ביטוח לאומי: בתקופת הקורונה עלה שכר השכיר הממוצע ב-5.5%

הביטוח הלאומי מפרסם את ממצאי מחקר שערך ביחס להשפעת הקורונה על התעסוקה והשכר במגזר הציבורי והפרטי. מילת אזהרה לפני: הביטוח הלאומי הוא כמובן מוסד פרו מגזר ציבורי וקביעות לעובדים, שזה דבר שאולי טוב לזמן משבר אבל בזמנים רגילים פוגע ביצרניות של העובדים, בשכר שלהם וכמובן נשאלת השאלה עד כמה המגזר הציבורי יעיל לעומת המגזר הפרטי (הרבה פחות כמובן).

בכל מקרה, מהמחקר עצמו עולות מספר מסקנות. 

1. האופן השונה שבו נקבע השכר בשני המגזרים השפיע על תוואי התפתחותו במשבר. נתוני השכר הממוצע לשכיר בקרב סך השכירים בין השנים 2017–2020 מצביעים על גידול מהיר בשכר בשנים האחרונות, מגמה שהתחזקה בשנת 2020. נרשמה עלייה של 5.5% בשכר הממוצע לשכיר בשנת 2020, לעומת עלייה מתונה יותר של כ-4.5% בשנים קודמות. את המגמה הזו הובילה התפתחות השכר הממוצע לשכיר במגזר העסקי, בעוד שהמגזר הציבורי התאפיין בקצב גידול מתון יותר גם בתקופת המשבר.

נוסיף על דברי החוקרים כי עליית השכר הממוצע בקצב מהיר יותר בזמן הקורונה מיוחסת בין השאר לירידה בשיעור התעסוקה והיציאה הנרחבת לחל"ת. 

2. הירידה במספר השכירים במגזר הציבורי מתונה יותר בגלל היציבות התעסוקתית המאפיינת את המגזר הזה, כפי שניכר גם במשבר הנוכחי. שיעורי השכירים בקבוצת מתמידי כוח עבודה ומתמידי התעסוקה מסך השכירים במגזר הציבורי עומדים על 73% ו-64% בהתאמה, בעוד ששיעורים אלה במגזר העסקי עומדים על 55% ו-37%. הירידה.

3. השוואת המאפיינים האישיים והתעסוקתיים של סה"כ השכירים ביחס לשכירים מתמידי כוח העבודה וביחס לשכירים מתמידי התעסוקה מעלה כי ככל שהקבוצה יציבה יותר מבחינה תעסוקתית, כך אחוז הנשים בה יורד, הגיל הממוצע ומספר הילדים עולים וכן ניכרת עלייה בשכר החודשי. בדומה לתוואי הירידה במספר השכירים בשני המגזרים.

4. נרשמו עליות דומות בשכר הממוצע לשכיר בשנת 2020 הן במגזר הציבורי והן בשאר ענפי המגזר העסקי. במגזר העסקי כולו, קרי בענפים הדורשים נוכחות פיזית וגם באלו שאינם דורשים נוכחות עלה השכר בשנים 2018 ו-2019 בממוצע כ-6% בשנה. בשנת 2020, המגמה משתנה כך שבענפים שאינם דרושים נוכחות פיזית התמתנה עליית השכר השנתית והגיעה ל-3% בשנה, ואילו בענפים הדורשים נוכחות השכר הממוצע לא עלה כלל.

5. במגזר הציבורי הייתה שונות במידת השפעת המשבר על השכר הממוצע לשכיר. במערכת הבריאות הציבורית השכר בשנת 2020 המשיך את המגמה שהייתה בשנים לפני המשבר, עם עליית שכר שנתית ממוצעת של כ-3.6%. במגזר הציבורי ללא מערכת הבריאות, התמתנה עליית השכר הממוצעת לשכיר מכ-4% בשנה ל-2.9% בשנת 2020.

6. ענפים אחרים שנרשמה בהם עליות שכר היו ענפי הבריאות (עובדי בתי החולים, תאגידי הבריאות וקופות החולים) והחינוך הממשלתיים. ככלל, מערכות הביטחון, החינוך והבריאות הוחרגו מהסכם היציאה לחופשה ובמערכות החינוך והבריאות הגיעו להסכמות בעקבות הצורך לשמר את פעילותן הרציפה.

7. מערכת הבריאות הציבורית מהווה כ-15% מכלל המגזר הציבורי. בעוד שבמחלקות מסוימות בבתי החולים חלה עלייה בהיקף העבודה בעקבות המשבר, הרי בקופות החולים ובתאגידי הבריאות היקף העבודה קטן בעקבות החשש מצד המטופלים להגיע פיזית למרפאות ולקבל שירות רפואי שאינו דחוף. הירידה בביקושים גרמה להקטנה בתשלומים המבוססים על ביצוע פרוצדורות רפואיות או על עבודה נוספת. בבתי החולים השכר הממוצע עלה בשנת 2020 בשיעורים גבוהים ביחס לשנים קודמות וגם בקופות החולים השכר המשיך לעלות בשיעורים דומים לשנים קודמות. בתאגידי הבריאות, לעומת זאת, השכר ירד מעט ביחס לשנים קודמות.

8. במערכת החינוך, המהווה כ-20% מהמגזר הציבורי מגמת העלייה בשכר המורים נשמרה כבשנים קודמות כמו גם מספר המורים המועסקים במערכת, בשונה מגופים אחרים במערכת הציבורית.

9. ירידת השכר במשרדי הממשלה מתחילה בחודש אפריל ומגיעה לשיאה במאי, שבו ירד השכר הממוצע במשרדי הממשלה ב-4.3% ביחס למאי 2019. בחודשים שלאחר מכן חוזר שכר משרדי הממשלה למגמה הצפויה ואף מפצה במעט על ירידת השכר במהלך אפריל ומאי. בין השנים 2017–2019 עמד קצב הגידול בסך הוצאות השכר של העובדים במשרדי הממשלה (כ-35 אלף עובדים), לרבות עלויות מעסיק, על 3% בשנה. בשנת 2020 הוצאות השכר עלו בכ-1.3% בלבד.