3 הערות על שכר המורים וכמה מילים על הוועד

1. מורים "עשירים", מורים "עניים" שכר המורים למשרה מלאה הוא מעל 14 אלף שקל. משרה מלאה של מורה היא 156 שעות, לא 182-185 שעות כפי שמקובל במקומות אחרים. זה לא שכר נמוך. חוץ מזה, יש למורים ימי חופש כמו בחלומות - באזור 100 ימים. זה לא הכל - שנת השתלמות, הטבות שיש למגזר הציבורי (קרן השתלמות וכו').

אז למה יש צעקה שהמורים עוזבים-נוטשים את המקצוע? כי מורים צעירים מרוויחים מעט. המורים הוותיקים לוקחים את כל הקופה והצעירים בשפה פשוטה - "אוכלים אותה". המורים הוותיקים מרוויחים פי 3.7 מהמורים הצעירים - וככה אגב זה נראה בכל המגזר הציבורי. 

הנה הנתונים המעודכנים מדוח השכר האחרון שפורסם (2020). מאז עלה השכר בכמה אחוזים: ב"עשירון התחתון", מורים בתחילת דרכם עם תואר ראשון, השכר הוא כ-8 אלף שקלים בחודש בממוצע. לתחילת הדרך זה לא נורא, אבל תחילת הדרך בהוראה היא ארוכה. חוץ מזה, לא באמת מגיעים לשכר הזה - איך זה ייתכן? 

2. משרה מלאה, משרה חלקית השכר הממוצע של 8 אלף שקל למורה מתחיל הוא למשרה מלאה. אך רבים מהמורים, במיוחד בתחילת דרכם, מועסקים כמורים מחליפים או כמורים במשרה חלקית. עובד הוראה מתחיל מקבל על משרה מלאה (על פי דוחות של האוצר) 8,474 שקל (בשנת 2020) אך העובד הממוצע קיבל 5,439 שקל ברוטו, בעיקר בגלל חלקיות משרה (כ-70% משרה). 

• כלכלת בחירות - יאיר לפיד משחד את המורים כדי לקבל את הקול שלהם ושל ההורים בקלפי
• "אף אחת לא במקום של איל מקיאג' מבחינה טכנולוגית"

אז אולי בהינתן חלקיות המשרה (והחופשים וההטבות) זה לא שכר רע להתחלה, אבל מי אמר שהוא-היא יכולים להשלים הכנסה במקום אחר? להתפרנס מ-5,439 שקל אי אפשר. זו עובדה.  

משרד האוצר מפרסם גם את השכר הממוצע של עובדי ההוראה בהתחשב בחלקיות המשרה:ניתן לראות שהנתונים מוטים כלפי מעלה על ידי שכר המנהלים. אלו עובדים ב-100% משרה ומהווים 3.9% מהעובדים בלבד אך מקבלים כמעט פי 2 מהממוצע. עוד עולה מהנתון הזה כי למעלה מ-60% מהעובדים במערכת החינוך מקבלים 10.7 אלף שקל בממוצע ומטה (הנתונים נכונים ל-2020, מאז זה עלה ככל הנראה ל-11+ אלף שקל). הם מקבלים זאת על משרה חלקית (אם כי כמעט מלאה).

3. מבנה שכר שמעודד בינוניות  למרות הנתונים, התחושה שנוצרת אצל מורים לא מעטים היא שהם מרוויחים מעט למרות העבודה הקשה שלהם. מנגד, הורים רבים חושבים שהמורים לא מספיק טובים, ומקצועיים. האמת היא ששני הצדדים צודקים - מבנה השכר של המורים מעוות ומעודד בינוניות שלא לומר הישרדות במערכת. ככה החלשים נשארים, וההורים מאוכזבים. ככה גם הטובים בסוף עוזבים. 

• מיליארדים למילואימניקים לפני החג: מענקי 2024 יוקדמו לפסח
• ה-OECD: "צופים צמיחה של 3.4% בישראל ב-2025"
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

מלבד חלקיות המשרה, ישנם שני גורמים שמשפיעים על שכר המורים ולאף אחד מהם אין שום קשר למצוינות, חריצות, מסירות או הצלחה - תכונות מעורכות בדרך כלל במקומות עבודה רגילים שאינם משרד ממשלתי ישראלי. הראשון הוא ותק. עובד הוראה בסוף הקריירה ירוויח פי 3.7 מזה שבתחילתה. השני הוא דירוג שנוגע להשכלה שכוללת מלבד תואר אוניברסיטאי בעיקר השתלמויות, שנעשות מדי שנה ומקנות נקודות גמול. אלו האחרונות גוזלות זמן רב ומאמצים ולעיתים קרובות יש להן קשר קלוש, אם בכלל, לאיכות ההוראה. אם אתה מורה צעיר שרוצה להתברג בצמרת השכר מה שתצטרך לעשות זה בעיקר לחכות ולהירשם מדי שנה להשתלמות כלשהי.

אם תשרוד מספיק שנים תראה את השכר שלך מטפס לאיטו. בדרך אין לך שום סיבה להתאמץ, מלבד הרצון הטוב שלך, כי הרי אי אפשר באמת לפטר אותך, ולא תתוגמל על מאמציך. במהלך כל שנת 2020 פוטרו 3 מורים בלבד מבין עשרות אלפי עובדי ההוראה. התלמידים שלך קיבלו כולם 100? תקבל את אותו תלוש. כולם נכשלו? תקבל אותו דבר. הצלת ילדים מפשע בשכונות מפוקפקות? אין שינוי במשכורת. השתעשעת כל השנה עם התלמידים ואלו לא למדו כלום? אותה משכורת דופקת כמו שעון. המנהל, כאמור, לא יוכל לגעת בך. 

החסם העיקרי בדרך לשנוי מבנה התמריצים המעוות הוא ככל הנראה המורים עצמם, או לכל הפחות אלו שנבחרו לייצג אותם בוועדי העובדים השונים המייצגים את המורים. אלו מתנגדים נחרצות לכל מבנה תגמול דיפרנציאלי או שלא תלוי באופן בלעדי בוותק ובגמולי ההשתלמות. כל פעם שעלתה הצעה מטעם האוצר לשנות את מבנה התגמולים המעוות נעמדו על רגליהם האחוריות נציגי המורים, אלו שמייצגים בעיקר את המורים הוותיקים וחסמו באופן נחרץ כל שינוי שהוא שיגע כמלוא הנימה בפריבילגיות של חבריהם המורים הוותיקים, או שינסה להתמקד בשיפור תנאי המורים הצעירים (מה לעשות, ככה זה ועדי עובדים - תראו גם את הדוגמה הזו. זה כמעט ב-DNA שלהם, מובנה בשיטה עצמה).

מבנה השכר הזה מעודד בינוניות. אין שום צורך להתבלט או להצליח. אתה לא צריך להיות טוב, רק לשרוד. המורה הממוצע יחפש את ההשתלמות שתהיה הכי קלה ותדרוש הכי מעט מאמץ כי בסופו של דבר זה לא באמת משנה אם לקחת השתלמות בשיפור דרכי הוראה במתמטיקה או בקורס לסידור פרחים, העיקר זה נקודות הגמול.

בנוסף, מורים צעירים יודעים שלא משנה כמה מוכשרים, מסורים ומקוריים הם יהיו אין שום דבר שיכול לקדם אותם בקצב מהיר יותר ממחוגי השעון ומקצב זריחת ושקיעת השמש. רבים מהם יתייאשו ויעזבו את המערכת לאחר שנה או שנתיים מה שגורם ויגרום למחסור במורים. המחסור במורים במדינה בעלת פריון ילודה כה גבוה כמו ישראל ובמקצוע בעל שיעורי נטישה כה גבוהים כמו הוראה, גורם לכך שכוח אדם פחות איכותי נכנס למערכת, פשוט כי חייבים לקבל כל אחד, שהרי אין מורים.  

ברור שישנם במערכת גם מורים מצוינים, מסורים וחדורי אידאלים. כאלה שההוראה היא בנשמתם, אידאליסטים שמקדישים את חייהם ואת כל מאודם לטובת התלמידים ויעשו כל מאמץ להיות מורים טובים יותר, ללמד הכי טוב שאפשר ולא לפספס אף תלמיד. אך בסופו של דבר הרוב הדומם של בני אדם בכל המקצועות מגיבים לתמריצים, גם, ובמיוחד, תמריצים כספיים, ואלו של מערכת החינוך בישראל לא באמת ממריצים בצורה כזאת שתעודד מורים טובים להישאר במערכת או להפגין מצוינות. מי שבסופו של דבר משלם את המחיר של עקשנות ארגוני המורים והרפיסות של הממשלות השונות מולם הם הילדים של כולנו.