הממשלה אישרה את התקציב: 432.5 מיליארד שקל. אלה הסעיפים העיקריים

אחרי לילה ארוך, הממשלה אישרה את הצעת תקציב המדינה כך שהתקציב לשנת 2021 יעמוד על כ-432.5 מיליארד שקל וב-2022 על כ-452.5 מיליארד שקל. הממשלה מקווה שבשנת 2021 יעמוד הגירעון על  6.8% וב-2022 על 3.9%.

השלב הבא יהיה כמובן הגעתה של התוכנית לאישור הכנסת - ושם היא צפויה להיתקל בלא מעט קשיים, והממשלה תצטרך להתמודד עם בקשותיהם של חברי הכנסת לערוך בו שינויים לא מעטים.

בקואליציה של 61 חברי כנסת, כל ח"כ הוא מלך ויכול לדרוש דרישות מפליגות לטובת האינטרסים והפרויקטים שהוא רוצה לקדם. ראינו דוגמה לכך רק בשבוע שעבר, כאשר אלי אבידר, עד לפני רגע מתנגד לממשלה ויוצר לה בעיות וכאבי ראש, מקבל מינוי לשר בלי תיק - מתחסן לקורונה (אחרי שהצהיר שלא יעשה זאת) ומפסיק לעשות לה בעיות. וכן, חברי כנסת נוספים שקיבלו מינויים והכל בא על מקומו בשלום, כמו ניר אורבך (ימינה) שתכנן להתנגד להקמת הממשלה אך לאחר שקיבל תפקיד - הבעיות איתו נפתרו.

כותרת ראשית

שעתן הרעה של הבנקים - שעתן הטובה של מניות הבנקים

בארץ | אבישי עובדיה | 12:41

- כל הכותרות

שעתן הרעה של הבנקים - שעתן הטובה של מניות הבנקים

אושרה התכנית להקמת קריית הממשלה בעכו

השוק יורד עד 1.5%; קדימהסטם עולה ב-10%, אנרג'יקס יורדת ב-6%

מג'יק מעלה תחזית לשנה כולה; ההכנסות ברבעון עלו על הצפי

ישרס: קפיצה ברווח מנדל"ן למגורים - 22.4 מיליון שקל; יציבות בהכנסות

הראל חתמה הסכם עם חברת ביטוח בינלאומית נוספת

בעקבות החלטת לאומי: מזרחי והפועלים פנו ליזמים; יגדילו נתח בשוק המשכ...

מניות לפי ענפים: האם הקרנות הענפיות מצליחות להתמודד עם המדדים?

הפערים בין חדשות 12 למתחרים גדולים, אבל מצטמצמים

קבוצת גאון מציגה עליה ברווח הנקי בעקבות איחוד פעילות חדשה

אלביט זכתה בחוזים בסך 335 מיליון דולר ממדינה באירופה

אנרג'יקס: ההכנסות עלו ב-38% ל-216 מ' שקל, ה-EBITDA צמח ב-25%

קוצרת את פירות ההתייעלות: גולף עברה לרווח של 11.5 מיליון שקל

רון אבידן מסיים את תפקידו כמנכ"ל אזורים ויעבור לעזריאלי

ההכנסות של דלתא צמחו ל-290 מיליון שקל; זינוק ברווח הנקי

הרכישות של תורפז השתלמו: ההכנסות צמחו ב-50% ל-48 מיליון דולר

דיסקונט: תשואה על ההון של 14.9% ורווח של 1.14 מיליארד שקל ברבעון הש...

הרווח הנקי של פועלים עלה ל-1.9 מיליארד שקל; התשואה להון: 13.6%

מנכ"ל פיסיבי: "אין ספק שהתחום הביטחוני יגדל - זו מגמה עולמית"

האם ה-AI הגיע לתקרת הזכוכית: איך יראו השדרוגים הבאים בצ'אטים?

עוד תכניות

אז מה אישרה הממשלה? 
תוכנית לפתיחת המשק לייבוא - במטרה להביא להפחתת יוקר המחיה ולהגדלת הפריון וכן במטרה להציב את ישראל לצד המדינות המפותחות, מטרת התוכנית היא להסיר את החסמים העיקריים בייבוא - רגולציה ייחודית לישראל השונה מהמקובל במדינות מפותחות, משטר אכיפה שאינו תואם לנעשה בעולם המערבי ומחייב אישור ובדיקה מקדימה של רוב המוצרים, וחסמים ליבוא מקביל. וזאת במגוון של תחומים: מוצרי חשמל, מוצרי ילדים, מזון, תמרוקים ועוד. במסגרת הרפורמה יהיה ניתן לייבא מוצרים שעומדים בתקינה בינלאומית ומשווקים באירופה במסלול של הצהרה, ללא צורך בהתאמות לרגולציה הישראלית וללא צורך באישורים מוקדמים. ממסלול ההצהרה יוחרגו מוצרים מסוכנים במיוחד כמו בשר ומזון לתינוקות. הרפורמה תצא לפועל במספר פעימות החל מהשנה הראשונה לתחילת הרפורמה ובאוצר מקווים שהיא תחסוך לציבור כ-5 מיליארד בשנה.

לקריאה נוספת: בישראל משלמים מכס של 560% על תפוחים ו-270% על עגבניות. למה בעצם? 

העלאת גיל הפרישה לנשים- גיל הפרישה לנשים בישראל הוא מהנמוכים בעולם (62 בהשוואה ל-65.8 בממוצע במדינות ה-OECD), וישראל היא אחת המדינות הבודדות בהן נותר פער בין גיל הפרישה לנשים לזה של גברים. גיל הפרישה של הנשים בישראל אינו תואם את העלייה המשמעותית בתוחלת החיים ואת התהליך המתמשך של הזדקנות האוכלוסייה בישראל.

העובדה שנשים פורשות מוקדם יותר ותוחלת החיים שלהן גבוהה משל הגברים גורמת לכך שבהגדרה הפנסיה שלהן נמוכה יותר. גיל הפרישה הנמוך לנשים משפיע לרעה על שיעורי התעסוקה שלהן, ומוביל לפגיעה ביכולתן לשמור על רמת חיים הולמת בתקופת הגמלאות.

במקביל, ללא העלאת גיל הפרישה לנשים, הזדקנות האוכלוסייה תוביל לגידול דרמטי בתשלומי קצבאות הזקנה והוצאות הבריאות של המדינה, מה שעלול לפגוע ביציבות הביטוח הלאומי.

בעקבות כך החליטה הממשלה להעלות את גיל הפרישה של נשים בהדרגה, לאורך 11 שנים, עד לגיל 65 (4 חודשים בשנה למשך שלוש שנים ו-3 חודשים בשנה למשך 8 שנים נוספות) ולצדו לקדם צעדים במטרה לצמצם את ההשפעה של העלאת הגיל על נשים מבוגרות הקרובות לגיל הפרישה. במקביל תוארך תקופת הזכאות לדמי אבטלה לנשים שנפלטות משוק התעסוקה בגילאים המבוגרים ל-12 חודשים, הגדלת מענק עבודה לנשים עובדות, תקציב ייעודי להכשרות מקצועיות ולמלגות לשילוב נשים בשוק התעסוקה ועוד.

כמו כן, סכום ההכנסה שמקבלי קצבת אזרח ותיק רשאים להשתכר ללא קיזוז קצבת הזקנה יגדל משמעותית (דיסריגארד), כך שגם מקבלי קצבת זקנה ששכרם גבוה מכ-6,000 שקל יוכלו לקבל קצבת זקנה מלאה. 

רפורמה בחקלאות– הרפורמה כוללת את פתיחת ענף החקלאות ליבוא ומעבר לתמיכה ישירה והשקעות הון בחקלאים שיביאו לקפיצה הטכנולוגית של הענף. במסגרת הרפורמה יופחתו המכסים על ענף הביצים וענפי הצומח, תוך אימוץ רגולציה אירופית בהגנת הצומח. באוצר מקווים כי תביא להפחתת יוקר המחיה במזון, הגדלת מגוון הפירות והירקות הזמינים לצרכן, כמו גם זמינות של פירות עונתיים לאורך כל ימות השנה.

ייעול מערך הכשרות– תכנית לפתיחת שוק הכשרות לתחרות. באוצר מקווים כי הצעד יפחית את ההוצאה של צרכני שירותי ומוצרי הכשרות בישראל על מזון, בהיקף כולל של מאות מיליוני שקלים בשנה, תוך ביטול המונופול הקיים כיום ויצירת תחרות שתביא הן להוזלת המוצר באופן ישיר והן לשיפור השירות הניתן לבתי העסק הכשרים בישראל.

על פי התכנית, תועבר הסמכות למתן תעודות כשרות בישראל, לגופים פרטיים לכלל בתי העסק, וללא מגבלה וזאת לעומת המצב הקיים בו הרבנים המקומיים הם בעלי הסמכות הבלעדית למתן תעודת הכשר. גופי הכשרות הפרטיים יקבלו רישיון הפעלה ולאחר קבלת אישור זה, יפעלו באופן חופשי ברחבי הארץ. 

תוכנית לשיפור הרגולציה- הפחתת רגולציה באמצעות תוספת רגולציה: באמצעות הפחתת הנטל הרגולטורי העודף על העסקים וקידום רגולציה והקמת של רשות רגולציה שתפקח על תהליכי קביעת רגולציה חדשה, ותפעל להפחתת הנטל הרגולטורי העודף. על פי הממשלה, המטרה היא להתבסס על סטנדרטים בין-לאומיים. יינתן סיוע של הקלות נטל זמניות, וכן ריסון של רגולציה חדשה במטרה ליצור ודאות לעסקים בעת היציאה ממשבר הקורונה ולאפשר להם להתמקד בפיתוח העסקי, ודחייה בהשקעות שהם נדרשים לבצע מתוקף דרישות רגולטוריות. באוצר מקווים כי התוכנית תביא לצמיחה בתוצר לנפש של כ-6% תוך עשור, בשווי של כ-75 מיליארד שקל.

התנעת פרוייקט המטרו: מתן אישור עקרוני לקידום פרויקט המטרו בגוש דן, באמצעות מתן מענה תחבורתי לצורכי תושבי האזור. יצירת מסגרת חוקית לקידום הפרויקט ותכלול על פי האוצר תעדוף לפרויקט והערכות לאומית מצד כלל המשרדים והרשויות הממשלתיות, הסרת חסמי תכנון ורישוי, ייעול כניסה למקרקעין, הסדרת תהליכי תאום תשתיות עם חברות תשתית ורשויות מקומיות, ייעול הוועדה ליישוב סכסוכים בין גופי תשתית, והנחייה לקדם הסדרים רגולטוריים ייעודיים לפרויקט, וכן הגדרת חבילת התקציב והמימון הנדרשת למטרו, לרבות החלטות מנהליות והסדרי חקיקה בנדל"ן ומסים הנדרשים למימון הפרויקט.

בנקאות פתוחה- אחד החסמים המשמעותיים להגברת התחרות במערכת הבנקאית בפרט, והפיננסית בכלל, הוא המונופול בו מחזיקים הגופים הפיננסיים על המידע הפיננסי של הלקוחות. החוק החדש יחייב גופים פיננסיים שונים להעביר מידע של לקוחות לגופים טכנולוגיים חדשניים, בהסכמת הלקוחות במטרה שאלה יציגו ללקוחות איזה שירותים פיננסיים הם צורכים, כמה בדיוק הם משלמים עליהם, כמה הם יכולים לחסוך אם יעברו לספק אחר ולמעשה להפוך ליועץ פיננסי אובייקטיבי דיגיטלי אישי. למעשה מדובר במעין "ZAP בנקאי". מדובר בצעד משלים לצעדים להסרת חסמים לכניסת שחקנים חדשים למערכת הפיננסית שהובילו בין היתר להקמת בנק דיגיטלי חדש, רפורמת הניידות בין בנקים ("מעבר בקליק") והקמת מאגר נתוני אשראי.

אגרות תחבורה ציבורית בכניסה לגוש דן החל מ-2024 - מטרת ההחלטה היא להצטרף למדינות המתקדמות בעולם אשר שמות את התחבורה הציבורית בראש סדר העדיפויות. על רקע המשבר התחבורתי המחריף ובפרט בגוש דן ובמטרה להפחית את עומסי התנועה, החל בשנת 2024 תחל גביית תשלום עבור הכניסה לגוש דן בשעות הגודש.

התכנית תציב בפני אלו הבוחרים לנסוע ברכב פרטי בשעות ובאזורי הגודש מחיר נכון יותר של הנסיעה תוך הפנמת העלויות החיצוניות הכוללים אובדן זמן, זיהום אוויר ותאונות דרכים.

על פי האוצר, ההכנסות הצפויות מהתשלום אותם ישלמו הנוסעים ברכב הפרטי יממנו תכנית חומש של כ-2.7 מיליארד שקל. כמו כן תתוקצב תכנית פיתוח רחבת היקף של תשתיות תחבורה ציבורית ובכללן, מסופים, נת"צים, שבילי אופניים, חניוני חנה-וסע והרחבת תשתיות הרכבת. באוצר מקווים כי כתוצאה מהמלך יותר אנשים יסעו בתחבורה ציבורית וכן לפחות אובדן זמן של הציבור בפקקים וממילא לגידול תוצר הנאמד של מיליארדי שקלים בתוך עשור.

שר האוצר ליברמן כבר אמר שהוא לא ילך ראש בראש נגד שרת התחבורה החדשה מרב מיכאלי - והשאלה אם כן כעת היא האם מיכאלי תוותר ותבין את חשיבות הנושא לפתרון בעיית הפקקים בכניסה לגוש דן.

לקריאה נוספת:
> האוצר מחזיר לשולחן את אגרת הגודש בגוש דן? הסיכוי שיצליח- נמוך
> כצפוי: ליברמן מוותר מראש על אגרות הגודש - הפקקים לגוש דן יימשכו

הסבת משרדים למגורים- ברחבי המדינה קיימים עשרות מיליוני מ"ר המיועדים לתעסוקה ולמסחר שאינם צפויים להתממש בעשורים הקרובים. לאור עודף ההיצע המשמעותי הקיים של שטחי תעסוקה ברחבי המדינה, וכן בשל הצורך בהגדלת היצע הדיור ובייעול השימוש בקרקע וזאת במיוחד בלב אזורי הביקוש, מציעים באוצר לאפשר הסבה של עד 50% משטחי תעסוקה הממוקמים בקרבת שכונות מגורים לדירות קטנות (Micro Units), במטרה להגביר את הכדאיות הכלכלית במימוש המקרקעין, לרבות יתרת שטחי התעסוקה, להוסיף לשוק אלפי יחידות דיור לשוק.

רישוי עסקים- כיום ישנם בישראל כ-190 אלף עסקים שמחויבים ברישיון עסק. התנאים לרישיון נקבעים על-ידי 7 רגולטורים שונים, שקובעים את התנאים לרישיון ללא סנכרון, וללא בחינת עלויות. בהתאם, תהליך הרישוי משית על העסקים עלויות גבוהות ונמשך זמן ארוך, באופן שפוגע בעסקים רבים, קטנים כגדולים, ובפעילות הכלכלית הכוללת של המשק. הממשלה רוצה להקים ועדה מאסדרת לרישוי עסקים שתהיה מוסמכת לשנות את הדרישות ברישיונות ותפעל להוזלת עלויות דרישות הרישוי, לקיצור של הליכי הרישוי, ולמיקודם.

יצוא קנאביס- בשנים האחרונות הולך ומתרחב השימוש בקנאביס לשימוש רפואי במדינות רבות בעולם ובכללן גם בישראל. על פי האוצר, צוות בין-משרדי שבחן את הנושא מצא כי למדינת ישראל יתרון מהותי על פני מדינות מתחרות בהיבטי רמת המו"פ, רמת הידע ורמת הרגולציה של התחום, שיוכלו לסייע בהפיכת המוצרים הישראלים למובילים עולמיים ואף לסטנדרט בינלאומי (למרות שממש לא ברור שזה נכון). באוצר סבורים שהבעיה היא החסמים בתחום ולכן הפוטנציאל טרם מומש. מטרת ההחלטה היא להסיר את החסמים הקיימים, באופן שיאפשר לחברות הקנאביס להרחיב ולגוון את אפשרויות היצוא. 

השרים סיכמו - יוסרו החסמים לייצוא הקנאביס; האם זו בשורה אמיתית? בוקר טוב לשרים הנכבדים שרוצים להסיר חסמים כדי לייצא קנאביס. הבעיה שהקנאביס של ישראל כבר לא כל כך מלהיב את העולם

קידום דיגיטציה ככלי לייעול עבודת הממשלה ושיפור השירותים לציבור- הממשלה רוצה לרשום בצורה דיגיטלית את הציבור ובאוצר צופים חסכון של עד 200 מיליון שקל בשנה, והפחתת בירוקרטיה. כמו גם האצת המעבר הממשלתי לענן הציבורי - על בסיס מכרז "נימבוס" (בו זכו אמזון וגוגל).

רגולציה בכבאות- בדומה לעולם המערבי, החל מ-2026. רשות הכבאות וההצלה קובעת דרישות בטיחות אש במאות אלפי נכסים במדינת ישראל. דרישות הבטיחות מתמקדות במספר תחומים עיקריים: עסקים טעוני רישוי (בתי עסק עם רישיון), נכסים שאינם טעוני רישוי (בתי ספר, בתי חולים, מבני משרדים, בסיסי צה"ל, תשתיות מדינה ועוד) ובנייני מגורים. כיום קביעת הרגולציה נקבעת על ידי הוראות נציב שמוציאה רשות הכבאות וכן אכיפת הרגולציה והערעור על הרגולציה נעשית על ידי רשות הכבאות. באוצר מבקשים שהרגולציה בישראל תותאם לרגולציה הנהוגה בעולם המערבי, תוך קביעה כי החל משנת 2026 יעוגנו כל הוראות הנציב בתקנות באישור הכנסת. ההערכה באוצר היא כי המהלך יחסוך מיליארדי שקלים בשנה לעסקים.

מעבר לאנרגיה ירוקה- באוצר מציעים הסרת חסמים לאנרגיה מתחדשת: יצירת מנגנון שיאפשר הקמת מתקנים סולאריים בדו שימוש (אגרו וולטאי) עם חקלאות בהיקף נרחב. יצירת מסלול תכנוני שיאפשר הקמת מתקני אגירה בפריסה ארצית ובהליך מקוצר. הכנת תשתית למעבר לתחבורה חשמלי: כל דייר בבניין משותף  יהיה רשאי להתקין תשתית לצורך הקמת עמדת טעינה לרכב חשמלי, ללא צורך בהסכמת יתר הדיירים. חיוב כל בניין חדש בהנחת תשתית בסיסית הנדרשת להתקנת עמדות טעינה לרכב חשמלי.  התייעלות אנרגטית במשרדי ממשלה: ייעול צריכת האנרגיה בממשלה, הקמת אנרגיה מתחדשת ואגירה במשרדי הממשלה. מעבר לתחבורה חשמלית במשרדי ממשלה.

ראש הממשלה נפתלי בנט: "לאחר שלוש שנים של קיפאון, ישראל חוזרת לעבוד. אחרי שנים של הזנחה, אנחנו מביאים הבוקר את התקציב הכי נועז, הכי תחרותי, הכי מסייע לשכבות החלשות והכי דואג לעתיד ילדינו מזה שנים. בשנת 2021 אנחנו זורעים את עתיד ילדינו ונכדנו לשנת 2051. אנחנו מקימים מטרו בגוש דן, מכניסים תחרות בשלל מוצרי צריכה ומזון, ובכשרות, מונעים פשיטת רגל של הפנסיונרים בישראל, מגדילים את הרפואה הציבורית בישראל, מעניקים חירות ניהולית למנהלי בתי ספר, בונים לראשונה בתים לילדים עם אוטיזם, ודואגים לתזונה בריאה לילדי ישראל. התקציב משקף דאגה לכלל אזרחי ישראל ולא משרת אף אינטרס מגזרי צר."

שר האוצר, אביגדור ליברמן: "אחרי למעלה משלוש שנים בהן המדינה התנהלה ללא תקציב בשעות הבוקר המוקדמות ולאחר דיונים ארוכים העברנו תקציב אחראי בממשלה לצד חוק הסדרים חסר תקדים ובכך הבאנו בשורה ענקית לאזרחי המדינה. הרפורמות שאישרנו מתמקדות בראש ובראשונה בהורדת יוקר המחיה - צעדים אותם נרגיש בכיס מהר מאוד. השקענו תקציבי עתק בתשתיות, בתחבורה ובנדל"ן והעברנו רפורמות משמעותיות שיורידו את החסמים ויצמצמו את הבירוקרטיה מה שיקל על כל אחד ואחת בהתנהלות היומיומית שלנו, העסקית או הפרטית. הדרך לאישור התקציב בכנסת מתחילה ברגעים אלו ממש ובשיתוף פעולה הדוק נעביר אותו ב-3 קריאות ונבטיח צמיחה כלכלית ויציבות שלטונית לאזרחי מדינת ישראל".

מנכ"ל משרד האוצר, רם בלינקוב: "לאחר שלא היה תקציב מאז שנת 2018, "הרפורמה" המרכזית היא שיש תקציב. זוהי אחת מהתכניות הכלכליות הרחבות והמשמעותיות ביותר מזה שנים רבות והיא תאיץ את צמיחת המשק ותהפוך את הכלכלה הישראלית לתחרותית יותר. הרפורמות שמקודמות במסגרת התכנית הכלכלית שמות את האזרח במרכז כמי שיזכה למחירים נמוכים ושירותים ציבוריים איכותיים ונגישים".