האם גם בישראל נתון האינפלציה שיפורסם היום יפתיע לרעה?

האינפלציה בעולם מרימה את ראשה. בארצות הברית פורסם הנתון ביום שישי האחרון והפתיע את השוק לרעה, וגם בשאר העולם שיעור האינפלציה מטפס, כשגם באירופה נרשמה הפתעה שלילית בנתון של מאי. 

בישראל האינפלציה עד כה יחסית נמוכה, אך גם  היא חרגה בחודש האחרון מעל היעד של בנק ישראל והתייצבה על ארבעה אחוז. האם הנתון לחודש מאי יפתיע לרעה כמו מעבר לים? ישנן לא מעט סיבות לחשוש שכך יקרה. 

עפר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל ביטוח ופיננסים מעריך שגברו הסיכויים להפתעה שלילית בישראל, ומכאן גם להפתעה אפשרית בהעלאת הריבית הבאה של בנק ישראל בעוד שלושה שבועות. "אנו צופים מדד גבוה של כ-0.7% בהובלת מחירי המזון, הפירות-ירקות, הנסיעות לחו"ל, ועלייה עונתיית במחירי ההלבשה וההנעלה. ההפתעה במדדי המחירים באירופה ובארה"ב במאי מגבירה את הסיכוי להפתעה דומה בישראל, דבר שאם יקרה יחזק עוד יותר את הערכתנו שנראה בעוד 3 שבועות עלייה של 0.5 אחוז בריבית בנק ישראל".

גם אלכס זבז'ינסקי, כלכלן ראשי של בית ההשקעות מיטב סבור שהאינפלציה לחודש מאי תגיע ל-0.7%. לחודש יוני הוא צופה אינפלציה נמוכה יותר של 0.2% ובחודש יולי של 0.3%. ב-12 החודשים הבאים צופה הכלכלן אינפלציה של 3.6%, מעט מעל יעד האינפלציה של בנק ישראל. הוא סבור שריבית בנק ישראל תעמוד בסוף התקופה על 2% עד 2.25%. 

זבז'נסקי אף מצביע על כך שהשכר במגזר העסקי בישראל ממשיך לעלות במהירות. השכר בשירותים הציבוריים לא עולה באופן דומה, אך צפוי לעלות בשנה הבאה וכנראה בקצב מהיר, שכן לארגוני העובדים במגזר הציבורי לא חסרות סיבות לדרוש תוספת שכר משמעותית, החל מהאינפלציה דרך הקפאת השכר בשנת 2022 ועד עליות השכר במגזר העיסקי. גם הפידיון במשק במחירים קבועים ממשיך להיות גבוה, מעל קו המגמה. שני הנתונים הללו, הצריכה הגבוהה ועליות השכר לא מבשרים טובות במישור האינפלציוני, אך כן מעידים על חוזקו של המשק. 

נתוני הלמ"ס על יציאות וכניסות לארץ יכולים להעיד על הביקוש הגואה לטיסות ועל עליית מחירים אפשרית בתחום. הלמ"ס דיווחה אתמול על המשך גידול בנתוני יציאות ישראלים לחו"ל בחודש מאי, לרמת 698 אלף. נתון זה הינו גבוה יותר מזה של מאי 2019, טרם הקורונה (656 אלף) ומסמן, במידה מסוימת, יציאה מהמשבר בענף, בתקופת המגיפה. נתוני כניסות תיירים לישראל, בינתיים, מצביעים על גידול מתון יותר, לרמת 249 אלף, נמוך ביותר מ-40% מהנתון של לפני שלוש שנים. 

בנוסף, האינפלציה ברחבי העולם בעקבות בעיות בצד ההיצע - מחירי האנרגיה, חומרי הגלם, הסחורות החקלאיות וכן בעיות שרשרת האספקה, קשורה גם לנעשה בישראל, ולא נוכל להתחמק מהשפעתה והיא צפויה להמשיך להשפיע לרעה על המחירים בכל התחומים. 

ישנו גורם נוסף, משמעותי ביותר, שפעל בשנים האחרונות למיתון סביבת האינפלציה בישראל, וכעת נראה שמשנה מגמה. ההתחזקות העקבית של המטבע הישראלי אל מול סל המטבעות בכלל ואל מול הדולר בפרט סייע בשמירה על מחירי יבוא נמוכים במונחי שקל וכך גרם להתמתנות עליות המחירים. כעת משתנה המגמה. במהלך חודש מאי נסחר הדולר במחיר גבוה יחסית למחיר הדולר מתחילת השנה בין 3.32 שקל לדולר לבין 3.466 שקל לדולר. היחלשות השקל תצטרף אף היא ללחצים האינפלציוניים.