כמה הרוויחו חברות הספנות ב-2021 ומה תוקע את ההפרטות?

1. 
השבוע נצפה שיא חדש בכמות סיפורי=דיבורי ההפרטה של ממשלות ישראל. ביום א' אושר מינויה של עו"ד מיכל רוזנבוים למנהלת, מספר 19, של רשות החברות הממשלתיות. היא בחירתו המועדפת של שר האוצר, השר האחראי, אביגדור ליברמן. לכבוד הליך בחירה נטול ויכוחים או מתחרים, זז=הוזז מכיסאו יו"ר ועדת האיתור, מנכ"ל האוצר רמי בלינקוב, ששימש גם כממלא מקום מנהל הרשות. איך רוזנבוים ובלינקוב יסתדרו בימים הקרובים והבוערים של דיבורי הפרטה=הנפקה של נמל חיפה, תעשיה אווירית ודואר ישראל? עוד נראה. ליברמן, בדרכו, ניצל את האירוע לצורכי יח"צ: "רשות החברות היא זרוע מרכזית בתקופה בה אנו מובילים רפורמות גדולות שידחפו את המשק הישראלי קדימה..." (עוד נראה כמה הליכי הפרטה/הנפקה יבצע עד סיום תפקידו).

מיד עם בחירתה נודע מהו "החזון" של רוזנבוים לטיפול בחברות הממשלתיות, כפי שהוצג לוועדת האיתור. בין היוזמות: עידוד הפרטות והנפקות (עידוד – מילה דיפלומטית, לא מחייבת ולא מבטיחה). מיזוגים ופירוקים של חברות (נראה אותה מתמודדת מול פוליטיקאים שלעולם יפחדו מתגובת ועדי החברות הממשלתיות המהווים עבורם גושי מנדטים מאורגנים וכבדים, ונראה אותה מתמודדת מול בכירי המשרדים הכלכליים שניהול חברות ממשלתיות הוא עבורם מקפצה מועדפת בסיום תפקידם הפקידותי, לא סביר שיוותרו על תפקידים קיימים למען רעיון של מיזוגים והתייעלות). עוד תומכת רוזנבוים בהטלת אחריות על דירקטורים - לצד שיפורים בתנאיהם (כל כך קל לקחת מקופת בעלי הבית, הציבור, ולתת עוד 'שיפורים' לדירקטורים – וכל כך בלתי אפשרי לדרוש מהם אחריות בפועל, במעש ובדין. למשל עכשיו: כמה אחראים הדירקטורים של הדואר על הקריסה הכלכלית המתקרבת והכל כך צפויה?). היא גם תומכת במסלול שייתן עצמאות יחסית להנהלות של חברות 'מצטיינות' (מה זה מצטיינות? זה רווחיות? זה מחלקות דיווידנדים ראויים לבעלים – הציבור? אולי 'מצטיינות' הן חברות המנוהלות באופן נדיב וכנוע במיוחד לעובדים - מה שמעניק שקט לפוליטיקאים?).

נקודה בעייתית נוספת נוגעת להצהרה בדבר טיפול ב'אתגר בריחת המהנדסים להייטק', סיסמא שהפכה בחודשים האחרונים לחלק בלתי נפרד מהבכיינות המתוחכמת של מנהלי וועדי החברות הממשלתיות הגדולות (בעייתית, קודם כל כי בהייטק נשארים רק מי שמוכיחים ביצוע ואילו בחברות הממשלתיות מקבלים קביעות שנשמרת, כולל עלייה קבועה בדרגות, גם כשלא עובדים ולא מצטיינים. בעייתית, גם מפני שמדובר בדרישה להעלאת שכר מופלגת לעובדים 'מבוקשים', אלא שאליה ייצמדו תוך זמן קצר, כמיטב מסורת ההסתדרות והאיגודים המקצועיים, כל העובדים האחרים כולל אלפי העובדים שמגיעים לעבודה אבל אין להם באמת עבודה, מה שקרוי אבטלה סמויה נרחבת במיוחד שמשתוללת בממשלתיות כבר שנים).
----

כותרת ראשית

השקעה בישראל פחות מסוכנת?: ה-CDS בירידה; השקל בעלייה

בארץ | אדיר בן עמי | 17/11/2024 (2)

- כל הכותרות

מה צפוי היום בדוחות הבנקים ואילו חברות נוספות ידווחו?

מויניאן מבטלת גיוס האג"ח בת"א ברגע האחרון לטובת מימון זול בארה"ב

מגמה מעורבת בבורסות אסיה: סמסונג קופצת ב-5.8%; החוזים על וול סטריט...

משקיע הצמיחה רון בארון: האינפלציה האמיתית כפולה מהנתונים הרשמיים

לאומי עוצר את חגיגת הלוואות הקבלן: מהלך חכם או אצבע בעין של רוכשי ה...

הקרב הענק של ג'ייק פול ומייק טייסון: שבר שיאים אך מטיל ספק על יכולו...

ג'יי פי מורגן: כלכלת ארגנטינה צפויה לזנק ב-8.5% תחת מיליי

השקעה בישראל פחות מסוכנת?: ה-CDS בירידה; השקל בעלייה

מירוץ נגד הזמן: סופר מיקרו נאבקת להציל את מעמדה בנאסד"ק

האם דוחות אנבידיה יצביעו על כיוון חדש לשוק?

בייטדאנס, חברת האם של טיקטוק, מוערכת ב-300 מיליארד דולר

משבר מתמשך: העסקים הקטנים בסין עדיין מתקשים להתאושש

לקראת פתיחת שבוע המסחר בוול סטריט - האנליסטים מנתחים

ספייס אקס כבר שווה 255 מיליארד דולר, איפה היא תהיה עוד שנה מהיום?

הבנקים קפצו ב-1.6% לקראת הדוחות; המדדים עלו עד 0.9%

הפיטורים ממשיכים: בואינג שלחה מכתבים ל-400 עובדים

הבורסה של אבו דאבי מזנקת - איך אפשר להשקיע בה ומהן המניות הבולטות?

ברק עילם עוזב את נייס בתזמון בעייתי - ממה מודאגים האנליסטים?

התמ"ג עלה ב-3.8% בחישוב שנתי; ירידה של 1% לעומת הרבעון המקביל

אלמוגים מכרה 173 דירות השנה. דירה ממוצעת עולה כמעט 2.5 מיליון שקל

עוד תכניות

2.
ברשות החברות הממשלתיות רשומות 70 חברות. ביניהן כמה מהגדולות במשק: חברת חשמל,  נמלי הים, רכבת, מקורות, רפאל, תעשיה אווירית ואלתא, נתיבי אילון, דואר ישראל, נת"ע, נתיבי הגז הטבעי. לצדן עשרות חברות לא עסקיות – לכל אחת הנהלה פעילה, מזכירות, דירקטוריון, יועצים משפטיים, יועצי תקשורת ועוד ועוד. ביניהן: 8 קרנות השתלמות לעובדים מאורגנים בהסתדרות, החברה לפיתוח עכו, חברת פארק הירקון, החברה הממשלתית לתיירות, החברה לפיתוח מזרח ירושלים, הקרן למורשת הכותל המערבי, האיגוד הישראלי לשיתוף בינלאומי, החברה לשירותי קורספונדנציה, מדרשת שדה בוקר, חברה לשיקום הרובע היהודי, ועוד ועוד. המחזור הכולל של הממשלתיות הוא כ-78-80 מיליארד שקל, מועסקים בהן 70,000-60,000 עובדים ברמות שכר גבוהות במיוחד. אלה חברות שהן לכאורה בבעלות הציבור, המנוהלות על ידי פוליטיקאים ופקידים בכירים המייצגים אינטרסים שאינם דווקא תמורה הולמת לבעלי המניות. נכון להיום לחלק נכבד מהחברות אין דירקטוריון מלא. במילים אחרות: למרות שמדובר בכיסא מבוקש במיוחד - חסרים כ-350 דירקטורים בדרך ל-400 (כדאי לשים לב: נהוג לגחך על שרים פוליטיקאים שממנים את אנשי שלומם לדירקטורים כתמורה לפעילות פוליטית. אם זה כך אז למה חסרים מאות דירקטורים? התשובה היא ששר חושש מאוד למנות מי מתומכיו לדירקטור שכן אז הוא "ירגיז" הרבה יותר תומכים אחרים שלו שהמתינו לג'וב הנכבד. לכן הכיסאות פנויים והשרים מהססים. עובדה).
----

3.
בשנת 2014 אישרה הממשלה מתווה להפרטת 11 חברות ממשלתיות. חלקן יופרטו, בחלקן יונפקו מניות מיעוט בבורסות ישראל והעולם, בחלקן (בעיקר הביטחוניות) המדינה תישאר, לאורך הדרך, בשליטה של 51%. כבר אז ספרה הממשלה את הכסף, והסבירה איך יכניס המהלך 15 מיליארד שקל "לטובת הציבור", ייעול המשק והרפורמות (תמיד אותם נימוקים יפים). הרשימה=מתווה היה מסודר, מלווה בלוח זמנים מדוקדק וגובה פרטני של הכנסות. ב-2015 למשל, ייעדו להפרטה את נתיבי גז טבעי, נמל אשדוד, שלב ראשון בהנפקת הדואר, חלמיש ותעש (זו נמכרה לאלביט ב-2018 לאחר שנים רבות של הפסדים והזרמות כספי מדינה). ב-2016 היו אמורות לעבור הליכים התעשייה האווירית, מקורות, שלב ב' בדואר, החברה לשירותי איכות הסביבה ונמל חיפה. ב-2017 רפאל וחברת החשמל. כמה שבועות אחרי ההכרזות הגבוהות הללו הכריזה ההסתדרות (אז תחת היו"ר אבי ניסנקורן, לימים ח"כ ושר משפטים), על סכסוך עבודה בכל 11 החברות הללו. כמה שנים כושלות אחרי אמר אורי יוגב, אז מנהל הרשות ומנסח המתווה: "הבעיה העיקרית היא הפוליטיקאים. בעולם ההפרטות הכוח נמצא אצלם. בהפרטות צריך אישורים של וועדות השרים וועדת הכספים, ואז בעלי האינטרס כמו ועדי עובדים או מנהלים לא מוצלחים, שמפחדים להיפגע בעקבות ההפרטה, מתחילים להפעיל לחץ, והכל נתקע" (Ynet 23.1.20). זה אכן נתקע.
----

4.
מרס 2022. רשות החברות והנהלת הדואר הודיעו שבשבועיים הקרובים יזרזו את המהלך להנפקת 40% מהמניות, יבחרו חתמים, יסגרו תשקיף, ישלימו "תוכנית הבראה מקיפה" (על ההבראה המקיפה מדברים כבר למעלה מעשור. רק מדברים), ימשיכו מו"מ עם העובדים – הם דורשים הרבה מאוד.       הפטיש: הערכה שבתוך חודשיים לא יהיה לחברה כסף לתשלום משכורות וגם לא לדרישת חברת הדואר הסינית להחזר מיליוני שקלים. האם תהיה הממשלה מסוגלת לומר: הברז נסגר, לא נזרים כסף למשכורות? האם אביגדור ליברמן, שמשרדו תומך בהנפקה של 40% מהדואר, ושר התקשורת יועז הנדל, שתומך בהנפקה במקביל למכירת יתרת המניות לגורם פרטי, יהיו מסוגלים לעמוד מול אינטרסים פוליטיים של ההסתדרות – שם מתפתח קרע בין תומכי ארנון בן דוד, היו"ר הנוכחי, לעופר עיני, היו"ר הקודם שרוצה לחזור, ובעיקר של מפלגת העבודה וכחול לבן שתומכים בכל דרישות העובדים יהיה מה שיהיה, כולל המשך שמירת הקיים והזרמות כספי ציבור.

5.
----
24 באפריל 2022. המועד הסופי להגשת הצעות המחיר לרכישת נמל חיפה הממשלתי. ספק גדול אם המועד הזה יעמוד בתוקפו - ולא בגלל המועמדים. המדינה - ממשלה, אוצר, רמ"י (רשות מקרקעי ישראל), חנ"י (חברת נמלי ישראל), עיריית חיפה ורשות החברות שלטענתן מטפלות אינטנסיבית בהפרטת הנמל כבר מעל שנתיים - לא הצליחה עדיין לקבל את החלטות הנדל"ן הנוגעות לה. מדובר בעתיד חלקת האדמה המכונה חזית הים, שם מתכוונת חיפה לבנות אתר תיירות גדול (מקביל לנמל תל אביב). על המקטע המיועד לבניית מאות יחידות דיור בחלק מהמתחם כבר פורסמו מכרזים, ביוזמת החלטות משותפות של ינקי קווינט, מנהל רמ"י שקודם היה מנהל רשות החברות, ורמי בלינקוב שעד השבוע כיהן גם כמנהל הרשות. הבעיה נותרה במקטע התיירותי - העובדים לא הסכימו להוציא את הקרקע מהבעלות הישירה של חברת הנמל שכן לטעמם מדובר בביטחון הפנסיוני העתידי שלהם. עיריית חיפה מבקשת לנהל את המקטע בשיתוף עם החברה שתרכוש את הנמל, המדינה עדיין לא החליטה אם להוציא לגמרי את הנדל"ן התיירותי או להשאיר אותו בבעלות החברה המופרטת. אם כן, אז באילו תנאים? ברור שכל עוד המדינה לא תחליט, לא יוכלו המתמודדות להעריך את שווי הנדל"ן בעיסקה, הבנקים לא יוכלו לתת אשראי, כך שלא יימסרו הצעות המחיר. לפיכך ההחלטה חייבת להתקבל ממש בהקדם. אלא אם השרים הפוליטיקאים קיבלו רגליים קרות.
----

6.
נושא קריטי שנסגר: אושרה זה מכבר דרישת העובדים להבטחת פיצוי של כ-3 מיליון שקל לכל עובד שיסיים את עבודתו בעשור הראשון שלאחר ההפרטה. כ-200 עובדים כבר סיימו את עבודתם ופוצו בהתאם, מתכוננים לעוד כמה מאות באותם תנאים (כרגע 65% מהכנסות הנמל מופנות לתשלומי שכר).
נושא שהתעורר לאחרונה ומאיים על ההליך: מנהלים בנמל. אלה מועסקים בחוזים אישיים, והחלטות הוועד וההסתדרות לא חלות עליהם. יש סבירות שרובם הגדול לא יישארו אחרי המכירה. מדובר בכמה עשרות מנהלים, בתנאי שכר גבוהים במיוחד. האם הממשלה תיכנע להם?
----

7.    
למכרז ההתמודדות הגדולה על נמל חיפה נרשמו 4 קבוצות (זה התחיל בדיבורים על 17 מתעניינים, בסוף 21' הצהירה הרשות על 7 מתמודדים). מדובר בחברות חזקות, מנוסות, שבכל אחת מהן שותפה חברה זרה, שסחר ימי הוא מיומנות שלה. מניסיון של הפרטות גדולות קודמות אפשרי להניח שהמספר 4 עוד יתכווץ. מדברים על חיבורים בין הקבוצות שיאפשרו הצגת יכולת בכלל תחומי התובלה הימית וגם ביכולת להביא עבודה עצמית לנמל שיירכש. 
קבוצת שפיר. בשליטת ארבעת האחים שפירא, קמה ב-1968, מהמובילות בתחומי הנדסה, תשתיות, בנייה, תעשייה ומחצבות (שפיר הנדסה ותעשייה נסחרת בבורסה בתל אביב). בקבוצה שותפה גם חברת "ים השיבולים", יבואנית גדולה של גרעינים שהפעילה עד לאחרונה את ממגורות דגון, ואיבדה את החוזה לגדות.   
קבוצת  גדות. חברת כימיקלים ותיקה, מאז 1959, שהוקמה ונשלטה על ידי משפחת יוחננוף. ב-2014 נמכרה לקרן טנא, שמנוהלת על ידי היו"ר אריאל הלפרין. הם מייבאים כימיקלים ומוכרים. השותפה הזרה של טנא היא משפחת עדאני ההודית שמפעילה כמה נמלי ים בהודו.
קבוצת אונגר. בראשה דני אונגר, בנו של רמי אונגר, יבואן וסוחר מכוניות, שמעביר את המכוניות בצי אוניות שבבעלותו או בשליטתו. השותף הזר של הקבוצה הוא בעלים של חברת אוניות בבעלות ושליטה של יווני-אנגלי.
קבוצת מספנות ישראל. סמי קצב, שלומי פוגל ואסי שמלצר. נמל מספנות ישראל פועל מאז 2003, נמל פרטי ראשון, מספנה לבניית אוניות, יבואני מלט הפעלת אוניות מטען. נסחרת בבורסה בישראל. השותפה של מספנות היא משפחת אקלמן, הבעלים של חברת תפעול נמלים פרטיים גדולה המתפעלת בנמל המבורג, באיטליה קפריסין ועוד.
 ----

8.
כל זה קורה כאשר ענף הספנות העולמי נמצא ממש עכשיו בשיא היסטורי של פעילות ובעיקר של רווחיות. אחרי תקופת קורונה קשה שלוותה בהפסדים בגין ימי הסגרים שפשטו בעולם, הגיעו ימי השיא. שיא של קניות ומסחר ושיאי רווחיות. הבעיה: חודשי השפל נוצלו על ידי מנהלי חברות הספנות הגדולות בעולם והחלה התארגנות ביניהן תוך בניית בריתות רשמיות למטרות תפעול משותף. 
"חברות הספנות הגדולות הרוויחו ב-2021 בין 120 ל-150 מיליארד דולר", אומר עדני סימקין, מנהלMSC   ישראל (חברה פרטית, אחת מהגדולות בעולם), מתפעל נמל הדרום באשדוד, מוותיקי עולם הספנות הישראלי והעולמי (גלובס 19.3.22). "מ-2008 עד הקורונה הענף הזה היה בצרות, לפני כן היו קופות טובות, הבנקים נתנו כסף אז בנו אוניות בטירוף. בגלל עודף היצע באופן טבעי מחירי ההובלה הידרדרו לרמות בלתי סבירות".
ואז הגיעה הקורונה, ואז הגיעו הימים שלאחר הקורונה, תעריפי הובלה שנעו סביב כמה אלפים ספורים קודם, קפצו לעשרות אלפים בימים אלה. "יש גידול של מאות ואלפי אחוזים בדמי ההובלה", נהנה סימקין לציין. עם זאת, כשמדובר בבריתות שבין החברות העולמיות הגדולות, ששולטות יחדיו ב-85% מהסחר העולמי במכולות, הוא אומר: "אין מונופול ואין קרטל. זה ענף ריכוזי. הבריתות הן אירוע חיובי, יש ניצולת יותר טובה של האוניות. במקום שכל אחד ישתמש בעשר אוניות מהמזרח הרחוק, כל החברות יישבו על אותן אוניות". נכון להיום, אף מדינה, אף גוש ואף ארגון בינלאומי לא עוצר את ההתארגנויות הללו שאפשר שהן סיבה מרכזית להתייקרויות.