הסיבה ליוקר המחיה - החקלאים ולא רשתות השיווק, כך קובעת הוועדה הממשלתית לבחינת פערי התיווך

החקלאים לא יאהבו את זה, ימשיכו להאשים את כל העולם וכבר מאיימים שיפעילו את הלובי החקלאי בכנסת כדי לחבל ברפורמות שיוזילו את המחיר לצרכן, אבל הסיבה ליוקר המחיה לא נמצאת ברשתות השיווק - עכשיו גם הוועדה הממשלתית לבדיקת פערי התיווך הגיעה למסקנה כי הסיבה שהצרכן הישראלי משלם הרבה יותר על פירות וירקות היא החקלאים ולא רשתות השיווק. האם המשמעות היא ששר האוצר אביגדור ליברמן ושר החקלאות עודד פורר יודיעו בקרוב על הורדת המכסים ופתיחת השוק ליבוא? הציבור הישראלי ישמח על כך, החקלאים - יכעסו.

שוק הצריכה הכולל של פירות וירקות בישראל עמד נכון לשנת 2020 על 29.1 מיליארד שקל בשנה. מתוך סכום זה, היקף הצריכה של פירות וירקות טריים עמד על כ-24.7 מיליארד שקל.

על פי תוצאות הוועדה הממשלתית המשותפת למנכ"ל משרד הכלכלה והתעשייה ד"ר רון מלכא, מנכ"לית משרד החקלאות ופיתוח הכפר עו"ד נעמה קאופמן-פס, הממונה על התחרות עו"ד מיכל כהן וסגן הממונה על התקציבים במשרד האוצר איליה כץ, כאשר קמעונאי כמו שופרסל 1.18% , רמי לוי 2.65% , יוחננוף -0.71% ואחרים רוכשים תוצרת חקלאית בישראל - רוב הכסף הולך לחקלאים, אבל בחודשים האחרונים כולם תקפו דווקא את רשתות השיווק, למרות שהבעיה לא נמצאת אצלם.   על פי הוועדה, כאשר הקמעונאי (רשת השיווק) קונה את הסחורה ישירות מחקלאי, חלקו של החקלאי הוא בממוצע 64%, כשהיתרה של 36% מגיעה לקמעונאי (פידיון, לא רווח נקי), וכי כאשר יש בדרך סיטונאי שמתווך בין החקלאי לבין רשת השיווק אז חלקו של החקלאי עומד על 57% מהמחיר לצרכן, הסיטונאי מקבל 18% ורשת השיווק מקבלת רק 25%.

במילים פשוטות: על כל 10 שקלים ששילמו הצרכנים לקמעונאי ללא תיווך, כ-6.4 שקל מתוכם הגיעו לחקלאי ורק כ-3.6 שקל הגיעו לרשת השיווק. כשמדובר בקמעונאי ללא מרלו"ג (כלומר כשיש מתווך סיטונאי באמצע), על כל 10 שקלים ששולמו בשנת 2020, כ-5.7 שקלים הגיעו לחקלאי, כ-1.8 הגיעו לסיטונאי וכ-2.5 לרשת השיווק. 

• ליברמן קורא למוסדיים להשקיע בהייטק הישראלי: האם זה מהלך נכון?
• ממאבק פוליטי - למלחמת הישרדות: מה נשאר מהקרב בין הפועל ת"א לבית"ר?

התפוקה החקלאית בישראל לא גדלה מזה 20 שנה, אבל האוכלוסיה גדלה ב-50% עוד מצביע הדוח על נתון משמעותי לפיו אוכלוסיית ישראל אמנם גדלה ב-50% מאז שנת 2000, אבל התוצרת החקלאית בישראל קפאה על שמריה וממשיכה לייצר באותם היקפים כמו לפני 20 שנה, כ-3.2-3.4 מיליון טון בשנה. המשמעות היא כמובן - עליית מחירים לצרכן הישראלי, כאשר על פי הנתונים, מחירי הפירות זינקו ב-102% ומחירי הירקות ב-81%, למרות שבמדינת ישראל אלפי משקים חקלאיים עוסקים בגידול פירות וירקות.

• מיליארדים למילואימניקים לפני החג: מענקי 2024 יוקדמו לפסח
• ה-OECD: "צופים צמיחה של 3.4% בישראל ב-2025"
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

הרווחיות של רשתות השיווק - סבירה ולא חריגה ביחס לעולם, החלק של החקלאים במחיר: מהגבוהים ב-OECD הוועדה בדקה גם את רווחיות הסיטונאים והקמעונאים בתחום הפירות והירקות: על פי הניתוח של הוועדה, שיעור הרווח הגולמי (הרווח לאחר קיזוז עלות הרכישה) הממוצע בשנת 2020 אצל הסיטונאים עמד על כ-25% ושיעור הרווח התפעולי (לאחר קיזוז הוצאות נוספות) עמד על כ-5%.

שיעור הרווח הגולמי הממוצע בשנת 2020 של הקמעונאים שיש להם מרלו"ג (כלומר ללא מתווך סיטונאי) עמד על כ-33% ועל כ-26% אצל קמעונאים שאין להם מרלו"ג. הרווח התפעולי הממוצע של קמעונאים – עם מרלו"ג ובלעדיו – עמד בשנת 2020 על כ-6%. המרווח הגולמי גבוה מעט מהממוצע במדינות ההשוואה והרווח התפעולי נמוך מעט ביחס לממוצע במדינות ההשוואה.    עוד עולה מהדוח כי ההשוואה הבינלאומית שנערכה לחברות קמעונאיות ציבוריות במדינות זרות מראה כי הרווחיות הגולמית והתפעולית של קמעונאים בארץ, דומה בסך הכל לרווחיות של המקבילות שלהן בעולם. על פי ההשוואה, נתח החקלאי במדינות כמו ספרד וארה"ב מהמחיר לצרכן עומד על 20-30%, במדינות כמו צרפת וגרמניה, ממוצע האיחוד האירופי ואוסטרליה הוא עומד על 40-55%, ואילו בישראל מדובר על 50-60%, כלומר ברף הגבוה של ה-OECD.

הטענה היחידה שיכולה לעבוד לטובת החקלאים היא ששלוש רשתות השיווק הגדולות שולטות בכ-54% משוק הפירות וירקות וארבע הרשתות הגדולות שולטות ב-62%. אבל זה עדיין לא מראה מי מבצע מניפולציות על מי: לדברי הוועדה היא נחשפה לטענות חקלאים בדבר פרקטיקות מסחר כוחניות מצד הקמעונאים. אבל מנגד - סיטונאים וקמעונאים העלו טענות דומות כנגד חקלאים גדולים אשר מחזיקים לטענתם בכוח עודף.

בישראל משלמים מכס של 560% על תפוחים ו-270% על עגבניות. למה בעצם? כדאי להכין את הנתונים: הציבור הישראלי משלם הרבה יותר מדי על מוצרי מזון בסיסיים. למשל: על פי נתוני ה-OECD, בישראל החמאה יקרה יותר ביותר מ-60%, היוגורט גבוה ביותר מ-200% והביצים יקרות יותר ב-20% מאשר במדינות הארגון (בהרבה מדינות המחיר נמוך ב-40% מאשר בישראל). נתונים נוספים מצביעים על כך שמחירי הביצים בארץ גבוהים יותר מאשר ב-150 מדינות אחרות בעולם (כן, מאה וחמישים מדינות). לא מספיק? אז כדאי שתדעו שהמכס על שום בישראל עומד על 160%, על עגבניות המכס עומד על כ-270% ועל תפוחים? לא פחות מ-560%.

באוצר כבר אישרו לפני מספר חודשים את בדיקת ביזפורטל וקבעו גם הם כי הסיבה ליוקר המחיה - היא לא רשתות השיווק.

גם ב-OECD סבורים: מבנה התמיכות לחקלאים בישראל: המעוות ביותר במערב ב-OECD סיכמו את זה בצורה פשוטה אך כואבת וקבעו לפני שלוש שנים כי התוצרת החקלאית בישראל יקרה ב-16% מהממוצע בעולם, והוסיפו ש"מבנה התמיכות לחקלאים בישראל הוא המעוות ביותר במערב וממסה את הצרכנים". 

מחירי הפירות והירקות זינקו פי 2 ב-20 השנים האחרונות: