גרים בפריפריה? אתם גוזרים שכר נמוך גם על הילדים שלכם בעתיד

מי אמר שבחירת מקום מגורים היא עניין של טעם בלבד? הורים קובעים את מקום המגורים שלהם לפי מגוון שיקולים רחב (קירבה למשפחה המורחבת, רצון לגור באזור עם נוף, בתים עם גינות ועוד) אבל יש לכך גם מחיר כלכלי משמעותי - לא רק עליהם אלא גם על הסיכוי של הילדים שלהם לשפר את השכר שלכם, כך על פי מחקר חדש של אגף הכלכלנית הראשית במשרד האוצר.

מדובר למעשה בפגיעה כלכלית ביכולת ההשתכרות של הילדים שלכם - בעוד עשרות שנים.

מוביליות (ניידות/ניעות) חברתית גבוהה כלפי מעלה היא מצב בו ילדים המשתייכים למשפחות ממעמד חברתי-כלכלי נמוך מצליחים לטפס בבגרותם במעלה הסולם ולשפר את מצבם ביחס להוריהם בתדירות גבוהה. במילים פשוטות, המחקר בחן את הסיכוי למוביליות בשכר של הילדים של משפחות מהפריפריה, לעומת משפחות ממרכז הארץ. 

על פי המחקר, ובדומה למחקרים בארה"ב, הסיכוי של ילד שמגיע ממשפחה עם הון חברה גבוה יחסית (כלומר - שיעור עבירות אלימות נמוך ושיעור גיוס גבוה לצבא) והורים שמנהלים תא משפחתי זוגי - גבוה הרבה יותר, לעומת משפחות עם הון חברתי נמוך ומשפחות חד הוריות.

אבל אם זה ממצא שניתן לומר שהוא 'נתון' ואולי אין הרבה איך לשנות אותו, הנתון של מקום המגורים משמעותי לא פחות ואף יותר. 

המחקר בדק נתונים של שנתונים 1979-1983 ובחן את הקשר בין ההכנסה של 432 אלךף צעירים בגילאי 28-36 עם הכנסות ההורים שלהם מעבודה סביב גיל 50 (כשהילדים היו בני 20-24).

• "שרי החינוך באים והולכים ובשביל שלא תהיה שביתה הם נותנים עוד כסף"
• טסלה מבקשת לאשר חלוקת מניות הטבה בשיעור של 3 ל-1: איך תגיב המניה?

מהנתונים עולה כי הסיכוי של צעירים ממשפחות חרדיות לשפר את ההכנסה הוא נמוך מאוד, הסיכוי של צעירים מהציבור הערבי גבוה יותר אך עדיין נמוך מאוד ביחס לציבור היהודי שאינו חרדי (הישוב הערבי עם הסיכוי הגבוה ביותר מגיע רק לחציון של שאר הציבור בישראל). 

בנוסף, הסיכוי של צעירים מהפריפריה לשפר את מצבם ביחס להוריהם נמוך בהרבה מאשר הסיכוי של צעירים מיישובים במרכז הארץ. ההזדמנות של ילד מהשכבות הנמוכות במרכז הארץ דומה לסיכוי של ילד ממשפחה בינונית בפריפריה. כך, ילדים מהאחוזון ה-25 שגדלו בנפת פתח תקווה הגיעו בבגרותם להכנסה דומה לזו של ילדים שגדלו בנפת צפת במשפחות מהאחוזון ה-49.

מה המשמעות הכספית? על פי האוצר, ההכנסה השנתית הממוצעת מעבודה של ילדים שהגיעו מהחציון התחתון ושגדלו באזור פתח תקווה עמדה בבגרותם על כ-76 אלף שקל, לעומת כ-68.8 אלף שקל בקרב מי שגדלו באזור הכנרת – פער של יותר מ-10%.

• רשות ני"ע: חברות נדל"ן הציגו שווים מנופחים
• עוד לפני פסח: שיא בהוצאות של הישראלים במרץ - 47.6 מיליארד שקל
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

הסיכוי של ילד בטבריה שנולד למשפחה מהחמישון התחתון להגיע לחמישון העליון הוא רק 10%, בעוד הסיכוי של ילד מראשון לציון להגיע לחמישון העליון הוא יותר מפי 2 ועומד על 23%. הפער בשכר הוא כ-14% בהכנסה השנתית. ההכנסה של ילדים מהחציון התחתון מראשון לציון עמדה בבגרותם על כ-77.2 אלף שקל, לעומת כ-67.6 אלף שקל בקרב מי שגדלו בטבריה. לחילופין, ילדים מהאחוזון ה-25 שגדלו בראשון לציון הגיעו בבגרותם להכנסה דומה לזו של ילדים שגדלו בטבריה במשפחות מהאחוזון ה-53.

באוצר מציינים כי אם לא היה קשר בין הכנסות ההורים להכנסות של הילדים שלהם בעתיד - היינו צריכים לקבל שהסיכוי של ילדים מהחמישון התחתון להגיע לחמישון העליון הוא כ-20%, כלומר בעוד המצב בראשון לציון מצוין - המצב בטבריה, איך לומר, על הפנים (רק רמת הגולן יוצאת דופן, אך באוצר מסבירים שמדובר ככל הנראה עקב מספר התושבים הנמוך וממילא מעט נתונים).

למעשה, כמעט כל הישובים בארץ שמסווגים ברמת המוביליות הגבוהה ביותר נמצאים במרכז הארץ (ואליהם מצטרפים גם מיתר בדרום, מבשרת ציון ליד ירושלים וזיכרון יעקב). בניגוד לכך - רוב הישובים עם המוביליות הנמוכה נמצאים רחוק מהמרכז - בעיקר בצפון.

הפער הגדול ביותר נמדד בין כוכב יאיר ובין מעלה אפרים, פער של 20 נקודות אחוז או פער של 35% בשכר. ההכנסה השנתית הממוצעת מעבודה של ילדים שהגיעו מהחציון התחתון ושגדלו בכוכב יאיר עמדה בבגרותם על כ-85 אלף שקל, לעומת כ-63 אלף שקל בקרב מי שגדלו במעלה אפרים.

הנה רשימת הישובים עם הסיכויים הגבוהים ביותר, ורשימת הישובים עם הסיכויים הנמוכים ביותר. פער של 5 נקודות במדד פירושו פער של יותר מ-10% בשכר מוביליות חברתית בישראל. הסיכוי של צעירים לשפר את השכר ביחס להוריהם. מקור: משרד האוצר

עד כמה משמעותית השונות הגיאוגרפית ברמת המוביליות? על פי האוצר, "אנחנו מחשבים שעבור יהודים שאינם חרדים שיפור של סטיית תקן אחת בגובה המוביליות ברמה המקומית מהווה כ-G, כלומר, לאזור מהאפקט של שיפור בסטיית תקן אחת בדירוג הכנסת ההורים של הפרט. המגורים יכולה להיות תרומה שאינה מבוטלת למידת ההצלחה של ילדים ממשפחות ממעמד חברתי-כלכלי נמוך, אף ביחס לשיפור תיאורטי בהכנסותיהם של הוריהם.

מפת האזורים עם הסיכויים הגבוהים ביותר, והאזורים עם הסיכויים הנמוכים ביותר:

אמנם מדובר במחקר שמתאר מצב ולא מחקר סיבתי, החוקרים במשרד האוצר מצאו קשר חזק מאוד בין הנתונים (0.8%), ובאוצר ממליצים למדינה למקד את הסיוע בדיור במעבר של משפחות לאזורים חזקים יותר בארץ - כלומר כן: לגרום לאנשים לעבור לגור יותר במרכז ופחות בפריפריה.