נקודת מפגש: ענף התשתיות מחפש מימון. הגופים המוסדיים מחפשים תשואה

"כולם מדברים על מזג האוויר, אבל אף אחד לא עושה דבר בנידון", כך אמר הסופר מארק טווין. לאור התקופה בה אנו חיים - ויסלח הסופר הדגול על פגיעה בזכות היוצרים שלו - מתבקש שינוי בנוסח המקורי: "כולם מדברים על משבר האקלים, אבל אף אחד לא עושה דבר בנידון".  מזג האוויר בעידן הנוכחי הוא הרי תוצאה ישירה של משבר האקלים.

כאשר תשתית מים למשל אינה עומדת בכמות המים ומתרחשת הצפה הגורמת לתוצאות קשות, מושמעות טענות נגד האחראים לתכנון ולביצוע התשתית. תשובתם לטענות מנומקת כך: מה אתם רוצים? זה אירוע קיצון, שמתרחש פעם ב-50 שנים, והאמצעים הכספיים שלנו מוגבלים. זהו תירוץ חלול, בוודאי בעידן משבר האקלים, שבו "אירוע קיצון" מתרחש כמה פעמים בשנה אחת.

בפרויקטים של תשתית יש מחלה כרונית - איחור של שנים בין ההצהרה החגיגית בתחילת הפרויקט על מועד הסיום, לבין סיומו בפועל, והפרש עצום בין הערכת עלות הפרויקט באותה הכרזה חגיגית לבין התוצאה בפועל. זהו איחור שגרתי שאותו משמיעות חברות התשתיות בנימוק – לפעמים אמיתי ולפעמים פחות אמיתי – שהתגלו הפתעות בלתי צפויות  במהלך העבודה, למשל היתקלות תת קרקעית בצינור מים ישן, שעל קיומו לא קיבלה החברה המבצעת מידע ממתכנני הפרויקט.

• ווישור מוכרת מניות באיילון ומנפיקה כתבי אופציה ב-84.7 מיליון שקל
• זוחלים באיילון: למה הפקקים רק מחמירים ומה יהיה בהמשך?

היום בשעה 19:00 בקורס ללימודי שוק ההון של ביזפורטל -  האם התמחור של אמזון יקר? למה חשוב להשקיע במניות, איך עושים זאת וגם -  פיקדונות, אגרות חוב או קרנות נאמנות סולידיות - מה עדיף? להצטרפות לשיעור לחצו כאן

מי שצריכים "לעשות משהו בנידון" אלה הגופים העוסקים בתכנון וביצוע תשתיות בתחומים רבים, למשל מים וביוב, טיהור שפכים, אנרגיה, מיון וטיפול בפסולת, תחבורה וכו'. לפעמים מדובר בשילוב תחומים: בנתיבי איילון בתל אביב דחוף להקים את תשתית מסילת הרכבת הרביעית על תוואי המים הנוכחי, ודחוף באותה מידה להקים את התשתית להטיית המים מהתוואי הנוכחי לתוואי אחר. האופציות הן הזרמת המים במסלול המקורי של נחל איילון, בצינור תת קרקעי ענק מתחת לעיר יפו אל הים, או הקמת מאגרים ענקיים במורד נחל איילון בהרי יהודה ובפארק אריאל שרון, לתפיסת המים והטייתם דרומה לאגני ניקוז או למתקן הטיהור שפדן. מימון שתי האופציות מוערך במיליארדי שקלים.

כדי "לעשות משהו בנידון" צריך מימון. כאשר מדובר בפרויקטים של תשתית, את עלות הפרויקט סופרים לא פעם רק במונחים של מיליארדי שקלים, אלא במונחים של עשרות ואף מאות מיליארדים, כמו למשל מימון תשתיות המטרו בגוש דן, המוערך ב-150 מיליארד שקל.  

עוד תכניות

אחת הסנוניות הראשונות שהמריאו לקראת האביב של חברות התשתית, היא חברת הביטוח-פנסיה מנורה, "משקיע מוסדי", שהשקיעה לאחרונה כ-150 מיליון שקל בהגדלת האחזקה בחברת  התשתיות ורידיס 1.82% , חברה מובילה בתחום טיפול בפסולת. סנונית נוספת היא רימון, חברת ביצוע בתחומי אנרגיה ומים, שעדיין לא ברור מאיזה מקור יבוא המימון לפרויקט חשוב, שמוערך בינתיים ב-125 מיליון שקל, לצורך הקמת מערכת משופרת לאספקת מי ים למתקן התפלה באילת.

• ממשיכים לגהץ - עלייה של 11% בהוצאות אשראי בינואר
• לפני הנפקה: KSP מכניסה את אלטשולר שחם לפי שווי של 2.3 מיליארד שקל
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

בשאלת המקור למימון תשתיות, יש ל"מוסדיים", חברות הביטוח-פנסיה, יתרון מסוים על פני הבנקים. תחום התשתיות מצוי במסגרת סעיף הנדל"ן, בו קיימת מגבלת אשראי הבנקאי. אחוז הקצאת האשראי לענף ספציפי היה במשך שנים רבות בגובה של 20% מסך האשראי של הבנק. לאחרונה בנק ישראל סייע במקצת לשיפור המצב, כאשר העלה את הנתון ל-24%. תחום התשתיות מהווה כ-4% מתוך ה-24% של הענף כולו.

בקופותיהם של "הגופים המוסדיים" יש כ-2 טריליון שקלים ואין בהם מגבלות בהקצאת האשראי. על פניו נראה, ש"המוסדיים" יהיו כנראה השחקן המוביל בתחום של מימון תשתיות. להם זה כדאי - מימון הפעילויות יספק להם ריבית סבירה ובתקופה בה הריבית השקלית על אג"ח ממשלתי היא שלילית בזמן הקצר ואפסית בטווח הבינוני, זו בהחלט עשויה להיות השקעה טובה. זאת ועוד - הפרויקטים האלו מניבים ליזם תשואה והחזר השקעה סביר מלכתחילה, כך שמדובר בפרויקטים רווחיים ושעבודם למלווים תהיה כרית ביטחון משמעותית.