מבקר המדינה: ציון נכשל לשוק הביצים בישראל. הפתרון? פתיחה לייבוא

מעניין איזה תירוץ יביאו הפעם החקלאים-הלולנים-האינטרסנטים, בניסיון לגרום לציבור לקנות את הלוקשים על כך שחייבים להגן עליהם (סליחה, על האגדה שנקראת שמירה על 'ביטחון המזון של ישראל') גם במחיר הפגיעה המתמשכת באזרחי ישראל. כן, זה המצב, ואי אפשר לייפות אותו: כדי לשמור על מספר מצומצם של חקלאים-לולנים, המדינה שולטת בשוק, הוא מתוכנן, חסום לחלוטין לייבוא ותחרות, והציבור הישראלי משלם כמה פעמים: הישראלי מקבל ביצים באיכות גרועה, שגדלות בתנאים מחפירים - ובמחיר לצרכן שהוא הרבה יותר יקר בהשוואה לעולם המערבי. 

על פי דוח מבקר המדינה, המחיר שמשלמים הישראלים על ביצים גבוה ב-41% מאשר במדינות ה-OECD, וגבוה ב-72% מהמחיר בארה"ב. או במילותיו של המבקר "הביצים הן מוצר יסוד הנתון בישראל לפיקוח מחירים, שאחת ממטרותיו היא להגן על הצרכן מפני עליות מחירים בלתי סבירות" ולמרות זאת הוא קובע שהמחירים פה גבוהים מאוד ביחס לעולם - אבל למה בעצם צריך להגן על המחיר אם הוא הרבה יותר יקר מאשר בעולם? לא ברור. כלומר מאוד ברור: כדי להגן על החקלאים האינטרסנטים. אבל ממש לא על הציבור.

האם בתמורה מקבלים הישראלים ביצים איכותיות, נקיות או בריאות יותר? התשובה של המבקר היא חד משמעית: לא. הביצים בישראל הן באיכות לא טובה. עד כמה הביצים בישראל הן באיכות גרועה? 66% מהביצים בישראל מיוצרות בצפון, והנה הנתונים של המבקר: "שיעור התחלואה במחלות העופות הנפוצות בישראל, למעט הסלמונלה, בלולי הצפון גבוה במידה ניכרת משיעור התחלואה בלולים שביתר חלקי הארץ - 90% מלהקות המטילות שהיו נגועות במחלת ניוקאסל, 78% מהלהקות שהיו נגועות במיקופלסמה, 88% מהלהקות שהיו נגועות בברונכיט מידבקת, ו-100% מהלהקות שהיו נגועות בשפעת העופות מסוג H9 גודלו בלולי הצפון. מחלות כמו שפעת העופות והסלמונלה, אף עלולות לפגוע בבריאות הציבור". המבקר מציין עוד כי ב-36% מהביצים בישראל בשנת 2020 הייתה סלמונלה. סלמונלה אצל שטראוס? הצחקתם, המצב בביצים הרבה הרבה יותר חמור.

המבקר ממשיך: "בדצמבר 2021 פרצה בישראל מגפת שפעת העופות המסוכנת גם לבני האדם. מקורה של השפעת היה, ככל הנראה, בעופות נודדים. בעקבות זאת השמיד משרד החקלאות כמיליון עופות בכל סוגי הלולים, ונעשה טיפול מונע במאות אנשים למניעת התפרצות המחלה בבני אדם. חוסר היכולת למנוע את התפשטות שפעת העופות בין הלולים הקיימים הבנויים בצפיפות, מנע בידוד יעיל של מוקד התפרצות וממחיש את החשש מפני פגיעה בבריאות הציבור".

מדוע זה נובע? ממגוון סיבות. מעבר לחוסר התחרות שנובע מהשוק הלא יעיל של שוק הביצים בישראל, המבקר מוסיף כי ש"באוגוסט 2021 לא היה רישיון עסק לכ-91% מהלולים בישראל. הדבר מעלה חשש כי מרבית ביצי המאכל מיוצרות בלולים שאינם עומדים בדרישות בסיסיות של סניטריות ובטיחות ביולוגית באופן שגורם לפגיעה ביכולת למנוע התפשטות מחלות של עופות, ובכך לשמור על בריאות הציבור והמטילות ולמנוע מפגעים. בנוסף, אי-ההסכמות עם ארגוני המגדלים הביאו לכך שהחלטות הממשלה מהשנים 2007, 2010 ו-2021, שנועדו להביא לשדרוג לולי ההטלה, לא יושמו. הועלה כי הרפורמה בנושא זה ביישובי הצפון תושלם לכל המוקדם בשנת 2027".

המבקר ממשיך: "בכל שנה מטופלות באזור מרום הגליל 30,000 טונות של זבל (17%) מכ-180,000 טונות הנוצרות בלולי ההטלה. יתר הזבל (כ-150,000 טונות) אינו מסולק כדין למתקני טיפול מורשים אלא מפוזר ללא תיאום עם הגורמים המוסמכים בשטחים הפתוחים במרחב הצפון. הפתרון המתוכנן להיות מיושם בקרוב ייתן מענה לכמחצית הכמות בלבד. יישומה של הרפורמה בכללותה נתון לסיכון, שכן קשיי היישום בנושא פינוי הפסולת מלולי ההטלה משפיעים על לוח הזמנים וקצב ההתקדמות ועלולים לסכל את מימוש הרפורמה".

ואחרי נושא הבריאות - איך התרנגולות עצמן נאלצות לחיות? בתנאים גרועים
המבקר מציין כי 94% מהמטילות בישראל משוכנות בלולי כלובים. לדברי המבקר, "שיעור זה גדול במידה ניכרת משיעור המטילות המשוכנות בלולי כלובים במדינות האיחוד האירופי (48% כולן בלולים מועשרים) ומשיעורן בארצות הברית (70%). בנוסף, 76% מכלל המטילות משוכנות בלולים ישנים שבהם המרווח למטילה הוא כ-400 סמ"ר בלבד, ו-18% בלולי כלובים חדשים. זאת לעומת לולי כלובים מועשרים באירופה, שלגביהם התקן הוא 750 סמ"ר למטילה. מצב דברים זה אינו עולה בקנה אחד עם הצורך בשמירה על בריאות הציבור ומניעת מפגעים, בשיפור היעילות הכלכלית ורווחת העוף ובפיתוח יישובי הצפון".

אז מה צריך לעשות?
המבקר אנגלמן ממליץ למעשה על פתיחת השוק לייבוא: "מומלץ כי משרד החקלאות ומשרד האוצר יפעלו לקדם את יישומן של המלצות ה-OECD, הסכמות המשרדים והחלטת הממשלה, כדי להביא להוזלת מחיר הביצים בישראל, כך שיקטן הפער בינן ובין מחירן בארה"ב ובאירופה". מהן ההמלצות של ה-OECD? נכון, להפסיק את הפיקוח, לפתוח את השוק לייבוא ולאפשר תחרות שתוריד את המחירים.

ורק נזכיר שאיכשהו, דווקא במוצר הבסיסי הזה - שנמצא בפיקוח - היה מחסור. מוצרים נוספים שהיה בהם מחסור הם מוצרים כמו חמאה, גם היא בפיקוח. ואיפה אין מחסור? דווקא במוצרים שיש בהם תחרות חופשית ואין עליהם פיקוח מחירים של המדינה. איך קורה שיש מחסור דווקא ורק במוצרים שיש עליהם פיקוח מחירים של המדינה? הכלכלנים מסבירים שהתשובה טמונה בדיוק פה, פיקוח המחירים לא מגן על הציבור, אלא דווקא על בעלי האינטרס. יותר מזה - יש שתי תקופות בשנה שבה החקלאים מוכנים לפתוח לזמן מוגבל את השוק, לפני ראש השנה ולפני פסח. הם יודעים למה: זו הדרך שלהם להסוות את הכישלון שלהם עצמם. בכך שישראל מייבאת ביצים מחו"ל בתקופות הללו, וכך נמנע מחסור, הציבור לא שם לב שהוא בעצם כלוא ושבוי בידי החקלאים האינטרסנטים לאורך כל השנה.
 
במשרד מבקר המדינה סיכמו את הנושא בסרטון הבא: