בנק ישראל: הרפורמה הגדולה בתולדות מערכת החינוך לא עמדה ביעדיה
במחקר חדש של בנק ישראל, מגלה כי הרפורמה הנרחבת במערכת החינוך, במסגרתה הוקמו חטיבות ביניים ובתי ספר על-אזוריים, לא נמצאה השפעה על ההשכלה, התעסוקה והשכר של התלמידים. כך גם לא נמצאה השפעה על דפוסי הנישואים (לרבות נישואים בין-עדתיים), הילודה ורמת הדתיות, גם בקרב תלמידים מרקע חברתי-כלכלי חלש.
על פי המחקר, בעשורים הראשונים לאחר קום המדינה היו ההישגים הלימודיים הממוצעים של יוצאי אסיה-אפריקה נמוכים בהרבה מאלו של יוצאי אירופה-אמריקה (וילידי ישראל). החששות מהתמשכות השסע העדתי והמעמדי הובילו בתחילת שנות השבעים של המאה העשרים לביצוע הרפורמה הגדולה בתולדות מערכת החינוך הישראלית: הקמת חטיבות הביניים – מעבר ממבנה דו-שלבי, הכולל בתי ספר יסודיים שמונה-שנתיים ובתי ספר על-יסודיים, למבנה תלת-שלבי של בתי ספר יסודיים שש-שנתיים, חטיבות ביניים בכיתות ז'–ט' וחטיבות עליונות (תיכונים). במסגרת הרפורמה נקלטו בחטיבות יותר מורים אקדמיים וחלו תמורות בפדגוגיה. הקמת חטיבות הביניים השתלבה עם העלאת מספר שנות לימודי החובה מ-8 (עד כיתה ח') ל-10 (עד כיתה י') באותה תקופה.
המחקר מצא, כי הקמת חטיבות הביניים לא תרמה לניידות החברתית-כלכלית, כפי שהיא משתקפת במגוון משתני תוצאה: תלמידים שהייתה חטיבת ביניים זמינה במקום מגוריהם רכשו השכלה והשתלבו בשוק העבודה באותה מידה כמו תלמידים שהתחנכו במקומות ללא חטיבה זמינה, וכך גם בעניין דפוסי הנישואים (לרבות נישואים בין-עדתיים) והילודה ורמת הדתיות; ממצאים אלו תקפים גם בקרב תלמידים שהשכלת אמם נמוכה (משתנה המעיד על רקע חלש). כפועל יוצא גם לא נמצאו הבדלים בהישגים של ילדיהם בבית הספר. תוצאות אלו ניתן כנראה לייחס, בין השאר, לאינטגרציה המצומצמת שהרפורמה יצרה.
- כל הכותרות
הקמת חטיבות ביניים הניזונות מבתי ספר מכמה שכונות, שתלמידיהם בעלי מאפיינים חברתיים-כלכליים מגוונים (חטיבות על-אזוריות אינטגרטיביות), צפויה הייתה להערכת הוגי הרפורמה לשפר את ההישגים הלימודיים של התלמידים, ובפרט של אלו מרקע חברתי-כלכלי חלש, רובם יוצאי אסיה-אפריקה: להעלות את סיכוייהם להגיע לתיכון ולמסלולים יוקרתיים ולהשיג תעודת בגרות.
במחקר שנערך על ידי נעם זוסמן, נדב צבי, תמר רמות-ניסקה ויונתן שן – כולם מחטיבת המחקר בבנק ישראל – נבחנו ההשפעות של הקמת חטיבות הביניים על משתני תוצאה של מי שהיו תלמידי החינוך העברי בגיל כיתה ז' בעשור הראשון ליישום הרפורמה – רכישת השכלה, התעסוקה והשכר, ההכנסה המשפחתית, דפוסי הנישואים והילודה ורמת הדתיות, וכן את ההשפעות הבין-דוריות על ההישגים בבית ספר של ילדיהם.
המחקר ניצל את הפריסה הגיאוגרפית ההדרגתית של חטיבות הביניים בשנות ה-70 לזיהוי השפעות הרפורמה בשנותיה הראשונות, שכן עד תחילת שנות השמונים נפתחו בהדרגה כ-300 חטיבות בחינוך העברי במקומות שונים ברחבי הארץ ולמדו בהן יותר משתי חמישיות מתלמידי כיתה ז'. (כיום שיעור הלומדים בהן בחינוך העברי הלא-חרדי קרוב ל-90%.) באמצעות שיטות מחקר עדכניות ובסיס נתונים היסטורי עשיר, המחקר משווה מגוון משתני תוצאה בין תלמידים בגיל כיתה ז' שהייתה חטיבת ביניים זמינה באזור מגוריהם לבין אלו שלא עמדה לרשותם חטיבה כזאת. האמידות נערכו תוך פיקוח על מגוון מאפיינים דמוגרפיים-חברתיים-כלכליים של התלמידים, מקום מגוריהם, העלאת גיל לימודי החובה ועוד.
תודה.
לתגובה חדשה
חזור לתגובה
-
3.בגבעתיים ורמת גן אין חטיבות וההישגים טובים יותרענת 13/06/2022 15:31הגב לתגובה זו1 0החטיבות לא השיגו את האינטגרציה, אבל כפו על הילדים התבגרות כפוייה, מעבר מיותר ומסגרות המוניות בגיל רווי משברים והורמונים. כשחוסכים מעבר ועושים רק אחד בין ח' לט', הילדים מגיעים למעין שנת מכינה בתיכון וההישגים הטובים בהתאם. נזק החטיבות הוא כזה שהיום מאד קשה לתקן כי בתי הספר היסודיים כבר לא ערוכים לקלוט שתי שכבות גיל נוספות.סגור
-
מסכימה ומוסיפהמורה שלימדה בגבעתיים 14/06/2022 08:20הגב לתגובה זו0 0לא רק זה, דווקא ההישארות בחממה שמכירה אותם מילדות נתנה להם הרבה אפשרויות למצוא מקום מכיל מבלי לעבור גבולות, לתרום לכיתות הצעירות ולהישאר ילדים גם בתקופה הקשה של גילאי ו-ז. כשעברתי לבית ספר 6 שנתי א-ו ממש ראיתי את ההבדל- בעיקר הבדל התנהגותי רגשי. ממש רפורמה הרסנית. צריך להחזיר את הלימודים לבתי ספר 8 שנתיים ביסודי.סגור
-
2.כרגיל נופלים בביצועכוונות טובות 13/06/2022 10:21הגב לתגובה זו0 0חטיבת הביניים היתה מקום נורא ואיום. למדתי בבית ספר עם 8 כיתות מקבילות. מורים שבקושי הצליחו לזכור את שמות התלמידים. אלימות. המציאו את ההקבצות ושם כמובן היתה הסללה. רק מי שהגיע מבית חזק הצליח ללמוד. לא בזכות בית הספר אלא למרות.סגור
-
לא רק הביצוע, הקונספט שגויענת 13/06/2022 15:33הגב לתגובה זו0 0זה היה נסיון להעתיק מודל מחו"ל שממש לא התאים לארץסגור
-
1.הרפורמות הכושלות של משרד החינוךשי 12/06/2022 22:08הגב לתגובה זו2 0כל שר רוצה להניח את החותם שלו במערכת החינוך, אך במקום ליצור תהליך מסודר של השערה מחקר והסקת מסקנות פה, בארץ החלם קופצים ישר למסקנות. הבעיה שכאשר נתעורר בעוד 10 שנים לאחר רפורמת חיסול המקצועות ההומניים, הדור הצעיר לא יבין את המשמעות והנחיצות לחיות ולהגן על המדינה הזו ואז כבר שום מחקר לא יציל אותנו. אז אם ג. שאשא רוצה שינוי שתעשה אותו בחוכמה ולא בהנחתה כי כך לא מנהלים שינוי אלא כך עושים מכירת חיסול למדינה!סגור
