינפלציה. מאז אפריל האינפלציה בארה"ב עלתה, ובחודש שעבר האינפלציה הייתה הגבוהה ביותר מזה שלושה עשורים. אנו מאמינים שהאינפלציה בארה"ב תישאר גבוהה בשאר 2021, ותגיע לשיאה בנובמבר - בדצמבר.

• "הממשלה החדשה חיובית לשווקים, השקל ירד ל-3.21 עד סוף השנה"
• "הפד' יתחיל להפחית רכישת נכסים - אבל הוא צריך לעשות זאת לאט"

"נכון לזמן זה, שום דבר אינו מצביע על כך שהגורמים המניעים את האינפלציה מתפשטים לאזורים אחרים בכלכלה, או למדינות אחרות – ראיה לכך היא שסין וישראל, המדינות אשר מובילות את ההתאוששות העולמית, אינן חוות עלייה משמעותית באינפלציה. עם זאת, יתכן שהאינפלציה בסין עדיין אינה משקפת את מאמצי הממשלה לעבור לכלכלה המונעת על ידי הוצאות צרכניות, ולא על ידי ייצור, וחברות סיניות עשויות להתמודד עם התייקרות עלויות בעקבות עליית מחירי הסחורות, אך עלויות אלה עדיין לא מתגלגלות אל הצרכן".   האם הפד' ייכנע וייסוג ממדיניות הריבית החדשה שלו? על שוק המט"ח אמר מונייה: תיאוריות כלכליות אומרות לנו שכאשר המחירים עולים במדינה מסוימת, ערך המטבע יורד. בשלושת העשורים האחרונים, הקשר בין הדולר האמריקאי לאינפלציה עקב אחר דפוס זה, במיוחד כנגד מטבעות שווקים מפותחים. בשלב זה, נכון להסתכל על הקשר בין שער החליפין לתשואות הריאליות, או על הפרשי התשואות הריאליות. אנו מאמינים כי העלייה האחרונה באינפלציה, המוכחת כחולפת, לא תרתיע את הפד מלהיצמד למטרתו להתאוששות רחבה יותר בשוק העבודה האמריקאי בתוך מסגרת הזמנים שהציב. במקרה זה, התשואות הריאליות יפעילו לחץ על הדולר האמריקני. בהנחה שהאינפלציה לא תעלה ברמה הגלובלית, ערך הדולר יפחת כיוון שהאינפלציה גבוהה יותר תשחק את ערכו".