סטלה קורין ליבר מסכמת שבוע: בחברת החשמל, בנבחרת הדירקטורים ובטוויטר דורשים: היה בינוני!

 1.
אאוריקה! קראו ארכימדס ודב בהרב.  בהפרש של  כ-2200  שנים. אבל איפה הפיזיקה  וחוק הציפה של ארכימדס מסירקוז לעומת הגילוי של בהרב מסביון שגילה לפתע שאינטרסים פוליטיים מעורבים באגרסיביות בניהול חברת החשמל. בגלל זה, כך כתב השבוע, בחר  לעזוב  בסערה גדולה את כיסא יור חח"י, שלושה שבועות אחרי שהצליח להתיישב עליו. אתה רציני בהרב? הרי היית יו"ר התעשיה האווירית, לא? התאומה הסיאמית של חברת החשמל, לא ידעת שחברות ממשלתיות, שהציבור הוא הבעלים המניות שלהן, השוות עשרות מיליארדי שקלים, הן מגרש משחקים ציני שמשרת אינטרסים של פוליטיקאים, מאכערים, יועצים ובעיקר עובדים באמצעות מנהלים (חיוורים וכנועים) וועדי עובדים מאיימים (שמקפידים לא לעשות אפליה בין מפלגות). ידעת גם ידעת! ובכל זאת רצית להיות יו"ר חברת חשמל לישראל.               

הרי בדיוק בגלל זה פרשת  מתפקיד יו"ר התעשיה האווירית, ביולי 2014, בקושי שנתיים אחרי שמונית. "יודעי דבר", בחברה ההיא מספרים בגיחוך שפינוי הכיסא ההוא אירע לאחר שבהרב זומן לשיחה עם מי שהיה אז שר הבטחון, משה בוגי יעלון, במהלכה הוגדרו/ הובהרו מגבלות הכוח והרצון. ובשפתנו אנו: דב יקר, אמר ( אולי...) השר, אני שמח ומעריך מאוד שאתה מתאמץ לעשות סדר חדש בתעשייה האווירית לטובת בעלי המניות שלה, הציבור -  אבל למה אתה צריך את זה? הרי לנו זה קשה. אנחנו  רוצים  עובדים ובני משפחות (גם הם נהנים ממכלול הצ'ופרים) שמנים, מדושנים, מרוצים ומנומנמים שמתייצבים באוטובוסים בקלפיות הפריימריס. כך קרה שבהרב נפרד מהתע"א הרבה לפני שמימש את ההבטחה שבא להפריט אותה, כפי שהתחייב מנהל רשות החברות אז דורון כהן, בשם השרים הממונים אהוד ברק בבטחון ויובל שטייניץ באוצר.

אז עכשיו זה  בני גנץ בבטחון ואביגדור ליברמן באוצר ועלום כמנהגו נוהג. מינו את עמיר פרץ ליו"ר התע"א ומאז שמחה וששון, מינויים, ביזבוזים ומסיבת מימונה, כולל מופלטות (מנהלת רשות החברות דורשת תשובות...) לעשרות אלפים על חשבון... 

כותרת ראשית

האם ה-AI הגיע לתקרת הזכוכית: איך יראו השדרוגים הבאים בצ'אטים?

טכנולוגי | איציק יצחקי | 07:38

- כל הכותרות

מנכ"ל פיסיבי: "אין ספק שהתחום הביטחוני יגדל - זו מגמה עולמית"

האם ה-AI הגיע לתקרת הזכוכית: איך יראו השדרוגים הבאים בצ'אטים?

מה צפוי היום בדוחות הבנקים ואילו חברות נוספות ידווחו?

מחירי הטיסות שומרים על גובה גם בחורף: הישראלים ממשיכים לשלם ביוקר

מויניאן מבטלת גיוס האג"ח בת"א ברגע האחרון לטובת מימון זול בארה"ב

מגמה מעורבת בבורסות אסיה: סמסונג קופצת ב-5.8%; החוזים על וול סטריט...

משקיע הצמיחה רון בארון: האינפלציה האמיתית כפולה מהנתונים הרשמיים

לאומי עוצר את חגיגת הלוואות הקבלן: מהלך חכם או אצבע בעין של רוכשי ה...

הקרב הענק של ג'ייק פול ומייק טייסון: שבר שיאים אך מטיל ספק על יכולו...

ג'יי פי מורגן: כלכלת ארגנטינה צפויה לזנק ב-8.5% תחת מיליי

השקעה בישראל פחות מסוכנת?: ה-CDS בירידה; השקל בעלייה

מירוץ נגד הזמן: סופר מיקרו נאבקת להציל את מעמדה בנאסד"ק

האם דוחות אנבידיה יצביעו על כיוון חדש לשוק?

בייטדאנס, חברת האם של טיקטוק, מוערכת ב-300 מיליארד דולר

משבר מתמשך: העסקים הקטנים בסין עדיין מתקשים להתאושש

לקראת פתיחת שבוע המסחר בוול סטריט - האנליסטים מנתחים

ספייס אקס כבר שווה 255 מיליארד דולר, איפה היא תהיה עוד שנה מהיום?

הבנקים קפצו ב-1.6% לקראת הדוחות; המדדים עלו עד 0.9%

הפיטורים ממשיכים: בואינג שלחה מכתבים ל-400 עובדים

הבורסה של אבו דאבי מזנקת - איך אפשר להשקיע בה ומהן המניות הבולטות?

עוד תכניות

לבהרב יש בעיה. הוא לא גדל במערכות שלטוניות משומנות וקפואות. הוא צמח והמריא באמדוקס מפתחת תוכנות חיוב אותה הזניק לשיאי שיאים וייצר כסף ענק במו ידיו. ב-1991 מונה לסמנכ"ל וזמן מה אחרי למנכ"ל אמדוקס, ומאז הכל היסטוריה, מוצלחת. ( "האיש שקיבל חברה של 1.6 מיליארד  דולר ומסר למחליפו 5.3 מיליארד דולר"  זו כותרת כתבת הפרידה בדהמרקר 9/12/2010), וב-2014 החל בתפקיד יו"ר גילת רשתות לווין, ניהל את החברה 7 שנים עד לפני חודש, כשמונה ליו"ר חברת החשמל. מסקנה: הוא ושכמותו באמדוקס וגילת עושים טוב, בתעשיה אווירית וחברת החשמל – מטרללים אותו.     

2.
ובמקום הראשון: מאיר שפיגלר! זמן רב ישבו חכמי דירקטוריון חברת החשמל, גייסו מומחים, שילמו, חישבו, רשמו, קבעו סולם ניקוד למועמדים. אחר כך ברגע האמת משהו השתבש, המועמדים המקצועיים למשל המשנה והסמנכ"ל, בקושי גירדו את תחתית הניקוד, בעוד מי שהפוליטיקאים וועדי העובדים ( הם תמיד מתואמים ..) רצו ביקרו (כי זה מתאים לאינטרסים שלהם)  קיבל ניקוד הכי גבוה, ונבחר. מאיר שפיגלר. איש שמימיו לא ייצר ולו שקל אחד. היה פקיד שחילק כסף ומעכשיו פקיד שיחלק את הכסף, ולעולם לא יידרש לקחת אחריות. 

להלן קורות חייו המקצועיים של מי שהולך לנהל את אחת החברות הממשלתיות הגדולות והקריטיות ביותר בישראל, את מונופול החשמל המנופח, התקוע והבזבני ( לפני למעלה מעשור אמר מנכל החברה שיש בה 3000 עובדים חסרי מעש. מאז זה הרבה יותר...):   הוא היה יועץ מקצועי למנהל מינהל מקרקעי ישראל, יועץ בכיר למנכל משרד הדתות, מנכ"ל משרד הדתות, ממונה על מועצת בתי העלמין היהודיים בירושלים, מנכ"ל הרשות הארצית לשירותי דת, ממונה יחידת הסמך לעובדים זרים, סמנכ"ל משאבי אנוש בחברת הדואר, מנכל קק"ל, ואז הגיע למשרד הרווחה שר חדש חיים כ"ץ, (אותו  ואת שלל השפעותיו, כח"כ, שר ויו"ר ועד התעשיה האווירית  הכרנו בקטע הקודם).

כץ מינה את שפיגלר למנכל הביטוח הלאומי. באחרונה המציאו לו ג'וב פרוייקטור העליה של יהודים מאוקראינה. בקיצור: הקריירה של שפיגל מתמצת בחלוקת כספים שעובדי המגזר העסקי מייצרים. אז עכשיו, מכוח האינטרסים של הפוליטיקאים הנוכחיים אביגדור ליברמן מהאוצר וקרין אלהרר מהאנרגיה בחסות יאיר לפיד, החליפי, שר החוץ מיש עתיד – שפיגלר מתיישב בכיסא הכי "עיסקי"  וינתב את עשרות המיליארדים של חברת החשמל. שיהיה לנו בהצלחה.

3.
חיים כצמן. אם מהלך ההשתלטות של ברק רוזן ואסי טוכמאייר אכן ייצא לפועל, כצמן הולך לממש ברווח אדיר את האחזקה העיקרית שלו, נורסטאר, שמחזיקה בגזית גלוב - ולהיפגש פנים  אל פנים עם מאות מיליוני שקלים. וזה במינימום, בשלב הנוכחי, עוד לפני שסיר ההשתלטות באמת רותח ומבעבע. כבר יש הצעות שמתמודדות מול רוזן טוכמאייר וצפויות עוד. גופים ואנשי עסקים אחרים שמו עין על החברה ומתכוונים להתמודד מול הצמד. יש שיאמרו כצמן שולח חברים להעלות את המחיר... אבל זה לא משנה מאד את מהות הסיפור. 

הוא פגוע? מדוכא?  אפילו לא קצת – השיבו חברים שאתו. ובטח אי אפשר לומר שהופתע או לא צפה אפשרות להשתלטות. אחרי הכל הוא עצמו היה שותף לכמה וכמה ניסיונות להשתלט על חברות זרות וחברות מקומיות – כמו למשל נסיון ההשתלטות של נורסטאר על אורמת תעשיות של יהודית ויהודה ברוניצקי, שהחל ב 2006, והסתיים עבורו בהפסד של מאות מיליוני שקלים. גם נסיון ההשתלטות שלו על קבוצת א. דורי, אז בשליטת אורי דורי, שלאורך הזמן גרר הפסדי ענק. לא היה לו רגע דל לכצמן. הוא שבע מלחמות ואוהב אותן. מה שעשה לאחרים - עשו לו. על הדרך הוא יוצא מרוויח מזומנים כשפניו, לדבריו, נשואות קדימה.

4.
חידה. תנחשו מה משותף לשמות הבאים: אריק פינטו שהיה מנכ"ל הבנק הגדול/השני הכי גדול (תלוי בשנה) בנק הפועלים, דלית זילבר מנכלית מינהל התכנון של מדינת ישראל, יצחק הראל, אלוף מיל' ראש אגף התקשוב וראש אגף התכנון בצבא, לימים מנכ"ל רכבת ישראל, דליה רבין שנים בפרקליטות המדינה אחר כך חברת כנסת וסגנית שר הבטחון, בני דרייפוס שהיה מנכ"ל משרד השיכון ומנכ"ל מפעל הפיס, אייל איזנברג, מפקד פיקוד העורף ואוגדת עזה, דני בנלולו ח"כ לשעבר, דירקטור ויו"ר נת"ע, עופר פרי דירקטור ותיק ופעיל ברפאל, חברה ממשלתית, קודם מנכ"ל בזקכל, ומנכ"ל הטוטו ועוד ועוד שמות מוכרים, מיומנים, מהצבא לפרקליטות מחברות התשתית למכונים רשויות בנקים וגופים פיננסיים, מהטכנולוגיה לתשתיות - שהניעו בארץ הזו מיליארדי שקלים, כולם כספים ציבוריים.

אז מה משותף להם? הם כולם נפסלו, באחד משלבי הסינון המקדמיים, ל"נבחרת הדירקטורים" – כלומר רשימת מאות ואלפי השמות שלדעת פקידי מערכת הסינון של האוצר ורשות החברות הממשלתיות "ראויים" ו"ראויות" לשבת בדירקטוריונים של חברות ממשלתיות.   

תזכורת: "נבחרת" הדירקטורים, עליה הוצהר כ"הליך תחרותי, שוויוני ופומבי שפיתחה רשות החברות לאיתור מועמדים איכותיים..."  אמורה לספק  מאגר שמות  מועמדים שיוגשו לשרי ממשלה  לצורך בחירת דירקטורים לחברות ממשלתיות וגופים סטטוטוריים. הרעיון הומצא לפני כעשור באוצר וברשות החברות במטרה מוצהרת למנוע משרים למנות מינויים עצמאיים, בטענה שאלה מינויים פוליטיים ולפיכך, אוטומטית,  גם כושלים.  בפועל, אחרי שהוצאו מיליונים רבים לקביעת עקרונות ודירוגים, את הנבחרת גדשו וגודשים בעיקר פקידי ציבור ואקדמיה לשעבר שמקורבים, ומתאפיינים בקורות חיים  "בצלמם ובדמותם" של בכירי אוצר ורשות החברות לדורותיהם.

5.
שנאת עשירים - סיפור של קנאה ופחד. השבוע היו לנו כמה מקבצי  שנאה וקנאה משולבים שהבליטו מחדש את התודעה הבולשביקית שהושרשה פה ומתעקשת להישאר.  זה התחיל באיתן סטיבה. טייס קרב לשעבר, נושא אות מופת בטיסה, לימים איש עסקים מצליח (פחות יחצנ"י מאחרים). החודש המריא בחללית הדרגון עם עוד שלושה אסטרונאוטים= תיירי חלל בטיסה מסחרית, השבוע אחרי איחור של ימים בגלל מזג האוויר נחת מול חופי פלורידה. על ההרפתקאה, החלום, שילם 50 מיליון דולר. מחשבונו האישי.

אבל עם היוודע העניין פתחו גורמי תקשורת בוגרים, בעלי תודעה מפאיניקית, בדאחקות מלעיזות ואמירות כאילו שנונות, אליהם הצטרפו נגררים למיניהם שהתריסו  באנשי ציבור שנענו להם והתבטאו, אז רץ ציבור ייצרני הרשתות עם קללות עלבונות והשמצות.   מה לא אמרו עליו, כמה גיחכו, ציחקקו נו... 'איינה' (זה ביידיש) אסטרונאוט... מיליונר אסטרווגנדי, הוא יכול להרשות לעצמו ופה יש רעבים... ועוד ועוד... אנחנו, מסתבר שוב ושוב, אוהבים אותם חסרי יוזמה, בינוניים, עם משכורת חודשית, לפעמים שובתים לפעמים מרוויחים, העיקר שהם תלויים במימסד, בנו.   

על הדרך פרצה השבוע אשת התקשורת שי לי שינדלר עם סרטה (ערוץ 12) "העשירים החדשים", סיפור על החיים אחרי האקזיט הגדול. לטוב ולרע. שוב חזרו הגיחוך, העוקצנות, הדאחקות העלובות. רוצה שקל? מסכנה שכמוך... בכיינית... וייצור המוני של קנאה משולבת בשנאה ברשתות. שינדלר, כנראה, נפגעה מהתגובות, וחבל. הפוגעים חגגו. איך ניצחנו את העשירים האלה...   

ואז הגיע הקינוח הכי הכי. אלון מאסק, מהנדס, גאון, טכנולוג, טסלה, ספייס אקס, ועוד ועוד, העשיר בעולם, 2021, לפי פורבס עם 200 מיליארד דולר. השבוע רכש מאסק את טוויטר ב-44 מיליארד דולר ועתיד למחוק אותה מהמסחר. "השקעתי בטוויטר כי אני מאמין  בפוטנציאל שלה להיות פלטפורמה לחופש הביטוי ברחבי העולם. הבנתי שהחברה לא תשגשג ולא תשרת את הצווי החברתי הזה כשהיא במתכונתה הנוכחית לכן צריך להפוך אותה לחברה פרטית". ההתנפלות היתה רב עולמית, הובילו אותה "חברתיים" אמריקאים ונגררו ישראלים, "טראמפיסט" זעקו שם "ביביסט" פה. למה? כי מי באמת רוצה "חופש ביטוי ברחבי העולם?" כווולם בכאילו רוצים – אבל רק חופש לעצמם ודומיהם ובשום אופן לא למי שחושב אחרת. עכשיו מאסק משבש הכל, נותן להמונים, לוקח מהפריבילגים. שיא הדיכאון: לך תתנגח עם טיפוס כזה נערץ, מוכח, חזק, מוקף לקקני על, שבכלל לא מעניין אותו מה אומרים עליו.