פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך לשנת 2020/21

משרד האוצר מפרסם את דוח השכר ששולם למורי מערכת החינוך בשנת 2020/21 ומדווח על "פערי שכר מהגבוהים בעולם" ועל "זינוק בעזיבת המורים הצעירים". 

מערכת החינוך הממשלתית כוללת כ-137 אלף עובדי הוראה - גננות, מורים ומנהלים. השכר החודשי הממוצע למשרה מלאה הוא 13,971 שקלים, והשכר החודשי הממוצע לעובד הוראה הוא 12,423 שקלים. עלות השכר של כלל עובדי ההוראה בחינוך הרשמי עמדה בשנת תשפ"א על כ-27 מיליארד, שהם 6.3% מתקציב המדינה. 

בדוח מפורסם גם על פערי השכר המהותיים בין עובדי ההוראה הצעירים והוותיקים, כאשר מדובר בפער של כ-29%. פער משמעותי זה נובע משתי סיבות: הראשונה היא פערי שכר הבסיס שהם מהגבוהים בעולם, והשנייה היא שיעורי המשרה הנמוכים שמאפיינים משרה ממוצעת של מורה מתחיל.

צירוף זה מביא לכך שהשכר לעובד בשנים הראשונות הוא נמוך מאוד ביחס למשק. בשנים האחרונות, פערי השכר במערכת החינוך הצטמצמו מעט, בהתאם למדיניות אגף השכר ובשיתוף ארגוני המורים.

בעיה זו נובעת בעיקר מהסתדרות המורים וההסתתדרות הכללית, שעושות לא מעט רעש אבל בפועל דואגות בעיקר לשכר העובדים הוותיקים ולא לשכר העובדים המתחילים. 

לקריאה נוספת:
>>  3 הערות על שכר המורים וכמה מילים על הוועד
>>  מורים טובים ומשקיענים? יפה בן דוד והסתדרות המורים רק פוגעים בכם

פערי השכר באים לידי ביטוי גם בתוספת השכר בגין מילוי תפקיד נוסף כגון רכזת שכבה או מחנכת, הוותיקים מבניהם מקבלים גמול הגדול עד פי 2.68 מבעלי תפקידים זהים בתחילת דרכם.

בדו"ח זה מובאים לראשונה נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בנוגע להפסקות עבודה של מורים בשנים תש"פ-תשפ"א. הנתונים מצביעים על גידול דרמטי בהפסקות העבודה (כ-60%) בוותקים 2-5 לאורך שלוש השנים האחרונות. עם זאת, בממוצע, תופעת הפסקות העבודה של מורים היא יציבה לאורך העשור האחרון. נתון זה מחזק באופן משמעותי, את הצורך בהשקעה במורים המתחילים.

מנתוני ה-OECD עולה כי שכר המורים דומה למקובל בעולם בהשוואה לעובדים דומים, והוא אינו נמוך בהשוואה בינלאומית. עוד עולה מנתוני ה-OECD כי מספר השעות שלומדים התלמידים בישראל ומספר ימי הלימודים - הם גבוהים בהשוואה ליתר המדינות בארגון. 

ובהקשר למספר ימי הלימודים, התלמידים בישראל לומדים יותר ימים מכל המדינות באיחוד האירופי. על אף מספר ימי הלימודים הרב יחסית, פערי החופשות בין התלמידים לשאר המשק עומדים על 75 ימים, המהווים  כ-30% מימי העבודה בשנה.

עוד מציין הדוח כי הפערים המגדריים במערכת החינוך הם מהנמוכים ביחס לכלל המשק ועומדים על 4%. כמו כן, הם מצטמצמים בהדרגה ובהתמדה. יחד עם זאת הפער המגדרי בא לידי ביטוי באיוש תפקידים בכירים - גברים מהווים פחות מ-15% מעובדי ההוראה, אך יותר מ-30% מהמנהלים.

קובי בר נתן, הממונה על השכר: "דו"ח זה מפורסם ערב הסכם חדש עם המורים, שנועד לבנות את הבסיס לילדינו, דור העתיד. הנתונים העולים מן הדו"ח, בייחוד לגבי פערי השכר בין המורים הצעירים לוותיקים, והעזיבה הרבה בשנים הראשונות– מדגישים את הצורך בתגמול משמעותי של המורים הצעירים, במתן אפשרות לחוזים אישיים במקצועות מבוקשים ובהסכם שיצעיד קדימה את מערכת החינוך. אחריות גדולה מוטלת על כתפינו כאחראים על הקופה הציבורית ואנו חייבים לוודא שהשימוש בכספי הציבור יהפוך את מערכת החינוך לטובה ביותר. המחויבות שלנו היא לקדם הסכם טוב וראוי לתלמידים, להורים, למורים ולמנהלים".