היעד הבא של ליברמן: שכר לפי ביצועים בשירות הציבורי

שר האוצר אביגדור ליברמן מייצר הרבה כאב ראש ליותר מדי אנשים שהתרגלו למוכר וחוששים משינוי. מאז כניסתו למשרד האוצר הוא מוביל רפורמות בפתיחת המשק ליבוא, בטלטול ענף החקלאות, בביטול המכס על חמאה, בניסיון לטפל גם בשוק הריכוזי של ביצים, מביא את אגרות הגודש (כנגד כל הסיכויים) לעבור בתוך חוק ההסדרים, רפורמה בתחום הכשרות ועוד.

אבל האם כעת הוא מסמן יעד חדש? כל הרפורמות הקודמות לא נגעו לשירות הציבורי, הגדול והמנופח, שנהנה מקביעות וחוסר קשר בין ביצועי העובד לבין השכר שהוא מקבל. נכון, זה מיושן,  זה לא יעיל, זה גורם למערכת להתנפח עם יותר מדי עובדים שלא עושים יותר מדי, אבל קשה לשנות דברים כאלה. בטח כשיש גוף חזק כמו ההסתדרות שמנסה הכל כדי לתקוע מקלות בגלגלי הקידמה.

אבל על פי ליברמן, הגיע הזמן לגעת גם שם, וזה בהחלט מהלך מבורך. בכנס של אגף השכר והסכמי העבודה במשרד האוצר אומר היום ליברמן כי לראייתו הגענו לעת בה קיימת חובה לקדם שכר על פי ביצועים (שכר דיפרנציאלי). השר התייחס בעיקר למערכת החינוך, שם השווה את בתי הספר במדינת ישראל לבתי ספר פרטיים באנגליה, כאשר שם לדבריו רמת הסגל החינוכי גבוהה פי כמה. 

לדברי ליברמן: "בסופו של דבר, איכות המורה זה הדבר החשוב ביותר, חשוב יותר מג'אדג'טים וכיתות מרווחות. מערכת החינוך היא השלב הראשון של דור העתיד בהליך תרומתם לשוק העבודה, ואם אנחנו רוצים לצמצם פערים אנחנו חייבים לשמור על איכות מורים מצוינת, וזה דורש לשלם להם בהתאם".

• ליברמן קורא למוסדיים להשקיע בהייטק הישראלי: האם זה מהלך נכון?
• ממאבק פוליטי - למלחמת הישרדות: מה נשאר מהקרב בין הפועל ת"א לבית"ר?

ליברמן התייחס גם לסוגיית חוסר הוודאות, כאשר טען שכרגע סובלת המדינה מחוסר וודאות משווע בתחומי הרפואה והביטחון, ולכן קיימת חובה מבחינתו להבטיח איתנות כלכלית מקסימלית. השר הזכיר את המשאים והמתנים המתקיימים אל מול להסתדרות המורים, ולאלו העתידיים להתקיים עם הסתדרות הרופאים והחקלאים, וטען כי קיימת חובה להתנהל באחריות ובשיתוף פעולה על מנת להגיע להסכמים טובים, תחת הטענה שהסכמים הנעשים בצורה חד צדדית נוטים שלכשול בטווח הארוך. 

מומחים בתחומים יצטרכו להתפשר על השכר ב-70% בישראל "מדינת ישראל מייצרת 50 PHDs בביולוגיה כל שנה, האקדמיות מסוגלות להכיל לכל היותר עשרה כאלו. זאת הסיבה שבגללה יש עיסוק גבוה סביב הביו-טק, זה נועד למצוא תעסוקה עבור אותם אנשים" - כך אומר פרופ' יוג'ין קנדל, לשעבר יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה.

עוד התייחס קנדל לפקולטות הישראליות לכלכלה, שם טען כי קיים מחסור אדיר בכוח אדם אשר ימנע מהמדינה שלמצוא נגידים עתידים עבור בנק ישראל. לטענת הפרופסור דברים דומים קורים גם בהייטק בתחום הדאטה, כאשר לדבריו מומחה בתחום הבוחר לבוא ולעבוד בתחום בארץ בהשוואה לארה"ב נאלץ לחתוך את שכרו בכ-40%, וטוען כי בעתיד המצב יהיה חמור מכך, כאשר יאלצו עובדים אלו לחתוך את שכרם בכ-70%.

• איך ישראל תושפע מהמכסים של טראמפ? לא בטוח שזה יהיה רע
• מיליארדים למילואימניקים לפני החג: מענקי 2024 יוקדמו לפסח
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

פרופ' קנדל התייחס גם לתחום השכר הדיפרנציאלי, כאשר טען שקיימת הצדקה לכך שהתאיגידים אינם מעוניינים במתווה של שכר שכזה. אולם לראייתו, מודל זה קריטי ליכולתה של מדינת ישראל שלמגר את תופעת בריחת המוחות, וכי הממשלה מוכרחת לקדם מודלים כאלו בתוך משרדיה וכן בתחומים התורמים לתוצר לנפש. 

קנדל: "זכורים לי תקופות בהן ארגון התעשיינים מימנו הכפלה של שכר בצורה של מענק תחומי. הכוונה היא שהם סיבסדו תחומים ספציפיים על מנת לאפשר שכר גבוה יותר עבור אותם עובדים במגזרים האלו. זאת בעיה משמעותית במשק וחובה לתת לה מענה כיום"

60% מהסטודנטים הן נשים אבל 80 מהפרופסורים הם גברים גם לתחום פערי השכר בין נשים לגברים התייחס קנדל, כאשר ציין ש-60% מן הסטודנטים במוסדות להשכלה גבוהה כיום הינם נשים, אולם 80% מהפרופסורים הם גברים, לראייתו הדבר מהווה בעיה שכן יש לא מעט תחומים בהם נשים טובות בהרבה ביכולות שלהן מגברים, והדבר לא מקבל יצוג במוסדות ההשכלה. 

קנדל סבור כי האקדמיה אינה מקשה אחת, וכי המסלול המוביל אליה כולו אחראי לביצועיה. קנדל מצביע על כך שיש ליצור גישור בין האוכלוסיות השונות, בייחוד בתחומי ההיי-טק בצבא ואצל הנשים החרדיות, קבוצות גדולות הלא מאמינות כי תוכלנה להגיע לתפקידים האלו, לצד "מעסיקים" (לעיתים גם יחידות המודיעין והסייבר בצה"ל) שלא מאמינים כי יוכלו לקלוט מועמדות מהקבוצות הללו. 

מנגד, קנדל הוסיף כי על אף החשיבות בעידוד הנשים באקדמיה ובתעשיה, יש להימנע מהורדת סטנדרטים לצורך קליטתן, שכן לראייתו הדבר יהיה יעיל בטווח הקצר, אך הרסני בטווח הארוך.