"בתים מלאים כל טוב אשר לא בנית" - הסכנה שבעושר ללא מאמץ
מחקר שפורסם בשנת 2014 בדק מהם הדברים שמדאיגים משפחות בעלי עושר של מעל 10 מיליון דולר. מיד אחרי הדאגה הגדולה ביותר, הדאגה לבריאות, שוודאי אינה ייחודית דווקא לאנשים עשירים, מגיעה דאגה ייחודית לסקטור הזה - הדאגה שלילדים שלהם לא תהיה מוטיבציה להתקדם בחיים, או במילים אחרות שהם ייצאו מפונקים מדי ולא ידעו להעריך את העושר שלהם, וכך יגרמו לעצמם נזק כשיצטרכו לעמוד בזכות עצמם. חלק גדול מהמרואיינים ייחס את הכשלונות של הילדים שלהם לעובדה שהם נתנו לילדים "יותר מדי" (מעניין שאחרים יחססו זאת לכך שהם נתנו להם "פחות מדי").
בעיה דומה, אם כי עם מאפיינים מעט שונים, משקפת זכייה בלוטו - עושר פתאומי שנופל לידים של מישהו מבלי שבאמת הוא עבד וטרח למענו. על פי מחקרים פסיכולוגיים זכיה בלוטו לא העלתה את רמת האושר של הזוכים לאורך זמן. יש אף מקרים שלא רק שהזכיה לא שיפרה את החיים אלא גרמה ממש למהפך שלילי. צעירה מבריטניה שזכתה בלוטו בגיל 17 תבעה את מפעל הפיס בטענה שהזכיה הרסה לה את החיים. "יש לי דברים חומריים אבל חוץ מזה החיים שלי ריקים". היא דורשת להעלות את הגיל המותר לזכיה ל-18. מעניין שבגלל הנזק שנגרם לה בגלל הכסף הרב בו זכתה היא תובעת עוד כסף ממפעל הפיס. אולי אם תיזכה תתבע אחר כך גם את בית המשפט שסידר לה עוד עושר.
אבל זו תופעה שאינה ייחודית לאותה צעירה חצופה מבריטניה. אנשים שזכו בסכומים גדולים בהגרלות מן הסוג הזה מספרים לעיתים קרובות על התמכרות להימורים, חיי נהנתנות שבסופו של דבר מביאים את הזוכה לפת לחם, גירושין, ועוד צרות נוספות. המשותף לשני המקרים, הורים עשירים וזכייה בלוטו, הוא עושר שמגיע ללא מאמץ והשקעה. בפרשה שלנו משה רבינו מתייחס בדיוק למקרה כזה.
בפרשת ואתחנן מסתיים הנאום הראשון מתוך שלושה של משה רבינו עם פרידתו מעם ישראל ומתחיל הנאום השני הארוך ביותר שהוא עיקרו של ספר דברים. הנאום הזה נקרא גם "נאום המצות", כיון שרובו עוסק במצוות, אך ישנה גם התייחסות לאירועים היסטוריים וכן דברי מוסר של משה רבינו בתחילת הנאום ובסופו.
בין השאר מזהיר משה מהעושר בו יזכה עם ישראל עם הכניסה לארץ ישראל, עושר אותו לא עמלו להשיג. משה לא אוסר להשתמש בעושר הזה, הוא רק מזהיר מפני השלכות אפשריות:
בארץ אליה תיכנס ישנו מכל טוב, שלא עמלת בשבילו, בתים, אוכל, מים, ערים בנויות - כל מה שצריך כדי לחיות היטב. תוכל לאכול ולשתות, אומר משה רבינו, אין שום בעיה לנהנות מן השפע הזה שלא עמלת בעבורו, אבל צריך להיזהר, העושר הזה יכול לגרום לך לשכוח את ה' אלוקיך.
הרמב"ן מפרש את הפסוקים בפרשתנו על סכנות העושר באופן כללי. "יזכיר בכאן, כי ברבות הטובה יזכור ימי עוניו ומרודו שהיה עבד במצרים, ולא ישכח את ה' שהוציאו מן העבדות". הרמב"ן מדבר באופן כללי על "ברבות הטובה". כלומר כשירבה השפע והעושר. העושר מייצג אתגר מוסרי גדול, לא להתגאות ולא להיגרר לנהנתנות. המלבי"ם (1809 - 1879) אומר בהקשר שלנו: "גדול ניסיון העושר מניסיון העוני, ובעת יתעשרו וישבעו ירום לבם (יתגאו) ובקל ישכח את השם"
הפתרון לסכנות העושר, לדברי הרמב"ן הוא לזכור את ימי העוני, את הזמנים הקשים. בין אם זכית בלוטו או עבדת קשה והתקדמת, אנא זכור מה היה לפני כן, את הקושי והעמל, ואל תתגאה ותשכח את הערכים שלך.
אזהרה דומה אם כי לא זהה חוזרת על עצמה גם בפרשה הבאה:
גם פה ישנו חשש שהעושר והשפע יגרמו לשכחת ה', אולם נראה שיש הבדל בגורם יצירת העושר. בעוד בפרשת ואתחנן העושר מגיע מעצמו ללא טרחה: "אשר לא בנית... אשר לא מילאת... אשר לא חצבת... אשר לא נטעת". בפרשת עקב, הפרשה הבאה, העושר מגיע בעקבות העבודה של האדם. אתה בונה את הבתים, והבקר והצאן מתרבים, מן הסתם עקב טיפול מסור, גם הכסף והזהב לא מתרבים מעצמם.
למרות השוני, רואים שהסכנה המוזכרת בשתי הפרשות זהה. גם העושר שמגיע על ידי מאמץ ועבודה בפרשת עקב, וגם כזה שמגיע ללא מאמץ בפרשת ואתחנן, עלול לגרום לשכחת ה'. האם יש הבדל בין דרכי השגת העושר מבחינת הסכנה שהם מייצגים?
נראה שהרמב"ן בפרושו לפרשתנו מתעלם מהדגש בפסוקים בפרשה שלנו על כך שעם ישראל לא התאמץ להגיע אל העושר הזה. אך הספורנו שם דגש על האספקט הזה בפרשתנו: "אשר לא בנית: שהשיג עושר בלא עמל. השמר לך: כי עושר קנוי בזה האופן גורם ברוב (על פי רוב) להימשך אחר התאוות, ובהן ישכח האדם את עושהו".
אומר הספורנו שדווקא עושר שמגיע ללא מאמץ יש בו סכנה מיוחדת להידרדרות לנהנתנות ודקדנטיות שסופה התנוונות ואובדן הערכים. גם המלבי"ם מדגיש את ההבדל בין עושר שהושג בעמל לכזה שנפל מהשמיים: "וגם בזה יש הבדל... אם ישיגנו על ידי עמל ויגיע כפים, יזכור תמיד מעמדו הראשון... אבל אם אח"כ השיג עושר גדול ומטמוני מסתרים בלי עמד ויגיעה אז לרוב ישכח מעמדו הקודם".
נראה שעושר שמגיע על ידי עמל המוזכר בפרשת עקב משקף יותר מכל חשש מפני גאווה ותחושה של האדם שכל מה שיש לו זה בזכות יכולתיו. לכן בפרשת עקב מוזכר גורם נוסף: "ורם לבבך ושכחת...". יש הרואים בגאווה דבר חיובי, אולם התורה מתייחסת אליה באופן שלילי. אדם אמנם צריך להכיר ביכולתיו ולשמוח עליהם, אך לא להתגאות בגינם.
העושר שמגיע ללא עמל לעומת זאת מייצג סכנה אחרת - שקיעה בנהנתנות ושכחת המשמעות הרוחנית של החיים. אדם כזה לא רכש את העושר באופן הדרגתי ובמאמץ, ובקלות הוא נוטה לזרוק את החיים הקודמים ולהיכנס באחת אל תוך חיי השפע מה שגורם לו במהרה לאבד את האיזון. גם אדם שנולד לתוך שפע מבלי שטרח בשבילו עלול לעיתים לא להבין את משמעות העושר ואת הקושי הנדרש להשגתו אצל אנשים אחרים, מה שעלול במקרים מסוימים להביא לזלזול, נהנתנות ובזבוז.
בשני המקרים התורה מזהירה שלא לשכוח את ה' ולא לשכוח את העבר - "אשר הוציאך מארץ מצרים" - הזמן בו היינו עבדים וחיינו בעוני ובקושי כעם. גם שנים רבות אחרי שאיננו עבדים וחיינו שונים בתכלית, זכרון העבר מבהיר לנו את הנקודה החשובה: עושר הוא מצב מקרי שיכול להתחלף להשתנות ולהעלם. גם אם זכית בו במאמץ וגם אם הוא נפל לך מהשמיים תזכור תמיד שיש גם מצבי חיים אחרים, תלמד להעריך את המצב הנוכחי ונהג בו בזהירות לבל יאבד ולבל יגרום לך נזק רוחני או גשמי.
תודה.
לתגובה חדשה
חזור לתגובה
-
18.מהנה ומעשירראובן 14/08/2022 11:20הגב לתגובה זו1 0נהניתי לקרוא . מחכה לשבוע הבאסגור
-
17.ממש יפה. (ל"ת)מתניה 14/08/2022 06:03הגב לתגובה זו0 0סגור
-
16.נקודה יפה למחשבהאזרח שווה בין שווים 13/08/2022 23:13הגב לתגובה זו0 0תזכרו מאיפה באתםסגור
-
15.המשיכו כך ישר כוחיוני 13/08/2022 21:34הגב לתגובה זו0 1כיף לראות ערוץ כלכלי שלומד מהמקומותסגור
-
14.תענוג לקרואצדקה יפעת 12/08/2022 18:34הגב לתגובה זו6 2תמיד נהנית לקרוא.סגור
- טען עוד
-
13.נהניתי מאוד לקרוא, דברי טעם. הבנתם תביא לעושר אמיתי. (ל"ת)רובי 12/08/2022 17:43הגב לתגובה זו3 0סגור
-
12.איזה פרשנות מדהימה ומחכימהחי 12/08/2022 15:34הגב לתגובה זו6 0כל הכבוד.כן ירבו מאמרים שכאלו.יישר כחסגור
-
11.הלוואי עושר לכולנויה 12/08/2022 14:44הגב לתגובה זו2 0עושר מהבורסה מאד ישמח .. הלוואי שנדע לגלוש עם הגלים ...בהצלחה לנו...שבת שלוםסגור
-
10.מה יהיהפנסיונר 12/08/2022 14:27הגב לתגובה זו2 0מאחל לכולנו שנזכה ברכוש ועושר ואז נחשוב הלאה......סגור
-
9.כתבה מעולה! נהניתי מכל רגע! (ל"ת)יורי 12/08/2022 13:23הגב לתגובה זו3 1סגור
-
8.נכון מאודנגה 12/08/2022 12:10הגב לתגובה זו3 0קל למי שהצליח ״בכוחות עצמו״ לחשוב שכולם יכולים עם קצת מאמץ. כמו תשובה שעף על סיפור מעוני לעושר שלו ומרגיש שהרוויח את הזכות לדרוס את אנשי גבעת עמלסגור
-
7.כתבה מעמיקהאריגטו9 12/08/2022 12:05הגב לתגובה זו2 1נקודת מבט מעניינת , הראיה ההיסטורית והקשר העכשווי .סגור
-
6.כל הכתבות האלה שטויות ותפסיק עם זה (ל"ת)תמיר 12/08/2022 11:58הגב לתגובה זו1 4סגור
-
אתה יודע שאתה לא חייב לקרוא נכון? (ל"ת)מישהו 12/08/2022 16:49הגב לתגובה זו3 1סגור
-
5.בפשטותרי 12/08/2022 11:40הגב לתגובה זו1 0EASY COME EASY GOסגור
-
4.ששוןששון 12/08/2022 10:31הגב לתגובה זו1 0איזה יופי של כתבות מהסדרה הזאתסגור
-
3.קשקוש מקושקש (ל"ת)חכימא 12/08/2022 09:59הגב לתגובה זו1 15סגור
-
אז תסביר את עצמך בכמה מילים !אייל 13/08/2022 20:56הגב לתגובה זו1 0ואל תזרוק קשקוש מקושקש ! ??סגור
-
2.חרטא (ל"ת)אלי 12/08/2022 09:20הגב לתגובה זו2 15סגור
-
1.כתבה מדהימה ! (ל"ת)מתן 12/08/2022 09:05הגב לתגובה זו25 2סגור