להעלות מסים או לא להעלות? זאת התשובה של יורם גבאי

דוח מינהל הכנסות המדינה פורסם השבוע על ידי הכלכלנית הראשית באוצר, בעניינן של 2019-2020. אנחנו כזכור נמצאים כבר במרץ 22'. "העדכון לשנה שאחרי יהיה שנטל המס, סך כל המסים הכולל, קצת עלה ב-2021 בעוד בערך 1% תוצר, שכן קצב עליית ההכנסות ממסים ב-21' היה גבוה מקצב הצמיחה הכלכלית", אומר יורם גבאי, ראש מינהל הכנסות המדינה המיתולוגי, אחר כך פעיל בשוק הפיננסי ומחבר הספר "חברת השפע בלא רווחה ובלא שלום". "ב-22', בקצב הצמיחה הנוכחי וקצב גידול ההכנסות ממסים הנוכחי, אני מניח שנטל המס יישמר. הצמיחה בשנת 21' היתה אדירה אבל קצת מתמתנת ב-22', וממילא גם קצב גידול ההכנסות ממסים יתמתן".

- למה מצד אחד נטל המס הכולל בישראל הוא בינוני, קצת נמוך מממוצע המדינות המפותחות, אבל הציבור, אנחנו, מרגישים עול מסים כבד במיוחד? 
גבאי: "זה נובע מהרכב המסים בישראל. במס הכנסה, כולל ביטוח לאומי ומס בריאות - שיעור המס על יותר מ-60% מהאוכלוסייה הוא אפסי. קטן מאוד, שכן 50% משתכרים מתחת לסף המס ומשלמים סכומים נמוכים מאוד, ביחס לעולם, לביטוח לאומי ומס בריאות".

- ומעמד הביניים?

• "מי שמשתכר מ-15,000 שקל ברוטו ומעלה שיעור המס השולי שלו עולה למעשה ל-43% ובתוספת הפרשות החובה לפנסיה זה מתקרב ל-50%. למעשה על כל 100 שקל שמרוויח זה שבתלוש שלו מעל 15,000, הוא משלם 50% מס. זה כולל כאמור מסי הכנסה והפרשות חובה לפנסיה, ביטוח בריאות, ביטוח לאומי. מכאן, שבהשוואה בינלאומית המס שהמעמד הבינוני והבינוני-מבוסס בישראל משלם הוא הגבוה ביותר בעולם המפותח, כולל מדינות צפון אירופה. זה נכון עד להכנסה של 45,000 שקל, שאז המס מגיע ל-47% מס שולי ועוד 6%-5% הפרשות חובה לפנסיה. גם זה הכי גבוה בעולם. בנוסף יש אצלנו גם מס יסף להכנסות גבוהות במיוחד שמתייחסות למאיון מאוד עליון".

 - בישראל יש 4 מיליון נישומים רשומים.
"יותר מ-2 מיליון מהם משלמים מס אפסי אם בכלל. 1-1.5 מיליון משלמים מס ישיר כבד, ולכן הם מרגישים עול כבד. בקבוצה הזו נמצאים רוב אנשי המקצוע פרט לעובדים סוציאליים, מורים ואולי מקצועות נוספים, בגילאי 35 ומעלה. מדובר באנשי שירות המדינה בדרגות ביניים ומעלה, הפיננסים, הביטוח, הייטק, אקדמיה, בריאות – כל הרופאים נמצאים שם אבל אנשי המקצועות הרפואיים האחרים – פחות".

• אז הלחץ הכבד הוא על 1.5 מיליון עם מס שולי כבד.

"כן, הם מרגישים את עיקר עול המס הכבד".

• מי נהנה ממס נמוך?

"המס נמוך מאוד על חברות. הן משלמות מסי חברות נמוכים, עלויות מעסיק – ביטוח לאומי נמוכות, ויש להן גם הטבות של חוק עידוד השקעות הון. כל זה מביא לכך שההכנסות של ישראל ממס חברות – נמוכות יחסית לעולם, בלפחות 25 מיליארד שקל לשנה. זה אומר שאם היינו כמו ממוצע מדינות ה-OECD בהכנסות ממס חברות כולל מס מעסיקים, היתה לנו תוספת הכנסות של מעל 25 מיליארד שקל".

•   אומרים שזה מחיר הצמיחה ופיתוח מפעלים בפריפריה.

 "אבל זה לא רק בפריפריה. יש הטבות מס גם במרכז הארץ".

•  אצלנו יש גם עול כבד של מסים עקיפים.

"זו עוד סיבה לתחושת העול. ישראל היא הכי גבוהה במדינות ה-OECD בשיעורי המס על רכב ועל דלק וגם גבוהה מאוד בשיעורי המע"מ, בגלל הבסיס הרחב שלו. יש מקומות שבהם ניתן פטור ממע"מ למוצרים מסוימים".

• בישראל  יש פטור ממע"מ לירקות ופירות.

"גם לתיירות, אבל שיעורי המס בעולם הם דיפרנציאליים כך שלהרבה מוצרים השיעור נמוך. תחושת העול הכבד מתקיימת למרות שלמשל שיעורי המכס בישראל זעומים. גם הכנסות המדינה ממסי רכוש ורווחי הון הם בינוניים יחסית לעולם ואפילו נמוכים מהממוצע".

•  כאשר דוח האוצר מצהיר שנטל המס בישראל נמוך ביחס ל-OECD האם זו הכנה פסיכולוגית להעלאות מס מתוכננות?

"התשובה מורכבת. קרנית פלוג, שהיתה נגידת בנק ישראל, וקבוצה גדולה של כלכלנים שתומכים בה, אומרים שאכן יש להעלות מסים. למה? כי במאה ה-21 ירד נטל המסים בישראל מכ-34%-35% במאה הקודמת לכיוון של כ-30%. רק שתמונת המראה היא הירידה בהוצאות האזרחיות בתוצר, שמתבטאות בחיי היום יום של האזרחים. לדוגמא קצבאות זיקנה וילדים נשחקו יחסית לרמת החיים לפחות ב-40%. אם נשווה את רמת החיים, כלומר את רמת ההכנסה המשפחתית הריאלית ב-2000 לעומת 2022, נראה עלייה של לפחות 40% ריאלית. לעומת זאת הקצבאות הוצמדו רק למדד המחירים - לכן קצבת זקנה נראית עלובה בהיקפה לכולנו, יחסית. במקביל נשחק השירות השוטף של הממשלה בתחומי בריאות, שירותי רווחה, מספר הרופאים ל-1,000 נפש ירד, מספר האחיות ירד, מספר עובדים סוציאליים ירד מאוד. בתי חולים פסיכיאטריים נשחקו לגמרי, שירותי טיפול נלווים בבתי החולים הממשלתיים הציבוריים נשחקו, גם מספר השוטרים ל-1,000 נפש ירד".

• אבל כמעט כל שנה מספרים שמגויסים עוד ועוד שוטרים.

"אבל קצב גידול האוכלוסין בישראל גדל עוד יותר, כמו גם קצב גידול הפשיעה. עוד נושאים שנפגעים: צפיפות גדולה בכיתות לימוד, השקעות ירודות בהגנת סביבה, נמוך ביחס לעולם. וממילא ההוצאות האזרחיות בישראל הן בין הנמוכות ביותר בעולם המפותח. אפשר להשוות אותן רק לארצות ברית, הידועה כמדינה עם שירותי רווחה ירודים. ישראל גם לא מצליחה להקטין את צפיפות הכבישים. אמנם משקיעים הרבה מאוד, אולם קצב גידול המינוע, מספר המכוניות, עקב העלייה ברמת החיים, מהיר בהרבה".  

- אז כן עוד מסים או לא?.
"קצב עליית רמת החיים בצריכה הפרטית עולה במהירות אבל השירותים הציבוריים-ממשלתיים שאנחנו מקבלים בירידה, ולכן יש היגיון במדיניות שתעלה במידה מסוימת את ההכנסות ממסים".

•  איך תבטיח שההעלאות האלה לא ייבלעו בתוספות שכר לאותו מעמד בינוני-גבוה?

"התשובה היא: העלאת מסים מתונה, מבוקרת, מבודדת ומסוימת. למשל הגדלת עלויות המעסיק בביטוח לאומי, כמו גם ביטול מסוים של פטורי המס, כמו למשל חוק אילת. גם צמצום חוק עידוד השקעות הון - בעיקר לגבי חברות שפעילות במרכז הארץ, ולאורך זמן ביטול הפטור המלא ממע"מ לפירות וירקות. זה יגביר הכנסות ויכולת כספיות של המדינה, ולא יפגע בצמיחה".