העליון קבע בערעור כי לרשות לני"ע איך אחריות על קריסת חברת יוטרייד

בית המשפט העליון הפך את החלטתו של בית המשפט המחוזי שחייב את הרשות להשתתף בנזקי המשקיעים בשיעור של 70%, וקבע כי קופת המדינה אינה "רשת ביטחון לכיסוי הפסדיהם של משקיעים אשר בחרו להשקיע את כספם בהשקעות מסוכנות"
 | 
telegram
(2)

בית המשפט העליון קיבל את ערעור הרשות לניירות ערך בנוגע לתביעה על התרשלותה כביכול בפרשת יוטרייד בגינה הפסידו משקיעים את כספם. בית המשפט קבע כי הרשות אינה אחראית לקריסה ואינה צריכה לפצות את תובעים. 

סיפור התביעה מתחיל בשנת 2014 עת חברת יוטרייד הציעה ניהול השקעות ממוחשב (מסחר אלגוריתמי). הרשות לנירות ערך ביקשה לקבל מהחברה מסמכים בדבר פעילותה ואופי השירותים שהיא מספקת על מנת לברר האם היא פועלת בהתאם לחוק הייעוץ. לאחר שהתברר לרשות שלכאורה אכן היא החברה עוסקת בניהול תיקים היא דרשה ממנה לחדול מכך ואף איימה בתביעה. לאחר זמן הודיעה חברת יוטרייד כי חדלה מלפעול על מנת לגייס לקוחות חדשים וכי בכוונתה להפסיק את פעילותה בנוגע ללקוחות קיימים. 

מאוחר יותר החלו משקיעים בחברה להיתקל בקשיים במשיכת כספם. בביקורת שערכה הרשות במשרדי החברה התגלה כי היא ממשיכה לפעול בניגוד להתחיבויותיה וכי היא בקשיים ולא תוכל להשיב את הכספים ללקוחות. לאחר מכן הוצא צו מניעה נגד פעילות החברה וכן צו לכינוס נכסים. 

כותרת ראשית

- כל הכותרות

התביעה הנידונה בבית המשפט היא תביעה של חלק מהלקוחות שהפסידו את כספם כנגד הרשות לניירות ערך בטענה שארעו מחדלים בפעילותה וכי היא מחויבת לפצות אותם בגין הפסדיהם. בית המשפט המחוזי קיבל את טענות התובעים באופן חלקי וחייב את הרשות לשלם להם פיצוי בסכום של 70% מכספם. בית המשפט העליון, כאמור, הפך את ההחלטה, ופטר את הרשות לנירות ערך מאחריות על הפסדי המשקיעים. 

במסגרת פסק הדין כתב השופט מינץ כי "הטלת אחריות נזיקית על רשויות המדינה בגין רשלנות בקשר לפעולות פיקוח ואכיפה צריכה להיעשות במקרים חריגים ונדירים בלבד, קל וחומר כאשר מדובר בגורם מאסדר." 

השופט גרוסקפף הוסיף: "בבואו של בית המשפט להטיל אחריות נזיקית על המדינה בגין רשלנות לכאורה בהפעלת סמכויות שלטוניות כדוגמת פיקוח ואכיפה, נדרש הוא לנקוט במשנה זהירות, פן תהפוך המדינה "למעין 'מבטח על' של כל הפעילות במשק בכל תחומי החיים שלגביה יש למדינה סמכויות פיקוח, רישוי והסדרה" עוד הוסיף השופט גרוסקפף: "הצורך לנהוג בזהירות ובריסון בעת הטלת אחריות נזיקית על המדינה בשל הפעלה (או אי-הפעלה) של סמכויות פיקוח ואכיפה, מתחדד אף יותר בנסיבות כמו בענייננו, בהן הטלת אחריות כאמור משמעה, הלכה למעשה, העמדת הקופה הציבורית כרשת ביטחון לכיסוי הפסדיהם של משקיעים אשר בחרו להשקיע את כספם בהשקעות מסוכנות, במטרה להשיג לעצמם רווחים משמעותיים תוך זמן קצר".

תגובות לכתבה(2):

התחבר לאתר

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
  • 2.
    כרגיל, פסיקה אטומה מתנשאת ומנותקת (ל"ת)
    רוני 11/04/2022 18:21
    הגב לתגובה זו
    0 0
    סגור
  • 1.
    טובלים ושרץ בידיהם
    שמואל שמואלי 11/04/2022 16:21
    הגב לתגובה זו
    1 1
    שופטי הזדון האלו יגנו על עצמם ועל חבריהם במנגנון הציבורי , ולא חשובה האמת או הצדק
    סגור
חיפוש ני"ע חיפוש כתבות