הגיע הזמן לעצור את החגיגה של המגזר הציבורי על חשבון משלם המסים

אם אתם תלכו לעבודה ולא תעשו שם כלום אתם לא תקבלו משכורת, יפטרו אתכם די מהר ותמצאו את עצמכם מובטלים. אבל לא כך עובדי המגזר הציבורי בישראל - הם נהנים גם מקביעות, כלומר שקשה עד בלתי אפשרי לפטר אותם, וגם משכר גבוה ביחס לרוב הציבור בישראל. הם מקבלים שכר ממוצע של 17.4 אלף שקל בחודש, שזה פי 1 וחצי מהשכר הממוצע במשק שעומד על כ-11 אלף שקל - שבכלל מוטה כלפי מעלה כי הרי גם הם עצמם נכללים בו, ופי 3 מאשר השכר החציוני בישראל שעומד על כ-6300 שקל בחודש. וכמה זה עולה למשלם המסים בישראל? הרבה, המון, למעשה - חצי מתקציב המדינה, סכום של 226 מיליארד שקל בשנה האחרונה, כך על פי דו"ח השכר של הממונה על השכר במשרד האוצר קובי בר נתן.

שלא תבינו לא נכון - זה בסדר שעובדים טובים, פרודוקטיביים שמייצרים הרבה יותר ערך למקום העבודה גם ירוויחו טוב, אבל במגזר הציבורי זה יותר מדי פעמים פשוט לא קורה. למעשה, התרחיש הבא כלל לא מופרך: עובד צעיר, חדש ונמרץ, שיש לו תואר רלוונטי לתחום שבו הוא עוסק מרוויח בדרך כלל במגזר הציבורי פחות מאשר עובדים שנמצאים הרבה שנים בתפקיד שלהם, לעיתים עם תואר לא רלוונטי לתפקיד, לפעמים לא עושים הרבה ורק מעבירים את השעות במשרד. מדוע? כי המרכיב העיקרי של עליית השכר במגזר הציבורי הוא הוותק שלהם, וההשכלה (שהרבה פעמים אינה רלוונטית). כלומר - לא מיומנויות שיש לעובד, לא המצוינות שלו, לא איכות העבודה שלו, לא התרומה לציבור, לא יעילות העובד, לא האלטרנטיבות שיש לו בשוק העבודה (כלומר כמה הוא מבוקש בחוץ), לא כל דבר נורמלי שלפיו מודדים עובד במקומות עבודה בעולם המודרני, אלא פשוט על פי משך הזמן שהעובד נמצא במערכת. זה סביר? ממש לא. אבל יותר מכך: זה פוגע בכם, בציבור הישראלי שרוצה לקבל שירות ממגזר ציבורי איכותי ובואו נודה על האמת - יודע מראש שזה לא יקרה.

היה פעם בישראל שר אוצר בשם בנימין נתניהו. אי שם בשנת 2003. אז הוא דיבר על כך שיש מגזר פרטי רזה שסוחב על הגב שלו את המגזר הציבורי השמן. המסקנה הייתה ברורה: המצב הזה לא יכול להימשך וחייבים לעשות דיאטה למגזר הציבורי השמן. הוא צדק כמובן אלא שלצערנו - מאז המגזר הציבורי רק המשיך להשמין ולתפוח, ומשלם המסים הוא זה שכמובן משלם את המחיר.

• השכר הממוצע של עובדי משרדי הממשלה - 19 אלף שקל
• האם שר האוצר בצלאל סמוטריץ' מעכב בכוונה את מינויי בכירי האוצר?

דוח השכר של הממונה על השכר במשרד האוצר פשוט מאלף. כל נתון פשוט יותר מרגיז מקודמו ומה שאמרנו לעיל אלה בגדול המסקנות שלו. במגזר הציבורי יש כ-593 אלף עובדים ובמשרדי הממשלה יש עוד כ-51 אלף עובדים, לעומת 2.56 מיליון עובדים במגזר הפרטי. אמנם ל-40% מעובדי המגזר הציבורי יש תואר אקדמי (לעומת 17% בפרטי) אך זה כמובן לא סוד שמדובר בטעות אופטית: עובדי המגזר הפרטי צעירים יותר ומעבר לכך - במגזר הציבורי כדי להתקבל לעבודה וכדי שהשכר יעלה זה ממש לא משנה איזה תואר יש לעובד, ואם הוא בכלל רלוונטי לתחום העבודה - 'העיקר שיש תואר'. 

השכר במגזר הציבור עולה מהר יותר, וגם תנאי העבודה מראש מרחיבים יותר - ללא קשר לביצועי העובד מה כן רלוונטי? שהשכר במגזר הציבורי גבוה יותר כאמור מאשר במגזר הפרטי, וזאת כאשר לעובדי המגזר הציבורי יש גם תנאי עבודה טובים יותר כמו יותר ימי חופשה, שני בחירה (לעומת 1 במגזר הפרטי) וגם 2 'ימי הצהרה' בשנה (ימים שעובד במגזר הציבור פשוט יכול להגיד לא בא לי לבוא לעבודה - ועדיין לקבל עליהם שכר)

יותר מכך: למרות שאין קשר בין השכר במגזר הציבורי ובין ביצועי העובד - השכר שם עולה מהר יותר מאשר במגזר הפרטי. על פי הנתונים של הממונה על השכר, מאז 1996 השכר במשרדי הממשלה עלה נומינלית ב-116%, במגזר הציבורי ב-119% ואילו במגזר הפרטי הוא עלה רק ב-106%. מבחינה ריאלית (בניכוי עליית האינפלציה) עלה השכר במגזר הציבורי ב-34%, במשרדי הממשלה ב-32% ובמגזר הפרטי ב-26% בלבד. אז מי אמר שאין ארוחות חינם?

• ישראל מבטלת מכסים על יבוא מארה"ב לפני "יום השחרור" של טראמפ
• החל מהיום: הבנקים יחויבו לפרסם את הרבית על הפיקדונות
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

כמה הוותק משפיע על השכר? מאוד תראו את הגרפים הבאים: הוותק הממוצע במשרדי הממשלה הרבה הרבה יותר גבוה מאשר במגזר הפרטי - עובדי המגזר הציבורי פשוט נשארים במערכת הרבה יותר זמן, כי יש להם קביעות, כי הם לא צריכים להוכיח את עצמם, כי הם יכולים להרוויח סבבה וליהנות משכר שעולה פשוט כי הגיל שלהם עולה. וזה כמובן מאוד נח.

שימו לב גם לזה: בעוד השכר במגזר הפרטי יורד החל מגילאי 44-48 והולך ויורד עם השנים - במגזר הציבור והממשלתי השכר פשוט ממשיך לעלות. כאמור - נח מאוד.

המגזר הציבורי מעודד בינוניות המגזר הציבור מתקשה למשוך עובדים טובים - כי אנשים עם השכלה איכותית פשוט הולכים למגזר הפרטי, השכר שם גבוה יותר ממש מכיוון שהוא תלוי בביצועי העובד. בפועל זה אומר שהשירות הציבורי מעודד בינוניות, ובאים אליו אנשים שאין להם אלטרנטיבה טובה יותר בחוץ.

26% מעובדי המגזר הציבורי מקבלים השלמה לשכר מינימום - למרות שהשכר שלהם בכלל מעל השכר הממוצע במשק ותראו את הגרף הזה, הכי מעצבן: לקרוא את מילותיו של הממונה על השכר באוצר עצמו, ולא להאמין: "במשרדי הממשלה, כ-26% מהעובדים מקבלים רכיב "השלמה לשכר מינימום", בעוד כ-0.1% מהעובדים מקבלים שכר נמוך מ-6,000 שקל. מקבלי רכיב "השלמה למינימום" משתכרים בממוצע הרבה יותר משכר המינימום, ולעיתים אף יותר מהשכר הממוצע במשק". יותר מכך, הוא ממשיך: "רכיב השכר "השלמה לשכר מינימום" אינו מתייחס לשכר הכולל של העובד, אלא לרכיבים מסוימים בלבד. משמעות הדבר היא שמרבית מקבלי הרכיב "השלמה למינימום" משתכרים הרבה יותר משכר המינימום, וחלקם משתכרים אף יותר מהשכר הממוצע לפי חוק הביטוח הלאומי". 

ובמספרים? מדובר על עובדים שמקבלים 11-14 אלף שקל בחודש. למה בעצם מגיע להם לקבל השלמה לשכר מינימום (כזכור - שכר המינימום בישראל עומד על 5,300 שקל בחודש בלבד). הסיבה? כי הם יכולים, כי זה אפשרי, כי זה הכסף הציבורי - הכסף שלכם ולא שלהם - אז לאף אחד לא אכפת.

אז כן, בשורה התחתונה - את החגיגה הזו צריך לעצור, ובהקדם. האם מה שלא עשו ממשלות ישראל במשך יותר מ-70 שנות קיומה, יצליחו לעשות נפתלי בנט, אביגדור ליברמן ויאיר לפיד? הלוואי. כדי לקבל מגזר ציבורי טוב צריך לתמרץ את העובדים בצורה נכונה: על פי הביצועים שלהם, ולא לפי כמה זמן הם נמצאים שם.

תראו את המילים של הממונה על השכר באוצר עצמו (אנחנו מצטטים רק חלק קטן מתוכם). כל משפט יותר מאלף מקודמו: קובי בר נתן, הממונה על השכר והסכמי עבודה: "נתוני הדוח מאפשרים הצצה לאתגרים הקיימים במבנה התמריצים הקיים של עובדי המדינה שמקשה על גיוס עובדים מיומנים ומצטיינים. 

"מבנה השכר בשירות המדינה הוא אחיד ומוטה ותק. מרכיב הוותק הוא משמעותי בקביעת השכר, ולעומתו – מרכיב המיומנות, לא מקבל מספיק מקום. כך, שמערכת השכר במגזר הציבורי מתגלמת על ותק ועל השכלה יותר מאשר על מיומנות, כישורים ספציפיים או פריון עבודה. המבנה הנוכחי, אינו מתאים לעיסוקים שונים ובכך בעלי מקצועות אנליטיים, מרוויחים יותר במגזר הפרטי מאשר במגזר הציבורי".

בר נתן אף מוסיף כי "הדוח מציג את פער בין תנאי השכר במגזר הציבורי כפי שהעובדים תופסים אותם, לבין תנאי השכר וההעסקה של העובדים בפועל. שכר הבסיס של עובד ממוצע בשירות הממשלתי, אינו משקף את כלל תנאי ההעסקה בתפקיד" - כלומר עובדי המגזר הציבורי חושבים שהם בכלל מרוויחים פחות, אבל הסיבה היא כי הם לא סופרים את כל ההטבות שיש להם במסגרת העבודה, שאין לעובדי המגזר הפרטי.