כמה עלה משפט נתניהו? חצי מיליארד שקל בעלויות ישירות ומיליארדים רבים בעקיפין. היה שווה?

העלות הישירה של תיקי נתניהו: חצי מיליארד שקל לפחות; העלות העקיפה: 57 מיליארד שקל (תשתיות אינטרנט, 3 מערכות בחירות והתייקרות הצוללות). מדי פעם שואלים אותנו כמה עלו תיקי נתניהו – משלב החקירה (המשטרה), דרך גיבוש כתבי האישום (פרקליטות, כולל ליווי החקירה) ועד למשפט (הרשות השופטת)?

ובכן, כמובן שאי אפשר לדעת במדויק, הרי אין חלוקת עלויות לפי תיקים במשטרה ובפרקליטות, אבל בהחלט אפשר להגיע להערכה די קרובה למציאות, במיוחד לאחר מספר עדויות שנשמעו עד כה במשפט נתניהו. מעבר לעלויות הישירות יש גם עלויות עקיפות, וכבדות במיוחד, שגרמו התיקים האלה למשק הישראלי וכולן מוכחות בראי המציאות.

ערכנו סיכום פרטני של כל העלויות – והתוצאות מטלטלות כדי לכמת את העלויות הישירות בתיקי נתניהו הפרדנו בין התיקים ובין חלקן של המשטרה ושל הפרקליטות. הפרקליטות והמשטרה לא חסכו במשאבים כדי "ללכוד" את "הפושעים". הן יצרו מנגנון פישינג ארוך שנים שמטרתו לאסוף מידע מכל הבא ליד על נתניהו וסביבתו – זה כולל הפעלת סוכנים-מקורות ושימוש בכלי תקשורת ועיתונאים כדי להזין את המערכת בעוד ועוד מידע שצריך לבדוק אותו וחוזר חלילה. הקשר בין הפרקליטות לתקשורת צריך להיחקר - מדברים הרבה על השוחד לכאורה שנתניהו קיבל וזה מתברר כפלופ גדול עם כל עד שעולה להעיד ועם הכוונה של הפרקליטות לרדת בעסקת טיעון "מנושא הדגל" - שוחד ולהישאר עם הפרת אמונים. אבל לא מדברים על השוחד העיתונאי - על שורה גדולה של עיתונאים ורוב גופי התקשורת שלא עשו עבודתם נאמנה אלא שירתו צד אחד ביחסים של תן וקח - תן מידע-סקופ, קח הגנה. מה יעשו כעת אותם עיתונאים לכאורה שכל מה שעשו בשנים האחרונות היה לדברר את הפרקליטות והמשטרה. התקשורת נהנתה מרייטינג על סיפורי פייק - ככה זה עובד, אבל זה צריך להיאמר - שטפו לנו את המוח בשנים האחרונות, סיפרו לנו חצאי אמיתות במקרה הטוב, ושקרים במקרה הרע. אם היה שוחד הוא היה בין התקשורת לפרקליטות ולמשטרה. 

ונעבור לחישוב העלויות - תיק 3000 ותיק 4000 משטרה: נחקר על ידי יאל"כ (היחידה לאכיפה כלכלית בלהב 433) ולפי עדותו של ניר שוורץ, חוקרו של ניר חפץ, כל היחידה עסקה בתיק 4000 (וגם ב-3000 מן הסתם), הווה אומר כ-300 חוקרים. החקירות בשני התיקים הללו נמשכו כשנה וחצי ועל-פי דוח הממונה על השכר במערכות הביטחון, שפורסם בשבוע שעבר, ממוצע השכר במשטרה הוא כ-19 אלף שקל ברוטו. מכיוון שהחוקרים בלהב משתכרים יותר מהממוצע (חלק ניכר קצינים), אנחנו מניחים, הנחה שמרנית מאוד, שעלות השכר הכוללת (לא מדובר בשכר ברוטו, אלא כולל עלויות סוציאליות נוספות – כלומר עלות למדינה) לכל חוקר היא כ-25 אלף שקל ברוטו. כלומר, עלות של כ-135 מיליון שקל בשכר בלבד (שזה מרבית ההוצאה – ההון האנושי) – 18 חודשים כפול 25 אלף לחודש כפול 300 חוקרים. ------ רשות ני"ע: הרשות החלה עם תיק בזק רשות ני"ע שהוליד את תיק 4000 והמשיכה ללוות את חקירת תיק 4000 יחד עם המשטרה. אנו מניחים ליווי של כ-30 חוקרים על פני שנתיים לפי עלות שכר של 35 אלף שקל בממוצע (זו עלות השכר הממוצעת הכוללת ברשות ני"ע – השכר ברשות ני"ע גבוה מהממוצע בסקטור הציבורי). הסכום הכולל: כ-25 מיליון שקל (30 חוקרים כפול 24 חודשים כפול 35 אלף שקל עלות שכר). ------ פרקליטות: את תיק 4000 בלבד מלווה יהודית תירוש וצוותה (הערכות: 6 איש) משנת 2017 ועד עצם היום הזה, כלומר כ-5 שנים ותמשיך ללוות את התיק אם המשפט יימשך. בהנחה שמרנית מאוד עלות השכר של הפרקליטים, כולם בכירים, היא כ-35-30 אלף שקל. כלומר, עלות כוללת של כ-12 מיליון שקל וזה בלי לקחת בחשבון עלויות משרדיות ושירותים אחרים.

תיק 1000 ותיק 2000 משטרה: שני התיקים נחקרו על ידי יאח"ה (היחידה הארצית לחקירות הונאה -יחידה נוספת תחת להב 433) כאשר תיק 1000 היה סיפור חקירה ארוך מאוד שהתחיל בתיק 1000 הישן שהעלה חרס, ואז התגלגל לתיק 1000 החדש ללא אישור היועץ המשפטי לממשלה. לעומת זאת, החקירה בתיק 2000 היתה קצרה יחסית. הנחנו שחקירת התיקים לקחה בממוצע שנתיים והעסיקה את 400 החוקרים ביאח"ה עם עלות שכר דומה ליאל"כ של כ-25 אלף שקל. כלומר, 240 מיליון שקל (400 חוקרים כפול 24 חודשים כפול 25 אלף שקל). ------ פרקליטות: מי שעסקה בתיקים הללו, נוסף לתיק 4000, היתה ליאת בן ארי וצוותה והערכתנו היא שהיו בסך הכל 10 איש בצוות הזה. בהנחת בעלות שכר של כ-35 אלף שקל למשך 5 שנים מדובר בעלות כוללת של כ-25 מיליון שקל, אם לוקחים בחשבון גם שכר חלקי של פרקליט המדינה שי ניצן ועוזריו שעסקו די רבות בתיקים.

לא לקחנו בחשבון את עלויות השכר של כמה מישנים ליועץ המשפטי לממשלה וכמה מישנים לפרקליט המדינה שהשתתפו בדיונים על תיקי נתניהו, כיוון שזה היה באופן חלקי ובמשרה מלאה. כמו כן לא לקחנו בחשבון את עלות השכר של עוזרי מנדלבליט, כמו גיל לימון וחגי הרוש, שהקדישו חלק לא קטן מזמנם לתיקים הללו. גיל לימון היה זה שענה באופן קבוע למכתבים שהופנו למנדלבליט הנוגעים לתיקי נתניהו. ------ עלויות נוספות יחידות מטה של להב 433 שעסקו בנושא כמו עיבוד וניתוח החומרים, יחידת מדובבים (למשימות קצובות), יחידות מעקבים (עד עתה אנחנו יודעים על מעקבים אחרי ניר חפץ ויאיר נתניהו וכנראה שהיו עוד), מדובבים לאיריס אלוביץ', סטלה הנדלר וניר חפץ וגם עלויות של חיקורי דין בחו"ל (לדוגמא: רק לאחרונה נעשה חיקור דין בסרי לנקה בפרשת התכשיט שלא היתה של שרה נתניהו) וגם בתיקים האחרים נעשה שימוש בחיקורי דין.

הוספנו פה גם את עלות תיק "החמגשיות" של שרה נתניהו, שגם בו הושקעו משאבים לא מבוטלים של המשטרה והפרקליטות. הערכתינו היא להוצאות כוללות של כ-100 מיליון שקל.

בסך הכל, בהערכה שמרנית, העלות הישירה לתיקי נתניהו עומדת על יותר מחצי מיליארד שקל וזו הערכה שלא לוקחת בחשבון את התקורות הקבועות – לוגיסטיקה וכד' וגם לא את הזמן השיפוטי היקר – המשפט הרי מתנהל קרוב לשנה ואם יימשך כמה שנים זה יגבה עלות נוספת של כמה עשרות מיליוני שקלים בודדים (עלות שכר שופטים ועוזריהם). כל עוד המשפט נמשך גם העלויות של צוותי הפרקליטות בתיקי 1000, 2000 ו-4000 ממשיכות להצטבר. מדי יום דיונים במשפט נתניהו מופיעה הפרקליטות עם 5-6 פרקליטים ולעיתים זה עד 9 פרקליטים (למשל, בפתיחת הדיונים בעדות חפץ). רק בימים האחרונים דוללו השורות כתוצאה מגל ה-5 של הקורונה.

אגב, אפשר להסתכל על תקציב הפרקליטות ולהבין דרך קפיצת המדרגה בתקציב את ההשלכות לתיקי נתניהו. תקציב הפרקליטות קפץ בהדרגה מ-430 מיליון שקל בשנת 2015 עד כ-540 מיליון שקל בשנת 2019 – השנים שבהן היה עיסוק אינטנסיבי בתיקי נתניהו. לא כל הקפיצה מיוחסת כמובן לתיקי נתניהו, חלקה זה בן היתר עלייה אוטומטית בשכר, אבל בחלקה היא גם תוצאה של המאמץ המאסיבי בתיקי נתניהו.

העלויות העקיפות אלא שהעלויות הישירות הן, כאמור, לא סוף הסיפור אלא רק קצה הקרחון של הנזקים שגרמו תיקי נתניהו ואלה הם העיקריים.

עיכוב תשתיות האינטרנט - אין חולק על כך שהעיכוב בפיתוח תשתיות האינטרנט בישראל (סיבים אופטיים) גרם נזק אדיר למשק הישראלי. כזכור, שלמה פילבר יזם בזמנו דיל עם בזק שיאפשר פריסת תשתיות תמורת ביטול ההפרדה המבנית. קרוב ל-5 שנים מאוחר יותר אימץ שר התקשורת הנוכחי יועז הנדל את הדיל הזה (פחות או יותר) בהבדל אחד קטן: ההסדר שלו גילם הטבות גבוהות יותר לבזק מאשר ההסדר של פילבר, אבל זה עבר מתחת לרדאר של התקשורת. יתר על כן: מנכ"לית משרד התקשורת של הנדל, לירן אבישר בן חורין, העריכה שהנזק מהיעדר תשתיות אינטרנט בישראל גרם להפסד של 13 מיליארד שקל בשנה.

האם זה מספר מדויק? ברור שלא, אבל זו הערכה די טובה מאובדן צמיחה של המשק כתוצאה מעיכוב הפיתוח. ומי גרם לעיכוב הפיתוח? מבקר המדינה ולאחריו החקירה בתיק 4000 שעצרה את כל פיתוח שוק התקשורת. המחיר, אם כן, הוא כ-50 מיליארד שקל כאובדן תוצר.

עלויות הבחירות לולא החקירות ולולא ההדלפות הפליליות נגד נתניהו, די בטוח שהוא היה מצליח להרכיב ממשלה במועד א' ב-2019 ונותר ראש ממשלה עד עצם היום הזה. המכבש התקשורתי, הצגתו של נתניהו כמושחת, הרשעתו בבית הדין השדה של התקשורת, הסיטה לבטח 2-4 מנדטים שיכלו להשאיר אותו בשלטון. המשמעות היא 3 מערכות בחירות מיותרות שכל אחת עלתה כ-800 מיליון שקל (רק בעלות ישירה) – כלומר בזבוז לריק של כ-2.5 מיליארד שקל.

צוללות - גרמניה הכפילה את מחיר הצוללות והוסיפה עלות של כ-1.2 מיליארד אירו, ולפי בכירים במערכת הביטחון תוספת העלות הזה היא כתוצאה מחקירת תיק 3000 והרעש סביבו שעיכב את המו"מ, לאחר שנתניהו השיג מחיר נוח. ועדת החקירה אם כן תצטרך לברר, בין היתר, איך חקירה מיותרת גבתה יותר מ-4 מיליארד שקל מכספי משלם המיסים.

השורה התחתונה: תיקי נתניהו עלו עד היום לפחות חצי מיליארד שקל בעלות ישירה וכ-57 מיליארד שקל בעלויות עקיפות המאמר פורסם לראשונה בבלוג של אלי ציפורי