9.6 מיליון איש חיים בישראל - 15 מיליון עוד 25 שנים; איפה הם יגורו?

בערב ראש השנה תשפ"ג אוכלוסיית ישראל נאמדת בכ-9.593 מיליון איש. האוכלוסייה תגיע לכ-10 מיליון תושבים בסוף שנת 2024, ולכ-15 מיליון תושבים בסוף שנת 2048 כאשר תחגוג מדינת ישראל 100 שנות קיום, ולכ-20 מיליון תושבים בסוף שנת 2065. איפה האנשים האלו יגורו? ובכן, ישראל לא נערכת לגידול הצפוי בשנים הבאות. הפוליטיקאים שלנו מתרכזים בעכשיו ולא בעתיד. אבל - "ירושלים, יש לנו בעיה". 

אנחנו צריכים עוד 5-6 ערים גדולות ועוד 10-15 ערים קטנות כדי לאכלס את הגידול באוכלוסיה ו-או להגדיל את הערים הקיימות. אבל איפה אפשר לבנות בערים הקיימות?  בתל אביש יש מקום? ברמת גן? ובכן, יש פתרון חלקי, יש התחדשות עירונית. במקום בניין של 2-3 קומות, יקום בנין של 7 ואלי 10 ואולי 20 קומות, יש עשרות בניינים כאלו במרכז, אולי מאות. הצפיפות תגדל אבל זה יהיה בכל מצב רק פתרון חלקי. זה לא פתרון למיליונים. חץ מהתחדשות עירונית יקומו ערים חדשות - מה שהיה לפני 20 שנה במודיעין ולפני מספר שנים בחריש, יהיה דרמטי יותר בעשורים הבאים - יקומו ערים חדשות. 

כך או אחרת, במדינה כ-7.069 מיליון תושבים יהודים, כ-2.026 מיליון תושבים ערבים, וכ-500 אלף תושבים אחרים (74%, 21% ו-5% בהתאמה). בשנה החולפת גדלה אוכלוסיית מדינת ישראל בכ-187 אלף נפש, שיעור גידול האוכלוסייה היה כ-2%. בשנה החולפת נולדו כ-177 אלף תינוקות, בעוד שכ-53 אלף איש נפטרו. 4,400 נפטרו מקורונה ב-12.5 החודשים שחלפו מראש השנה אשתקד. נוספו לאוכלוסייה כ-63 אלף איש, מהם כ-59 אלף עולים חדשים, רובם מאוקראינה.

בחלוקה לתפוקות, מספר המשתתפים בכוח העבודה (בני 15 ומעלה) עמד על 2.042 מיליון גברים וכ-1.915 מיליון נשים. מספר משקי בית עמד על 2.727 מיליון. מתוך כוח העבודה, כ-5% אינם מועסקים כאשר מבין המועסקים 58.7% מאזרחי המדינה (לעומת 59.1% בשנת 2020).

בענף החינוך מועסקים המספר הגדול ביותר של עובדים כאשר מספר זה עומד על כ-499 אלף. הענף השני המועסק ביותר הוא שירותי הבריאות, הרווחה והסעד שם מועסקים כ-457 אלף. לפי משלח יד לעומת זאת, מספר המועסקים במשלח יד אקדמאי עומד על כ-1.192 מיליון מועסקים, בעוד שענף עובדי המכירות והשירותים מועסקים כ-710 אלף עובדים.

השכר הממוצע במדינת ישראל עומד על כ-11,795 שקל, עלייה של כ-2.5% לעומת 2020. השכר הממוצע עבור עובדים זרים עומד על כ-5,890 שקלים, עליה של 2.2%.

בשנת 2020 ירד מדד המחירים לצרכן הישראלי (CPI) ב-0.7%, בעוד שבשנת 2021 עלה המדד ב-2.8%. מדד תשומות הבניה למגורים עלה ב-5.6%, בעוד שהמדד ללא שכר עבודה עלה ב-9.4%.

המדד מצביע גם על מספר של כ-349.5 אלף משרות בענף ההייטק (כ-9.6% מכלל המשרות), עליה של כ-8% לעומת 2020. השכר החודשי הממוצע למשרת שכיר בתחום עומדת כעת על 26,428 שקל, עלייה של 6.3% לעומת 2020.

בשנת 2021 השקיעה מדינת ישראל 192.5 מיליארד שקלים, כאשר הסכומים התפזרו על פני מגורים (53.3%), בנייה שאינה למגורים (27.2%) ובעבודת הנדסה אזרחית (19.4%). מדד מחירי הדירות עלה בשנת 2021 ב-13.1%, זאת כאשר מדד מחירי הדירות החדשות עלה ב-13.6%. המחיר הממוצע של דירה עמד בסוף שנת 2021 על כ-1.728 מיליון שקל. מדד שכר הדירה עלה ב-1.1% ועומד כעת על סך של 4,092 שקלים בחודש.

מדינת ישראל השקיעה בשנת 2020 כ-16.1 מיליארד שקלים במגזר הציבורי לטובת שמירה על איכות הסביבה, וסכום נוסף של כ-2.5 מיליארד שקל בענפי התעשייה והחשמל עבור אותם צרכים.

בישראל צרכו כ-66.3% חשמל דרך גז טבעי, 28.3% דרך פחם, 4.7% דרך אנרגיה מתחדשת, וכ-0.7% דרך דלקי מאובנים אחרים. סה"כ צרכה מדינת ישראל חשמל בהיקף של 61.6 קוט"ש (5.3 מיליון טונות של נפט – שעט"ן) בכל השנה, עלייה של 0.2%.

במסגרת הבחירות השונות לכנסת, בבחירות לכנסת ה-23 מספר בעלי זכות הבחירה עמד על כ-6.45 מיליון, כאשר שיעור ההצבעה עמד על 71.5%. בבחירות ה-24 עמד שיעור ההצבעה על כ-67.4%.