נתוני הלמ"ס מראים: הרווח של החקלאים 20%, אז על מה הם מתלוננים?

הרפורמה בחקלאות תקועה בינתיים, כאשר הלובי החקלאי ושאר האינטרסנטים שרוצים לשמור על השמנת קרוב אליהם - עולים על בריקדות, נלחמים ברפורמה של הממשלה ובסיוע של ח"כים פופוליסטיים מונעים מהציבור הישראלי הקלה ביוקר המחיה.

אחת הטענות של החקלאים היא שהסיבה ליוקר המחיה בכלל לא נמצאת אצלם, אלא במרווחי השיווק של רשתות הקמעונאות כמו שופרסל, רמי לוי ואחרות. הם לא ממש אומרים את האמת. זה לא נכון, ולאחרונה קבעה זאת גם הוועדה הממשלתית לבחינת פערי התיווך, כאשר הצביעה על כך ש-65% מהמחיר ברשתות בגלל החקלאים ולא הרשתות - ברף הגבוה של ה-OECD, וכן על כך שהתוצרת בישראל לא עלתה במשך 20 שנה, למרות שהאוכלוסיה גדלה ב-50%, והתוצאה היא שהמחירים לצרכן הוכפלו. 

הנתונים ברורים, הרווח של הקמעונאיות קטן מאוד. הבעיה לא אצלם. שר האוצר אביגדור ליברמן ושר החקלאות מנסים לקדם את הרפורמה, אבל יש מי שמתעקשים להתעלם מהמציאות - הסיבה ברורה, הם יהיו אלה שייפגעו, וכאשר הם יכולים להיעזר באותם חברי כנסת פופוליסטיים, הם בינתיים מסוגלים לנצח את הממשלה.

נתוני הלמ"ס חושפים: החקלאים יוצאים עם רווח תפעולי של 20% - הרבה הרבה מעל רשתות השיווק כעת חושפת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הלמ"ס, את נתוני החקלאות בישראל לשנת 2021 ומראה את הפער הגדול בין מה שאומרים החקלאים ובין המציאות. על פי נתוני הלמ"ס התפוקה החקלאית בישראל הסתכמה בשנה שעברה ב-32 מיליארד שקל, עליה של 3.3% לעומת השנה שלפניה. במילים של שוק ההון מדובר על שורת 'ההכנסות' או השורה העליונה.

• ליברמן קורא למוסדיים להשקיע בהייטק הישראלי: האם זה מהלך נכון?
• ממאבק פוליטי - למלחמת הישרדות: מה נשאר מהקרב בין הפועל ת"א לבית"ר?

הלאה, הרווח הגולמי של התפוקה החקלאית עמד על 47.5%, הרבה מעל רשתות השיווק, שהרווח הגולמי שלהן עמד על כ-23-25% (שופרסל, רמי לוי ויוחחנוף למשל). הרווח התפעולי של רשתות השיווק עומד על 3-5% בלבד, ואילו הרווח התפעולי של החקלאים (או בניסוח של הלמ"ס - "היתרה לחקלאים") עמד בשנת 2021 על 6.5 מיליארד שקל, עליה של 5.8% לעומת השנה שלפניה. מדובר בשיעור רווחיות תפעולית של 20%, וזה כמובן גבוה בהרבה מרמות רווחיות תפעולית של 3-5% ברשתות השיווק. צריך לומר, חלק משמעותי מהרווח של החקלאים זה פיצויים לחקלאים בהיקף של 1.2 מיליארד שקל, אבל אין הבדל מהבחינה הזו בין פיצויים שחקלאי מקבל או פיצוי שחברה מקבלת. מעבר לכך - החקלאים כבר היום מקבלים הרבה כסף מהמדינה והיא מסבסדת אותם, אז הרווחיות שלהם בהחלט גבוהה הרבה יותר (בממוצע, אין נתונים טובים ומדויקים יותר מאחר שהחקלאים לא מחויבים בדיווח רשמי כמו חברות ציבוריות). אבל גם אם נוריד את כל הפיצויים הללו, הרווח התפעולי של החקלאים עמד על 5.42 מיליארד שקל, ושיעור רווחיות תפעולית של 17%. גם זה הרבה יותר גבוה מרשתות השיווק.

האם החקלאים יודו בעובדות, האם הח"כים הפופוליסטיים יפסיקו לתמוך ביוקר המחיה? לצערנו התשובה כנראה שלילית אבל האם גם אחרי 4 ועדות שונות שהגיעו לאותה מסקנה, האם אחרי נתוני הלמ"ס שמוכיחים שוב שהבעיה ביוקר המחיה לציבור הישראלי לא נמצא ברשתות השיווק, אלא כנראה אצל החקלאים, האם החקלאים יודו שהם מחזיקים את המדינה במקום רגיש? האם הם יהיו מוכנים לפגוע בתנאים המפליגים שלהם, שמונעים תחרות בפועל במדינת ישראל וגורמים לציבור הישראלי לשלם הרבה יותר מדי על מוצרים בסיסיים, האם הם יאפשרו את פתיחת השוק לייבוא כך שהמחירים לצרכן הישראלי יירדו? סביר להניח שלא, הם ימשיכו לנופף באיומים על ביטחון תזונתי במזון (שלא קיים ולא יכול להיות קיים, כפי שהסביר מנכ"ל משרד החקלאות לשעבר שלמה בן אליהו).

האם חברי הכנסת הפופוליסטיים מסוגלים להסתכל מעבר לאותם חקלאים-אינטרסנטים ששלחו אותם לכנסת, ולראות את טובת הציבור הישראלי? לצערנו, התשובה היא כנראה שלא. הם ימשיכו להילחם עבורם, להשיג בשבילם חסימה של תחרות - וימשיכו לפגוע בציבור הישראלי הרחב, שימשיך לשלם ביוקר.

• השכר הממוצע בהייטק עלה ב-4.6% - 31.3 אלף שקל
• איך ישראל תושפע מהמכסים של טראמפ? לא בטוח שזה יהיה רע
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

לקריאה נוספת: >>> בישראל משלמים מכס של 560% על תפוחים ו-270% על עגבניות. למה בעצם?

מקור: נתוני הלמ"ס

מהתאחדות חקלאי ישראל נמסר בתגובה לכתבה: "ההגדרה בכתבה לא נכונה. זהו לא הרווח - לא הנקי ולא הגולמי אלא כשמו כן הוא – היתרה לכלל ענף החקלאות. חבל שבחרתם לדבוק בעמדה שגויה שמוציאה דיבה על החקלאים בישראל. נסביר: לפי הלמ"ס, ההכנסה הנובעת מחקלאות הגיעה לרמה של 14.1 מיליארד שקל. כעת מורידים מההכנסה הנובעת מחקלאות את התמורה למשרות שכיר – ע"ס כ-7.6 מיליארד שקל, כך שהיתרה לחקלאי הינה 6.5 מיליארד שקל. מדידת הלמ"ס מסתיימת ברמה של היתרה לחקלאי (לאחר תשלומים למשרות שכיר). אבל זאת היתרה לענף החקלאות ולא לחקלאי – אין אפשרות לחלק את הסכום הזה לכל החקלאים במדינה אלא זוהי היתרה ברמת ענף. בנוסף, חשוב לזכור שמהסכום הזה עדיין יש לנכות תשלומי הון (ריבית להון החוזר ולהשקעות) ובנוסף  משיכת שכר לחקלאי עצמו והפרשה להון עצמי".

מה שמעניין בתגובה הזו של התאחדות חקלאי ישראל היא שלמעשה ההתאחדות מוכיחה את הטענה בכתבה - שהרווח של החקלאים גבוה בהרבה מזה של רשתות השיווק, אבל החקלאים מתלוננים ורק רוצים לקבל עוד סבסוד והגנות. נכון, לצערנו אין אפשרות להפריד את הנתונים לכל חקלאי בודד. מדובר כאן על רווח גולמי ברמת ענף החקלאות וגם רווח תפעולי ברמת ענף החקלאות. ההכנסה הנובעת מחקלאות היא הרווח הגולמי, והיתרה לחקלאי היא הרווח התפעולי. אבל היא הנותנת: הרווח התפעולי לחקלאים עומד על 20%, לעומת 3-5% אצל רשתות השיווק.

מעבר לכך, הסיבה שאי אפשר להפריד את הנתונים לכל ענף בודד בחקלאות, או לכל חקלאי, היא שאין שקיפות בחקלאות. אדרבה, החקלאים הם אלה שמסתירים את הנתונים שלהם, ולכן אי אפשר לבחון האם ענף המלפפונים, הבננות, האבטיחים וכו' הם ענפים רווחיים או הפסדיים. בניגוד לכך - רשתות השיווק מפרסמות באופן תדיר 4 פעמים בשנה את התוצאות שלהן. אם החקלאים מחפשים להוכיח את טענותיהם הם צריכים להוביל מהלכים של שקיפות, לא של הסתרת מידע.

ברור שיש הבדלים בין החקלאים השונים: תחומים בחקלאות בהם יש לישראל יתרון יחסי מול העולם מצליחים גם לייצא לעולם ולהרוויח יפה (כמו תמר מג'הול), והשאלה היא כמובן על אותם חקלאים שפועלים בענפים הפסדיים, ומאלצים את המדינה לסבסד אותם. בכל תחום כלכלי אחר אם מדובר בתחום הפסדי המפעל היה נסגר מזמן. רק בתחום החקלאות ניתן להחזיק ענפים הפסדיים - ושהציבור הרחב ישלם את המחיר. אז כן, יוקר המחיה מושפע היטב מענף החקלאות, והפתרון ברור - ישראל צריכה לפתוח את המשק ליבוא חופשי וכך המחיר לכלל הציבור הישראלי יירד.