סטלה קורין-ליבר מסכמת שבוע: כך סותמים כאן את הפה לכל מי שמעז למצוא היגיון אצל פוטין

1.  ואנחנו בשלנו. מי שהעז להסביר, לומר מילה שונה, להזהיר, וטיפה יותר לאזן את חגיגות ההערצה לוולודימיר זלנסקי וג'ו ביידן ששטפו את הארץ ואת פרצי שנאת המן, הוא ולדימיר פוטין "השטן במוסקבה" – הושתק ברגע. בזלזול. בבוז. בגסות. קודם כל על ידי מי שהזמין אותו להתבטא והרבה יותר בטוקבקים, ציוצים, פטפוטי רשת וכדומה. "עמדה פשיסטית, דוחה ומנותקת", כתבו על איש צבא בכיר בדימוס שהעז לומר: חכו רגע, תבינו מה מניע את פוטין ואז תגיבו ותמנעו מלחמה. על אחר אמרו: "כמה טיפש, רשע ומנותק כבר אפשר להיות". בעניינו של איש צבא בכיר אחר בדימוס, שהעלה הצעה שונה מזרם המים השוטפים, ההתפרצות כללה את בעלי השפה הגבוהה כמו בעלי הביטוי העילג משהו - "הוא מחפש ג'ובים, בטח הולך לפוליטיקה". סימן ראשון היה אז, לפני יותר משבועיים, בטרם פרצה האש ושרפה אלפי מתים, רוסים ואוקראינים, חיילים, ילדים, זקנים ונשים. איש תקשורת מוכר וידוע, בעל מבטא כבד רוסי-אוקראיני (?), הוזמן וניסה להסביר: "תבינו ... האמריקאים מחממים את פוטין, מתגרים בו, הוא מייצג אינטרסים שהעם הרוסי תומך בהם, ואם כך זה יימשך תבוא מלחמה נוראה ונוראית". אהה, אז אתה תומך בפוטין! צחקו עליו באולפן... "לא, אני ממש לא אוהב אותו", ענה, אבל אני באתי משם, יש לי חברים ברוסיה ובאוקראינה. אתם מדברים על דמוקרטיה ועל חופש והם מפחדים מטילים של ברית נאט"ו שיוצבו על אדמת אוקראינה ויאיימו עליהם". הוא עוד ניסה לומר: "אני אומר את זה כי אני מאמין שעוד אפשר לעצור את התותחים ואת המתים", אבל פניו היו מיואשות ועיניו פגועות. הנוכחים גיחכו זה אל זה, התגובות הציבוריות נגדו, איש שחביבותו מוכרת, היו קשות: 'הוא נשאר רוסי', 'בטח פוטין משלם לו', 'הוא ביביסט ידוע, עוד אוליגרך של פוטין', ועוד כהנה וכהנה. מאז הוא שותק. בדיוק כמו ההוא, מומחה לענייני ארה"ב, שהוזמן כפרשן בכיר וניסה לומר, בעברית מתובלת במבטא אמריקאי כבד, "שימו לב, ג'ו ביידן במצב לא טוב, הוא נחשב לחלש פוליטית וציבורית, הוא יעשה הכל כדי להזיז את תשומת הלב של האמריקאים לאויב משותף. זה יכול להביא אסון עולמי". תודה, הבנו, אמרו לו. אחר כך כתבו עליו שהוא עצמו חלש וחלוש. בקושי שורד. קולו לא נשמע עוד.

2. את הקטע הזה נסיים בציטוט. אלוף במיל' גיורא איילנד היה ראש אגף מבצעים, ראש המועצה לביטחון לאומי ועוד. תחת הכותרת: "עברו את הגבול. פוטין החליט לא להבליג על המדיניות המתגרה של ארה"ב", סיים כך: "כן, פוטין הוא דיקטטור וללא ספק 'האיש הרע' בנוגע למשבר הנוכחי, אבל כלום לא היתה ארה"ב שיכורת כוח מאז 1991 ונהנתה להשפיל את רוסיה בסדרה של מהלכים חד צדדיים, מהצבת טילים מתקדמים בפולין, בתמיכה בתוקפנות הגיאורגית ועד משיכת עוד ועוד מדינות מברית המועצות לשעבר לנאט"ו? ארה"ב פיספסה הזדמנות להעביר לצידה את רוסיה בנוגע לגרעין האיראני, ולא ברור מה הרוויחה מהמדיניות המתגרה שלה במזרח אירופה, ברור מה ישראל הפסידה" ( ידיעות אחרונות. 1.3.). 92 תגובות היו לדברים שלו ב-YNET. מהבנה, תודה על הראייה החדשה, "חומר למחשבה!", על האומץ לדבר אחרת בימים אלה, אבל בעיקר קללות וכינויי בוז: "איש חכם, אבל...", "אתה סתם קשקשן", "בולשיט", "פוטין ממש צדיק שמעביר זקנות את הכביש... עשה לנו טובה...", "כתבה דבילית", ואפילו: "זקנתך מביישת את נעוריך" וגם "זו אג'נדה פוליטית מבית מדרשם של פוטין/ ביבי/ טראמפ...". האם ייסתם גם פיו של איילנד? האם ישראל מוכנה לשמוע זרמים אחרים? 

3. כלכלן אירופי בכיר אמר כבר בתחילת הפרשה משהו כמו: אוקראינה רוצה להיכנס לאיחוד האירופי, אנחנו הרי כבר שנים לא נותנים לה להיכנס, המדינה ענייה, הפוליטיקה לא שקופה, אנחנו חוששים שנצטרך להזרים כספים ולקלוט שטף של עובדים זולים שיציף אותנו, אז זלנסקי עושה עיקוף, הוא  קודם כל דיבר על ברית הגנה, רוצה להתקבל/ להצטרף לברית נאט"ו ומאמין שדרך זה הוא יגביר את סיכוייו להיכנס לאיחוד האירופי.     

• מס על שכר דירה - כל מה שצריך לדעת
• דרישת המיליונים של ח"כ בן גביר מ"עובדה" ומאחת המרואיינות

הסכם התאגדות ראשוני בין האיחוד לאוקראינה נחתם ב-2012. מאז היו עליות ומורדות. המדינה החליפה נשיאים, אידיאולוגיות וזהויות, האיחוד התערב בסיוע כספי, בהצעות לשותפות כלכלית כלשהי, בדרישות=התניות לשקיפות פוליטית, הסכמה להצטרפות לאזור הסחר החופשי, ובסוף 2021 גם הסכמה להצטרפות לאזור תעופה משותף. בתחילת 2021 פורסם כי אוקראינה החלה להיערך לקראת שנת 2024 בה תגיש בקשה רשמית לחברות בארגון. גורמים כלכליים ופוליטיים באיחוד פירסמו דוח שמביע הערכה על הצלחת אוקראינה ביישום דרישות ההתאגדות, אבל ציין סדרה של כשלים שמעכבים ויעכבו את הרפורמות הנדרשות במדינה, כך שהמדינה עוד לא מוכנה וזה ייקח עוד הרבה יותר שנים.              

במקביל פעלה אוקראינה, בעקבות מדינות אחרות שהיו פעם בתחומי ברית המועצות, להצטרפות לברית הצבאית של 30 מדינות "מערביות", יותר נכון צפון אטלנטיות, המאוחדות באמנת הגנה הדדית, היא ברית נאט"ו שקמה ב-1949, וארצות הברית היא המממנת הגדולה והגורם הצבאי המרכזי בה. ב-2008 הודיעה נאטו כי אוקראינה וגיאורגיה יתקבלו כחברות אחרי שימלאו סדרה של דרישות שיקרבו אותן ל"סטנדרטים מערביים נדרשים". ב-2017 חוקקה אוקראינה חוק לקידום הסטנדרטים של ממשל ושקיפות.

רוסיה, במשך כל השנים הללו, במישרין באמצעות ולדימיר פוטין וגם בעקיפין באמצעות גורמים אחרים, דרשה שמדינות הברית יפסיקו להתקדם מזרחה ויודיעו פומבית כי לא יקבלו לחברות את הממשלה היושבת בקייב. זה היה הרבה לפני שוולודימיר זלנסקי נכנס במאי 2019 לנשיאות. המתח בין רוסיה לחברות נאט"ו החריף  אחרי כישלונו של דונלד טראמפ, שתמך בעמדת פוטין והתעמת בעניינים שונים נוספים עם ראשי הברית, להיבחר לקדנציה שנייה בנשיאות ארה"ב. המתח הנוגע ישירות לאוקראינה החריף אחרי שבקיץ 2020 הוכרז על שיתוף פעולה בין פולין, ליטא ואוקראינה במטרה להביא להשתלבות אוקראינה באיחוד האירופי ובברית נאטו. "משולש לובלין" זה קיבל תמיכה ממנהיגים בגרמניה, מה שהקצין עוד יותר את עמדתו של פוטין והגביר את איומיו  – עד שהתפרץ במלחמה כבדה בימים של פברואר-מרץ 22'. 

עוד תכניות

4. רכוש רב ועצום מחזיקים אוליגרכים רוסים ואוקראינים. יש שנחשבים אנשי פוטין ויש שנחשבים מתנגדי פוטין. הניו יורק טיימס פרסם בסוף פברואר האחרון, מאמר שכתב פרופ' פול קרוגמן, חתן פרס נובל לכלכלה, בעניין חשיבות העיצומים הכלכליים על רוסיה. בהצעתו לפעול להחרמת הרכוש העצום של פוטין והאוליגרכים שצמודים אליו ועובדים גם עבורו, הוא הציג פרטים ממחקר של הפרופסורים תומס פיקטי, פיליפ נובוקמנט וגבריאל זוסמן שמצאו כי מזה שלושה עשורים יש לרוסיה עודף מסחרי עצום, שמועבר לרכש נכסים הרשומים במקלטי מס במערב, והוא הרבה-הרבה יותר גדול מהנתונים הרשמיים על נכסי רוסים בעולם והשפעת הכסף הזה על ראשי המערכות הכלכליות והפוליטיות. זה, לדבריו, מהווה נשק עצום בידי המערב, בתנאי שראשיו יהיו מסוגלים ובעיקר אם ירצו להפעילו.  

• רופא ורואה החשבון המייצג אותו חשודים בהתחמקות מתשלום מס
• "ישראל היא מדינה רעילה" - דורגה במקום האחרון במדד מותגי המדינות
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

5.     השבוע, רביעי בבוקר, הגיע קנצלר גרמניה החדש אולף שולץ לביקור ראשון בישראל. ראש הממשלה נפתלי בנט קיבל את פניו במרכז יד ושם להנצחת השואה. זה אותו מרכז שבשבוע שעבר הכריז על שותפות משמעותית רב שנתית לחקר השואה והמאבק באנטישמיות, עם המיליארדר היהודי – ישראלי (עשה עלייה ב-2018) - רוסי - אנגלי ולאחרונה (דצמבר האחרון) גם פורטוגלי (אחרי שהוכיח למי שצריך להוכיח שסבו וסבתו מצד אביו הם יהודים שבאו ממשפחות ממוצא ספרדי שגורשו), רומן אברמוביץ', שנתן ליד ושם תרומה ייעודית של עשרות מיליוני שקלים. כמה ימים אחרי כן, כשהתקדמה ההתארגנות להטלת סנקציות על רוסיה ופוטין,  פעלו ראשי יד ושם יחד עם בכירי ארגונים ישראליים גדולים אחרים שרומן אברמוביץ' תורם להם זה שנים בנדיבות רבה, בית חולים שיבא (שם תרם ככל הנראה 60 מיליון דולר, להם הוסיף בשנות הקורונה עוד מיליונים רבים להקמת טיפול נמרץ תת קרקעי), אוניברסיטת תל אביב, קק"ל ועוד, מול הממשלה בישראל והממשל האמריקאי, בבקשה להחריג את אברמוביץ' ואת רכושו מהסנקציות המערביות על האוליגרכים של פוטין. כזכור, ממש בימים האלה של סוף פברואר-תחילת מרץ, כשהמלחמה הרוסית-אוקראינית התלהטה, הודיע אברמוביץ' כי הוא מוכר את ההחזקה שלו במועדון הכדורגל הבריטי צ'לסי אותה רכש כבר ב-2003 ועד אז מעביר את ההחזקה לנאמנות. עוד ציינה העיתונות הבריטית כי  אברמוביץ' הציע למכירה גם פריטי נדל"ן כבדים שלו ובכלל זה ביתו הפרטי, מחשש שהממשלה הבריטית תקפיא את נכסיו.

רכושו של אברמוביץ', שהתייתם מאמו ואביו בעודו ילד, וגדל אצל דודו היהודי באזור הקפוא של צפון מזרח ברית המועצות ולימים היה איש פוליטי וחבר בפרלמנט הרוסי, נאמד באחרונה ב-16-17 מיליארד דולר. הוא נחשב לאחד האוליגרכים הכבדים בעולם וגם לתורם גדול לעניינים יהודיים. הוא מחזיק בחברות השקעות גדולות  ובשליטה בחברת מתכות רוסית. הוא נחשב למשקיע בחברות סטארט אפ ישראליות, ונטען כי השקיע מעל 120 מיליון דולר ב-20 חברות.

במאי 2021 הגיש תביעת דיבה נגד עיתונאית בריטית ובית הוצאה לאור שהוציאו ב-2020 את הספר "אנשי פוטין" על עלייתו לשלטון של נשיא רוסיה והאוליגרכים שהקיפו ומקיפים אותו. גם אוליגרכים אחרים וחברות בבעלותם הגישו תביעות. אברמוביץ' טען כי בספר מופיעות אמירות שקריות הנוגעות לקשריו עם פוטין, בין היתר מידע לפיו מועדון צ'לסי נקנה על ידי אברמוביץ' בשמו של פוטין. ביום השני לדיונים, שנפתחו בקיץ 21', הודיעו הצדדים כי חתמו על הסכמה לפיה קטעים מסוימים יוסרו בהדפסות הבאות וההוצאה תתנצל על כי הסופרת, קתרין בלטון, לא ביקשה תגובה מאנשי העסקים ממוצא רוסי עליהם נכתב.

6. התרומות והנכסים שמחזיקים בישראל אברמוביץ' ומקביליו, אנשי עסקים יהודים ממוצא רוסי שמזוהים כתומכים בפוטין, כמו גם אוליגרכים מתנגדי פוטין שגם כמותם יש בינינו כמה וכמה, נאמדים בסכומים גדולים מאוד. סכומי עתק. השאלה היא מה יקרה במצב של החרפת המלחמה שפרצה בין המערב בראשות ארה"ב למזרח של פוטין  והחרפת הסנקציות הכלכליות והאישיות. האם יגיעו לכאן? כאזרחי ישראל? כעולים על פי חוק השבות? האם ישראל תפתח את שעריה? האם אפשר שיפגשו כאן את ולודימיר זלנסקי, הנשיא היהודי היום של אוקראינה למקרה שהחיים יובילו אותו ואת רעייתו הנערצת ילנה, להפעיל את חוק השבות ולבקש אזרחות ישראלית?