העלייה המהירה באינפלציה גורמת לחילוקי דעות בבנקים המרכזיים בעולם
המשמעות היא שבנק ישראל יוכל להתמהמה יותר עם העלאת הריבית, בין השאר מכיוון שמספר המובטלים בישראל שינה כיוון והחל לטפס. מספר המשרות הפנויות בשיא - אך מדובר בענפים שונים מאלה של המובטלים
הקשר בשנה האחרונה בין העליה בציפיות האינפלציה לעליה בציפיות הריבית לא היה לינארי. נראה שכל עוד העליה בציפיות האינפלציה נעה סביב מרכז יעד האינפלציה, שאלת העלאת הריבית הקצרה לא היתה משמעותית. אך הגל החדש של עליית מחירי האנרגיה דחפה את ציפיות האינפלציה לטווחים הארוכים מעבר למרכז יעדי הבנקים והחלו לסדוק את טענותיהם לכך שהאינפלציה "זמנית". ציפיות האינפלציה ל-10 שנים בארה"ב למשל עלו בימים האחרונים לראשונה מזה שנים מעל 2.5%, ונכנסו לשכונה של ה-3%.
הבנקים המרכזיים בעולם מתפצלים - הבנק המרכזי באוסטרליה אמר אתמול כי הוא מחוייב לשמור על תנאים הפיננסים תומכים ביותר כדי להבטיח חזרה לתעסוקה מלאה. לעומתו הבנק המרכזי באנגליה בדרכו להעלאת ריבית. הנגיד הבריטי, ביילי, אמר השבוע כי האינפלציה תמשך זמן רב יותר מכפי שהוערך, ושהעליה בציפיות האינפלציה בשוק מעלות את החשש והדאגה. בחלוקה הזאת די ברור שלבנק ישראל יש יכולת להיות סבלני יותר (אינפלציה נמוכה יחסית) אך גם סיבה:
שיעור האבטלה בישראל קפץ במחצית השניה של ספטמבר בכמעט אחוז, ל-5.7% לעומת 4.8% במחצית הראשונה של החודש, כך שמספר המובטלים עלה בכמעט 40 אלף איש בשבועיים (ל-240 אלף). ההסבר העיקרי לקפיצה היה שינוי הגדרה של רובם מכאלה שלא מחפשים עבודה מסיבות שקשורות בקורונה לכאלה שחזרו לחפש עבודה ולא מוצאים. הנתון המפתיע עשוי אולי ללמד שגם הנסקרים שהמשיכו להעיד על עצמם שלא עבדו בגלל הקורונה ולא חיפשו עבודה יכנסו גם הם בהמשך לקבוצת ה'מובטלים', מה שעשוי להעלות את שיעורם נכון להיום ל-7.9%. אומנם מספר המשרות הפנויות בישראל ממשיך לשבור שיאים, כשהגיע ל-137 אלף, ונראה ששוק העבודה מהודק, אך אלה ברובן בענפים שונים מאלה של המובטלים, מה שמסבך יותר את החלטת בנק ישראל, ולוחץ עליו להמתין עד לחזרת המשק לשווי משקל. או במילים אחרות - עדיף משרה אחת ביד משתיים לא נגישות על העץ.
- כל הכותרות
ובבריטניה? כמעט חצי סבורים שהבנק המרכזי בדרך לעשות טעות
סבירות עולה לטעות מדיניות מוניטרית - 45% מהמשיבים לסקר החודשי האחרון של דוייטש'ה בנק חושבים שהבנק בבריטניה בדרך לעשות טעות מדיניות, כש- 45% ענו שהם חושבים שהבנק עלול להיות "ניצי" מדי, זאת לעומת 20% שחשבו שהם עשויים להיות "יוניים" מדי, 20% שחשבו שהם יבינו נכון את התנאים ו -16% שלא בטוחים. שוק ההון מצידו מתמחר שהעלאת ריבית תחנוק את הכלכלה אך לא בטווח הזמן המיידי, אלא החל מעוד חמש שנים, כששיפוע עקום התשואות בטווח של 5-30 שנה ממשיך להתמוטט בצורה דרמטית. הסבר אפשרי לציפיות להאטה בטווחים הללו הוא הגעה לפדיון של חובות שנלקחו בשנה האחרונה בעולם בריביות אולטרה נמוכות ויצטרכו להיפדות או להתגלגל החל מבממוצע בעוד ארבע שנים. אם בעבר בנקים מרכזיים היו צריכים "לשחק" במשולש של אינפלציה - צמיחה - וריבית, כעת מצטרפת לשיקולים צלע רביעית, של חובות עתק.
למרות שלבנק ישראל יש את הסיבות (אבטלה) והיכולת (אינפלציה בטווח) להמתין עם העלאת ריבית, עדיין, ככל שהשוק יגלם העלאות משמעותיות הלחץ יהיה גדול עד מחייב. התנגשות של בנק ישראל בשוק ללא העלאה עלולה להוביל לבריחת הון, זעזועים בשער החליפין, והחמרה באינפלציה המקומית. כך שהשוק לא רק "ממליץ" אלא יכול גם "לכפות". מצד שני השוק גם יודע לשנות את דעתו, ומהר... מה שלהערכתנו לבסוף יקרה.
הכותב הוא כלכלן ראשי, הפניקס-אקסלנס
תודה.
לתגובה חדשה
חזור לתגובה
-
2.לבנק ישראל איכפת רק מהבנקים שגורמים למחירי דירות ושכירות הזויים הבנק נכנע לאינטרסנטים בנדל"ן ופועל נגד העם , כמו כן הבנק לא עושהנכלום על מנת להעלות את שער הדולר לכיוון 4 ש:ל לפחות. (ל"ת)ההנק לא של על עם ישראל 19/10/2021 15:16הגב לתגובה זו3 0סגור
-
1.האינפלציה משתוללתשי 19/10/2021 13:42הגב לתגובה זו5 0ובבנק ישראל טומנים את הראש בחול ומדקלמים "הכל ורוד ופורח"סגור
