המדינה שופכת את הכסף על הייטקיסטים אופורטוניסטים ושטחיים שמעבירים את הזמן בלחשוב איפה הם מפרקים היום את התן ביס

מי שנכנס לאתר רשות החדשנות יכול לראות מימין למעלה את הלוגו של הארגון, קובייה המורכבת מתשעה חיצים קטנים שכל אחד מהם פונה למקום אחר. וזה בדיוק מה שהממשלה עשתה לאחרונה כשהיא הכריזה על אישור של תוכנית לאומית להגדלה ופיתוח של ההון האנושי בהייטק – אין לה מושג לאן היא רוצה להגיע אז היא זורקת כסף לכל הכיוונים מתוך כוונה שזה בטח יגיע לכמה מקורבים וייצר ג׳ובים לאנשי המפלגות וחוץ מזה אולי משהו ייתפס.

מחפירה שטחית עולה כי בשנת 2022 תקציב הפעלת הרשות לחדשנות עמד על 148.2 מיליון שקל ובשנת 2022 תקציב שכר הרשות לחדשנות עמד על 57 מיליון שקל ועד 2016 הוזרם כולו לעמותת מתימו"פ - מרכז התעשיה הישראלית למחקר ופתוח (ע"ר), עמותה שנראה שאין לה אישור ניהול תקין ודיווחים לרשם העמותות משנת 2014 ובשנת 2014 כל חמשת מקבלי השכר בעמותה הרוויחו כל אחד כ-40 אלף שקל בחודש. מטרת העמותה היא ״לפעול בהתמדה לקידום ולפיתוח הרמה הטכנולוגית של התעשיה בישראל״. יכול להיות שאחרי שהתקשורת התחילה לשאול מה פשר עלויות השכר בעמותה שנדמה שנועדה לעקוף את הגבלות השכר במשרדי ממשלה, העמותה הפסיקה לדווח.

מה אמורה לעשות התוכנית הלאומית להגדלה ופיתוח של ההון האנושי בהייטק ומדוע מדובר באמירה ברורה של הממשלה לילדים ולאזרחים ש: (1) יש כאלה שחשובים יותר ויש כאלה שחשובים פחות. (2) אין לממשלה מושג מהחיים שלה בנוגע לעתיד המדינה וכיצד היא אמורה לשרת את אזרחיה (אגב, תפקיד המדינה לשרת את האזרחים, נדמה שהממשלה שוכחת מזה וחושבת שזה אך ורק הפוך). (3) מדוע את הממשלה לא מעניין לאפשר לאזרחים לחיות ברווחה, ביטחון ובריאות.

נפרק את ההודעה לעיתונות של הממשלה: 1. ״אנחנו מחויבים לחזק באופן דרמטי את שוק ההייטק הישראלי״ – מה יש לחזק? לפי דו״ח רשות החדשנות ל 2022 בשנת 2020 ישראל דורגה במקום הראשון ב OECD בהוצאות מחקר למו״פ ביחס לתוצר. נכון שבהוצאות הממשלה למו״פ בשנת 2019 (מה אין נתונים ל 2020? או שהבחירה של הנתונים היא סלקטיבית?) ישראל דורגה במקום האחרון אבל למה הממשלה צריכה להשקיע היכן שהמגזר הפרטי נותן מענה אגרסיבי? יחי השוק החופשי. עוד כתוב בדו״ח כי חלקו של ההייטק מהיצוא הישראלי הוא כ 54%, היו 88 מגה סבבי גיוס ב 2021, שיעור השכירים בהייטק חצה את ה 10% מכלל השכירים ב 2021 וקצב הגידול בכמות השכירים בהייטק ב 2021 גבוה פי 8 מהגידול בשאר ענפי המשק. אין מה לחזק. זה כבר חזק, נכון ל 2021, אבל על זה בהמשך.

• השכר הממוצע בהייטק עלה ב-4.6% - 31.3 אלף שקל
• עסקים כרגיל: עלייה בגיוסי ההון בהייטק ברבעון הראשון

2. ״חינוך מגיל צעיר להייטק והרחבת הייצוג והתפקידים הם צעדים הכרחיים, זה נכון ערכי ונכון כלכלי״ – אוי. מאיפה להתחיל. באתר של רשות החדשנות כתוב ששורשיה של תעשיית ההייטק הישראלית מצויים בתעשיות היבטחוניות ובדו״ח 2022 רשום שרוב עובדי ההייטק מועסקים בחברות תעשיית ההיי-טק (30% מהעובדים), הכוללות בעיקר את התעשיות הביטחוניות, שהן המעסיק הגדול בענף. אני לא יודעת עד כמה זה מקור לגאווה ואני די בטוחה שחלק גדול מהתעשיות האלה אינו מספק בטחון אלא עוסק יותר בערעור, שלילת או חיסול הביטחון של בני אדם בעולם. סייבר התקפי וכלים לפגיעה בזכויות אדם והרג חיילים ואזרחים זה לא נכון וזה לא ערכי. תגידו ״מדינה מוקפת אויבים..״ ו״חשוב שנדע להגן על עצמנו, הקם להורגך השכם להורגו וזה..״ אבל בשורה התחתונה כשאתה מייצר אקדח במערכה הראשונה מתישהו האקדח הזה יבוא להרוג אותך. זה טבעם של כלי נשק. גם אם הם ״סייבר התקפי״. באותו עניין, הרבה קולות קוראים יש ברשות לחדשנות. אף אחד מהם לא מייעד תמיכה בטכנולוגיות מצילות חיים, שומרות על זכויות אדם או מגנות על החי והצומח.

3. ״תכנית החינוך להייטק תחל כבר השנה... להטמעת מיומנויות טכנולוגיות, קוגנטיביות ודיגיטליות הנחוצות להשתלבות בשוק העבודה של המאה ה-21 ... תוך מתן עדיפות לפריפריה, עד כדי פריסה מלאה בכלל בתי הספר.. הגדלה של 20% בכמות הסטודנטים הלומדים מקצועות הייטק באוניברסיטאות ו30% באוניברסיטאות״ – בקיצור הממשלה אומרת שיש אזרחים חשובים יותר ויש חשובים פחות. יש מקצועות טובים יותר ויש מקצועות טובים פחות. לא משנה שמדינה בריאה צריכה מפני זבל, מכונאים, מטפלי זקנים, אחים, נותני שירותים, קלדנים, מלצרים, נהגים, רואי חשבון, מתקני מעליות, מתקיני תרמוסטטים, לא משנה, כולם להייטק, זה הכי חשוב.

למה? כי, ילדים יקרים, אנחנו מודדים אתכם לפי התמ״ג שאתם שווים לנו. אתם מייצרים תמ״ג? יופי, אתם לא? נייבש אתכם עד שתעברו לעבוד בייצור תמ״ג. אף מילה על אושר, על סיפוק, על הגינות, על דרך ארץ. אודרוב, תעמיסו תינוקות הייטק במשאיות. מעבר לכך אם הייטק זה תכנות, אז אם יש למישהו כשרון לתכנות זה סבבה אבל זה לא הופך אותו לעילוי וזה לא אומר שכל אחד יכול. לכל אחד מאתנו סט כישרונות ויכולות בתחומים מסוימים. אנחנו יכולים ללמוד משהו שאינו בא לנו טבעי ואפילו להתאמץ נורא ולהצליח להיות בזה סבירים. אבל נסבול, נביא על עצמנו מחלות ונהיה מתוסכלים מכך שאנחנו עושים משהו שאנחנו לא אוהבים. ועל זה שום משכורת לא תפצה. המדינה רוצה לדחוק מאות אלפי ילדים לתכנות? במה זה שונה מהנהגה חרדית שרוצה לדחוק את ילדיה לתורה? בשני המקרים מדובר בהסללה שמתעלמת מהרצון של הילד, מהכישרונות הטבעיים שלו, מהבריאות הנפשית שלו ואומרת – אתה בורג במכונה, אני אקבע לך מי אתה ואני אגיד לך מה ערכך. בשני המקרים ההסללה תוביל למצוקה נפשית, רגשית ומשם הדרך קצרה לדיכאון ואלימות ואז מבורג מייצר תמ״ג הבורג הופך לנטל על הסביבה. בדיוק מה שהממשלה מנסה למנוע.

• "ישראל יכולה ליהנות ממלחמת הסחר; לקחנו צעד אחורה מארה"ב"
• איך ישראל תושפע מהמכסים של טראמפ? לא בטוח שזה יהיה רע
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

4. ״הממשלה מאמצת את יעדי שרת החדשנות להגדלה של 4,500 עובדים מהחברה הערבית, 2,800 עובדים מהחברה החרדית ושלפחות 45% מהכשרות של הרשות יהיו לנשים ... תכנית לעידוד שווין מגדרי בתעשיית ההייטק בישראל ... שמטרתה הטמעת פרקטיקות של חשיבה מגדרית בחברות בתעשיית ההייטק״ – כזה חמוד ומרגש ומואר שהרשות תקדם שוויון מגדרי בזמן שבהנהלתה מתוך 15 בני אדם לבנים יש שתי נשים בלבד, כמובן שאחת עוסקת בשיווק, לא חלילה בטכנולוגיה ואני אמנם לא מומחית ואין לי טכנולוגית זיהוי פנים כמו בשב״כ, אבל לדעתי אף אחד מהם לא מהחברה הערבית.

5. ״הממשלה מאמצת את ההמלצה על שיטת הספירה חדשה של מקצועות הטק שכוללת גם עבודה במקצועות טכנולוגיים בחברות מסורתיות כדוגמת בנקים״ – כן, אנחנו כבר יודעים שהבנקים שולטים במדינה ובפוליטיקאים, אז לא מפתיע שבנוסף לכך שהם סופרים בוחטות כל פעם שהריבית עולה או יורדת או נשארת במקום עכשיו הם גם יוכלו לקבל תקציבים של ״חדשנות״.

6. ״תכנית ישראל טק תאתר ותביא זכאי חוק השבות בעלי השכלה רלוונטית לעבודה בהייטק לישראל״ – הזכאי חוק השבות האלה הם פליטים? הם במצוקה? הם נרדפים במדינתם? הם בסכנת חיים? אה היכנשהו בגנאולוגיה יש להם אמא יהודיה וזה מספיק כדי להעביר כספי ציבור לארגוני ג׳ובים שיאתרו אותם, ישכנעו אותם להגיע הנה, יתנו להם כסף והכשרה ומקום לחיות? כנראה שגמרנו לטפל בהומלסים, אנשים וילדים מוכים, זנות, משבר הדיור, עוני וכהנה. וכן יש כאלה בישראל גם יהודים למי שמתעקש להבדיל בין דם לדם. חוץ מזה אנחנו יולדים מספיק כדי לפוצץ את המדינה במתכנתים, אין צורך לייבא מבחוץ.

בהזדמנות זו אני רוצה להגיד תודה למדינה שנתנה לשני קרובי משפחתי המורחבת מארה״ב, מה שקוראים להם ״זכאי חוק השבות״ סלי קליטה מהממים שהם קיבלו, השתמשו ולקחו איתם חזרה לארה״ב. אחת מהן לקחה איתה חזרה לארה״ב גם בעל יליד הארץ, במקרה איש טק, אז ממשלה יקרה, תזהרי שלא תאבדי ככה הייטקיסטים לגולה.

7. ״רשות החדשנות תפעיל מרכז תמיכה לענף ההייטק, אשר יסייע לחברות ההייטק בהסרת חסמים בירוקרטיים המקשים על הבאת עובדים לענף ההייטק מחו"ל״ – זה כמו שמביאים שפים יפנים? למה לא להסיר חסמים לכל התעשיות? אה.. זה הייטק, זה יותר חשוב מכל תעשייה אחרת בארץ.

התוכנית הזאת היא הדרך של הממשלה להגיד – אין לנו מושג מהחיים שלנו, בחיים לא יהיה כאן שוויון הזדמנויות והפערים החברתיים לא יסגרו, אנחנו רואים שעכשיו הולך הייטק, אז הנה קחו תקוות שווא שאולי תהיה לכם משכורת של הייטק. לא שאנחנו יודעים מה זה באמת, או מאילו מקצועות וכישורים זה מורכב, אבל נזרוק על זה כסף, כי בשנים האחרונות, שנות ריבית אפס שכל מי שהיה לו שקל וחצי עודף זרק על כל מה שזז בתקווה לגלגל בפונזי מניות לרוכשים טריים, שנים בהן מספיק שחברה החזיקה צי אנשי שיווק שהכניס כל הזמן לקוחות חדשים במחירים הפסדיים כדי ״לכבוש נתח שוק״ ולהראות למשקיעים שיש גדילה בזמן שההפסדים העמיקו, דפקנו קופה ממיסים ואנחנו חרדים לאבד את זה כי אחרת איך נעלה לעצמנו את השכר כל שנה ואגב בואו נחזיק כולנו אצבעות שלא יהיה שלום עולמי כי אז הלך עלינו.

למה הייטק קוסם לפוליטיקאים? כי הם חושבים שזה מכניס הרבה מיסים לאורך זמן (בואו נראה בשנים הקרובות אם זה נכון ואגב, אם לא הייתם נותנים במתנה את אוצרות הטבע שלנו לטייקונים היינו רואים מזה הרבה יותר כסף להרבה יותר זמן) שזה מכניס מטבע זר (אוקי, כאילו ידעתם מה לעשות עם זה ולא נכנסתם לפאניקה כי השקל חזק) ובעיקר כי הם אוהבים לסוע לחו״ל ולדבר על זה. יאללה כנסים! ותביא עוד שישים שבעים בעלי תפקידים במשרד שיסעו על חשבון המדינה.

מפמפמים לנו שהמשכורות בהייטק גבוהות כי יש ביקוש לאנשים איכותיים ומתכנתים. כשהאבק ישקע תשקע גם ההבנה שהמשכורות גבוהות כי כמו כל נכס מסוכן, יש אפשרות לתשואה גבוהה אבל גם האפשרות לאבד הכל גבוהה ושהשכר הגבוה קשור בחלקו הגדול לחוסר הקביעות, לתנודתיות של התעשייה ולכך שהכל יכול להיגמר מחר בבוקר. או בגיל ארבעים. משכורות גבוהות ואפס סיכון יש רק בשרות המדינה, למרבה הצער.

אגב, למה אנחנו צריכים שר חדשנות מדע וטכנולוגיה? הרי חדשנות, מדע וטכנולוגיה יש כמעט בכל משרד ובכל תעשייה. אין דבר בעולם שלא מקודם עם חדשנות, מדע וטכנולוגיה. לא צריך משרד לזה, השוק החופשי עושה את זה לבד בעצמו. אפילו בייצור של נייר טואלט יש חידושים, מדע וטכנולוגיה (תחשבו על זה בפעם הבאה שאתם בשירותים וכמובן התשובה היא ״כי ג׳ובים״).

מה נעשה עם מליון מתכנתים? נייצא אותם לאוקראינה?

הטובים להייטק.

מי שנמצא בהייטק יודע שהוא מוקף אופורטוניסטים שטחיים שמעבירים את הזמן בלחשוב איפה הם מפרקים היום את התן ביס. זה לא בגלל שזה הייטק, זה בגלל שאנשים טובים, מנהלים טובים, שותפים טובים ועובדים טובים, אנשי ערכים שעושים את מה שהם הבטיחו לעשות, בזמן שהם הבטיחו ובאיכות שהם הבטיחו, שלא רק אומרים שאכפת להם מסביבתם ומאחרים אלא גם מתנהלים ככה, הם נדירים. כולנו כל הזמן מוקפים אופורטוניסטים, שטחיים ואידיוטיים. הממשלה רק רוצה שנהיה מוקפים בהייטק. אולי במקום לזרוק כסף על הייטק, תשקיע הממשלה בלעזור לאנשים להיות טובים? ואז לא משנה באיזה סקטור יבחרו, הם יכולים לעשות טוב. שמעתי שבפוליטיקה מחפשים.

אגב, למי מכם שרוצה להסליל את הילדים למשכורת, לפי הלמ״ס השכר הממוצע למשרת שכיר במחירים שוטפים (עובדים ישראלים) הגבוה מכל ענפי הכלכלה נמצא, לפחות בשלוש השנים האחרונות, בכרייה וחציבה. מידע ותקשורת במקום השני ואספקת חשמל ומים, שירותי ביוב וטיהור וטיפול בפסולת מקום שלישי