איפה הכסף? ממשלה חדשה - שיטה ישנה: הגירעון היה יכול להיות 3.4% בלבד, אבל הממשלה בזבזה מיליארדים בדצמבר

הגירעון השנה נמצא במגמת ירידה מתמדת - וזה בהחלט דבר חשוב. בעקבות הקורונה הוא זינק לקצב שיא של 180 מיליארד שקל באפריל שנה שעברה ואילו כעת הוא עומד 'רק' על 68.7 מיליארד שקל (4.5% גירעון). צריך לומר תודה להייטק על השיפור הניכר הזה, ואנחנו מדגישים את זה שוב, על רקע בכירי האוצר שדווקא רוצים לדכא את ההייטק (סליחה, רק להתלונן על ההייטקיסטים).

ההכנסות אמנם גדלו ב-28% בשנה האחרונה ל-384 מיליארד שקל, מנגד - הוצאות הממשלה עמד על 481.6 מיליארד שקל. בניגוד למשפחה רגילה שצריכה גם לחשוב על ההוצאות ואם היא רוצה לחסוך לעתיד היא דואגת להקטין הוצאות - או לכל הפחות לא להגדיל אותן עוד ועוד - ממשלה מתנהלת אחרת. ממשלות אוהבות לגלגל חובות משנה לשנה, ומאחר שמדובר במדינות הן גם יכולות. אבל מדוע בעצם לא לחסוך כסף, במקום לבזבז את הכסף של העתיד? כי אפשר. כי הדור הבא ישלם את המחיר.

הבעיה היא שהנה הגיע חודש דצמבר ושוב מתברר שאמנם יש ממשלה חדשה, אבל השיטות הן אותן שיטות ישנות. כך, למרות שבכל החודשים האחרונים נרשם גירעון אפסי, ואפילו עודף תקציבי בחלק מהחודשים - מגיע חודש דצמבר בכל שנה והממשלה מוציאה יותר. הממשלה מרשה לעצמה לבזבז, והנה נוצרה הוצאה גירעונית החודש של לא פחות מ-21 מיליארד שקל. הממשלה מוציאה כספים בדצמבר כי היא יכולה. דצמבר הוא חודש של פורענויות בתקציב. העברות בין סעיפים שונים שהסיכוי שמישהו יעלה עליהם הוא קלוש, העברות שנסגרות לא בצורה שניתן להעלות עליהן, ובכלל - בזבוזים שכל מטרתן לעמוד בתקציב. למה לעבור לשנה הבאה מבלי לסיים את התקציב. כולם דיברו על כך שהמדינה צריכה תקציב, והאשימו שאין תקציב. זה נכון, מדינה צריכה תקציב. אבל גמיש!  כאשר ניתן לחסוך צריך לחסוך, לא לבזבז כי אפשר. זה הופך את התקציב לכלי לשאיבת כספים ולא למטרה הבסיסית שלו - לפקח על ההוצאות. ואגב, זה קרה בכל המשרדים, במיוחד במשרד הביטחון.   

פתרון אחר לתופעה הבעייתית הזו שאנחנו משלמים עליה ביוקר היא תקציב צמוד יותר - תקציב חודשי. קחו את השנה כולה חלקו אותה ל-12 ואל תחרגו בהיבט חודשי. במצב הזה המשרדים יצטרכו להתאמץ מדי חודש כדי לעמוד ברף התקציב ולא רק בסוף השנה. זה אפשרי, אבל יותר קשה.   

• ליברמן קורא למוסדיים להשקיע בהייטק הישראלי: האם זה מהלך נכון?
• ממאבק פוליטי - למלחמת הישרדות: מה נשאר מהקרב בין הפועל ת"א לבית"ר?

כדי לסבר את האוזן, בלי ההוצאות הללו - היה נרשם ככל הנראה גירעון של כ-52 מיליארד שקל, כלומר גירעון של 3.4% (בהנחה שיהיה בדצמבר גירעון ממוצע לגירעון בחודשים האחרונים). אז כן, תמיד אפשר להתלונן על הקורונה ולהסביר את הזינוק האמיתי בגירעון בקורונה - אבל זה לא נכון. אם המדינה לא הוציאה את הכסף הזה מאז חודש יולי (וגם לפני היא הוציאה הרבה פחות) ולא הגדילה את הגירעון בחודשים הקודמים - אז מה קרה פתאום בחודש דצמבר?

צריך לומר את האמת: לא מדובר כאן במעידה חד פעמית שניתן להסביר בגלל הקורונה, אלא בשיטה, בדפוס עבודה: כל שנה מחדש פתאום הגירעון קופץ בחודש דצמבר. כך קרה גם ב-2020, אבל גם ב-2019, לפני הקורונה. כך קרה גם בשנים קודמות כמו למשל ב-2014 שבה חצי מהגירעון הצטבר דווקא בחודש דצמבר.

ההסבר הסביר לכך הוא שמשרדי הממשלה רואים את סוף השנה, ומבינים שכעת הם יכולים להוציא כסף - ופשוט מוציאים. על מה? זו שאלה טובה. צריך לבדוק את זה, אבל זה לא נמצא בנתונים של האוצר המנוהל על ידי אביגדור ליברמן.

• השכר הממוצע בהייטק עלה ב-4.6% - 31.3 אלף שקל
• איך ישראל תושפע מהמכסים של טראמפ? לא בטוח שזה יהיה רע
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

תראו בעצמכם את הגרף של משרד האוצר:

כן צריך לומר, הגירעון של ישראל נמוך בהשוואה עולמית. המדינות הגדילו משמעותית את ההוצאות שלהן, אבל זו נחמת עניים: אצל הרבה מדינות אחרות גרוע יותר ולכן אצלנו זה בסדר. אז האמת שזה לא בסדר. אין סיבה לבזבז כסף שלא צריך לבזבז (ועובדה שכל השנה לא ביזבזו אותו). בצורה כזו חוסכים לעתיד במקום סתם לבזבז על ההווה. רוצים לשפר את החיים של אזרחי ישראל? צריך כמובן לשפר את התוצר לנפש, אבל לא פחות חשוב - לנסות לבזבז פחות.