עודף תקציבי של 23.4 מיליארד ש' ברבעון - הנתונים הטובים זה עשורים
כלכלת ישראל מספקת נתוני מאקרו מצוינים לרבעון הראשון של 2022. העודף התקציבי, משמע הכנסות פחות הוצאות של הממשלה, בחודש מרץ, הסתכם ב-0.7 מיליארד שקל כשבכל הרבעון הראשון הסתכם העודף ב-23.4 מיליארד שקל, לעומת גרעון של כ-23.3 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד. הפעם האחרונה בה נרשם עודף תקציבי ברבעון היתה ב-2007 אבל בסכום נמוך יותר. הגירעון כאחוז מהתוצר בשני עשר החודשים האחרונים עומד על כ-1.4% תוצר – השיעור הנמוך ביותר מאז שנת 2008.
הגירעון הנמוך היה בין הסיבות לכך ששר האוצר ליבמן שינה את דעתו לגבי הותרת הבלו על הדלק על כנו, מס שאמור לשקף את העלות הסביבתית של שימוש ברכבי בנזין ושיש בו בכדי לשמש תמריץ להסטת ביקושים לעבר התחבורה הציבורית (ואולם גם בצדה דרושה יעילות בפרישת הקווים, תדירות מספקת ועוד).
- כל הכותרות
כידוע, הכנסות המדינה מושפעות במידה ניכרת ממגזר ההייטק שמש קטר של המשק. עקב הצורך להרחיב את מעגל המועסקים בהייטק, לא רק בהיבט סוגי המשרות (ממשרות ליבה של מתכנתים למשרות מעטפת), אלא גם בבחינת המועסקים עצמם (שילוב של יותר נשים, חרדים וערבים) דרושה, כפי שצוין בדוחות עבר של בנק ישראל ומצד גופים כלכליים נוספים בעולם, להשקיע בהון האנושי, קרי בחינוך ובכישורים של הישראלים.
אם נתוני המאקרו מאפשרים הוצאות נוספות, רצוי שילכו לשם שינויים מבניים מעין אלה, ולא לטובת הקלות קצרות מועד על בעלי רכב פרטי (הפחתת הבלו הינה לכל הציבור, ולא רק למגזר העסקי או התעשייתי, מה שהיה די בו כדי לצמצם עלויות הובלה בפנים הארץ). יאמר כי הפחתת הבלו אמורה להיות ממומנת על חשבון ההפרשות שיבוטלו לקרן הפיצויים הממשלתית. גם כאן ניתן לטעון כי אם הצטברו בה די כספים, את הסכומים שהיו אמורים להפריש אלה ניתן היה להעמיד לצרכים אחרים.
בחודש מרץ 2022 הסתכמו הכנסות המדינה ב-42.5 מיליארד שקל. ההכנסות החודשיות ממסים עמדו על 36.7 מיליארד שקל, עלייה של 15% לעומת מרץ 2021 בשיעורי מס אחידים ובמונחים ריאליים. הגביה ממסים ישירים עלתה ב-16% לעומת אשתקד, הגביה ממסים עקיפים עלתה ב‑14% והגביה מאגרות עלתה ב-3%. העלייה בהכנסות ממסים ישירים הושפעה מגביה גבוהה במס הכנסה חברות, ומעליה בהכנסות ממיסוי מקרקעין.
ההכנסות נטו ממיסוי מקרקעין הסתכמו במרץ ב-2.5 מיליארד שקל, לעומת 1.4 מיליארד במרץ 2021. הגביה ממס שבח עלתה בשיעור חד של 143%. שיעורי גידול כה גבוהים במס שבח החלו מחודש יולי האחרון, נכתב במסמך שפרסם האוצר. בגביה ממס רכישה נרשמה עליה גבוה, אך מתונה יותר מאשר במס שבח, בשיעור של 44%.
כך, המירוץ לדירה שמתבטא בהיקפי המשכנתאות שוברי השיאים ובמדד מחירי הדיור שמתפרסם אחת לחודש, ואלו שמתעניינים בבעלות על דירה התרגלו למצוא בו בשורות שליליות, שני המדדים הללו מתרגמים כמובן גם לשיפור בהכנסות המדינה ומקלים עליה להציג נתוני מאקרו משופרים. כשם שהתייקרות מחירים שרעה לכיס הצרכנים, ככל שלא תתבטא בירידה בביקושים, דווקא טובה לנתוני התמ"ג - כך היא יכולה לתמוך גם בהכנסות המדינה ומצב הגירעון. שני צדדים למטבע, תלוי מאיפה מסתכלים על המספרים.
על פניו ביקושים חזקים הם בשורה מעודדת, אך בתחום הדיור כשהם נתמכים בהלוואות שנוטל הציבור התמונה הופכת מורכבת - גם אם למעמידי ההלוואות בבנקים הסיכון לא רב שכן בידם הבטוחה בדמות הדירות הנרכשות.
הסעיף היחידי בחודש מרץ בו נרשמה ירידה בהכנסות היה מס קניה יבוא. ההכנסות ממנו הסתכמו בבכ-1.9 מיליארד שקל, בשיעורי מס אחידים זו ירידה ריאלית של 14% לעומת מרץ 2021. הירידה מוסברת בחלקה ע"י יבוא מתון יחסית של כלי רכב במרץ השנה עקב מחסור מתמשך בייצור שבבים לרכב, וכן כתוצאה מהמשבר באוקראינה שפגע בשרשרת האספקה של רכיבים והביא למחסור בחומרי גלם. במצטבר ברבעון הראשון השנה חלה ירידה של כ- 11% לעומת מקבילו ב-2021.
ועוד ברבעון הראשון, כלל הכנסות המדינה עמדו על 125.6 מיליארד שקל, גידול של 29.3% בשנה. ההכנסות ממסים הסתכמו ב-118.8 מיליארד שקל לעומת 91.2 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד. בשיעורי מס אחידים, עלו ההכנסות ממסים ב‑20%. הכנסות ממסים ישירים עלו ב-27% וההכנסות ממסים עקיפים עלו ב-12% לעומת הרבעון הראשון של 2021. הכנסות מאגרות עלו ב-10%.
סך ההוצאות ברבעון הסתכמו להיקף של כ-102.2 מיליארד שקל, קיטון של כ-15.2% למול התקופה המקבילה אשתקד. בנטרול תוכנית הסיוע נמדד גידול של כ-0.2%, וזאת ביחס לגידול מתוכנן בהוצאות של 6.0%. גורם מרכזי לירידה בהוצאות הינו קיטון בהוצאות תוכנית הסיוע הכלכלי (2.4 מיליארד שקל ברבעון הנוכחי לעומת כ-20.8 מיליראד שקל בתקופה המקבילה אשתקד). במרץ לבדו הוצאות הממשלה בחודש מרץ עמדו על כ-41.8 מיליארד שקל.
תודה.
לתגובה חדשה
חזור לתגובה
-
10.עודף כסףקובי 11/04/2022 18:48הגב לתגובה זו0 0אדון ליברמן המדינה בעודף האזרח מת וואלה ניצחתה את האזרחים ממשלת חלאות האזרח לא מעניין אותכם בכלל עובדה העסקים כלום המיתמחים כלום המורים כלום 53 מיליירד להבאס יש 50 מיליון שיפוץ לבית של בנט יש טיסות לחול בלי חשבון על חשבוננו יש בקיצור עוד קצת בחירות ואתם תעופו לקיבינימטסגור
-
9.תוריד מיסים ותגדיל צמיחה - לא הפוךש.א 10/04/2022 23:18הגב לתגובה זו2 0שר אוצר טוב הוא שר אוצר שמפחית מיסים ומביא משקיעים, ולא הפוך.סגור
-
8.שר המיסיםזה מה שקורה שסוחטים את האזרחים בים של מיסים 10/04/2022 20:27הגב לתגובה זו8 0זה מה שקורה שסוחטים את האזרחים בים של מיסיםסגור
-
7.בדיוק כךמני 1 10/04/2022 18:22הגב לתגובה זו2 3כעת רואים את העבודה ואת הפירות. בעוד מספר שנים אם הממשלה הנוכחית תישאר ניתן יהא לראות את ביצועיה....סגור
-
6.בטחאבי 10/04/2022 17:51הגב לתגובה זו8 0רק שותים לנו את הדם ונותנים אפס שרות לאזרחים.סגור
- טען עוד
-
5.יבוא המכוניות ומס על הדלק זה ההסבר העיקרי (ל"ת)רוני 10/04/2022 17:26הגב לתגובה זו3 0סגור
-
4.ברור... זה מעניין את מישהו המחיר שאנחנו משלמים על זה?אבירם 10/04/2022 17:26הגב לתגובה זו6 0נחנקנוסגור
-
3.כל הגנבים עכשיו לוטשים עיניים (ל"ת)אנונימי 10/04/2022 17:04הגב לתגובה זו2 0סגור
-
2.כלכלת בלוףעופר 10/04/2022 16:31הגב לתגובה זו9 0הכנסות גבוהות ממיסים על דיור מנופח. לא צמיחה אמיתית של משק יצרני ומתפתח. מחיר מנופח של דירה שממומנת עי אשראי בנקאי , היא צמיחה שכל כולה בלוף שיתפו ץ בקרוב עם עליית הריבית וקריסת משקי הבית בגלל פשיטות רגל וחדלות פרעוןסגור
-
1.מה באמתבני 10/04/2022 16:16הגב לתגובה זו7 4מה הקשר לליברמן תוך כמה חודשים... ממש קוסם אולי 10 שנים של השקע הנבו עכשו את התוצאות למבינים בכלכלהסגור
-
גם קשור וגם לאפרוספר 10/04/2022 17:49הגב לתגובה זו2 1נכון שהוא לא אחראי על תנאי המקרו בכלכלה אבל הוא כן לקח החלטות שניצלו את התנאים האלה בשביל עודף תקציבי, לא שזה בהכרח דבר טוב כמובן. עודף תקציבי יכול להיות גם מיותר ופוגע בכלכלה.סגור
-
קודם תלמד לכתובאפתאיסט 10/04/2022 17:26הגב לתגובה זו1 1אחכ תעבור לכלכלה.סגור
