טיסה לשום מקום - על משבר התעופה המתקרב

קשה להמציא פארסה יותר הזויה ומטורללת מהשתלשלות הדיונים לאורך השנים על הקמת שדה תעופה בינלאומי נוסף למדינת ישראל. אם זה לא היה עצוב, היה בהחלט  ניתן לכתוב על כך מחזה בסגנונו של אפרים קישון המנוח. 

במשך קרוב ל-27 שנים עוסקים גופי התכנון והתחבורה במדינת ישראל בניסיון לקבוע היכן ימוקם שדה התעופה השני, ולא מצליחים להגיע לידי החלטה. וכך, ממש כמו בזמן שלטון המנדט הבריטי, שדה התעופה הבינלאומי היחידי המשמש את מדינת ישראל בפועל הוא שדה התעופה בלוד. 

כבר ב-2011 הגדירה ממשלת ישראל, בהמלצת שר התחבורה ישראל כ"ץ, שהקמת שדה תעופה משלים לנתב"ג היא "צורך לאומי דחוף", וזאת עקב עלייה משמעותית בהיקף הטיסות, וכפתרון למקרה חירום של השבתת נתב"ג. בשנת 2014 החליטה הממשלה להקים שדה תעופה בין לאומי חדש באמצעות זכיין פרטי. בשנת 2017 מינתה ממשלת ישראל את חברת נתיבי ישראל לגורם האחראי להוביל הכנת שתי תוכניות מתאר בלתי תלויות (אחת ברמת דוד בצפון והשנייה בנבטים). והחברה  הקימה מינהלת ייעודית למימוש הפרויקט. כמובן ששום דבר מכל זה לא הבשיל לשום דבר. 

בימים האחרונים התבשרנו על מסקנותיה של ועדה נוספת שישבה על המדוכה, בראשותו של המשנה למנכ"ל משרד התחבורה, עילם שגיא. ועדת שגיא בדקה ושמעה, עיינה במסמכים, נפגשה עם מומחים ויודעי דבר, ובסופו של דבר הגיעה למסקנה הדרמטית: לא צריך להקים עוד שדה תעופה. יהיה בסדר, אמרו בוועדה. נסחוב ככה עם נתב"ג עוד כמה שנים. 

• הממשלה אישרה מתווה להגדלת כמות הטיסות לארה”ב וקנדה
• בכנסת רוצים שחברות התעופה יחזרו לארץ: יבוא על חשבון זכויות הטסים?

שרת התחבורה, מרב מיכאלי, הודיעה מיד כי היא מקבלת את מסקנות הוועדה, והוסיפה כי היא תפעל להקמת שדה תעופה בדרום הארץ באזור נבטים (למרות שהוועדה לא המליצה על כך). אבל, גם השרה מיכאלי יודעת ששדה תעופה בנבטים אינו בר-ביצוע, וכל הגופים המקצועיים, מרשות שדות התעופה ועד לצה"ל ומשרד הביטחון, מתנגדים לכך. לא רק זאת, אלא ששדה תעופה בנבטים גם עלול להקטין את נפח התנועה לנתב"ג משום שהוא ישתמש באותו 'מסדרון אווירי' המשמש את נתב"ג כיום. 

וכך, כאשר בעולם תנועת התעופה גדלה באופן אקספוננציאלי, בישראל מחליטים שלא להקים שדה תעופה חדש, אלא להיפך – סוגרים שדות תעופה קיימים. שדה דב, ששימש את תל-אביב וגוש דן – נסגר. השדה בחיפה הושבת מפעילות, שדה עטרות (קלנדיה) בצפון ירושלים לא פעיל מאז שנת 2000, וכעת מדובר גם על סגירת שדה התעופה הקטן בהרצליה. שדה התעופה היחידי שהוקם הוא רמון, ליד אילת, אבל הוא לא רלוונטי מבחינת כניסה ויציאה מהארץ. 

למיטב ידיעתי, ישראל היא המדינה היחידה בעולם המערבי שיש לה שדה תעופה אחד. הבעיה חמורה עוד יותר עקב העובדה שישראל היא מדינת אי, וכמעט כל הקשר בינה לבין שאר העולם מתנהל דרך האוויר. 

• ישראל מבטלת מכסים על יבוא מארה"ב לפני "יום השחרור" של טראמפ
• החל מהיום: הבנקים יחויבו לפרסם את הרבית על הפיקדונות
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

לשם השוואה, מדינות עם מספר תושבים שקטן משלנו מחזיקות בשטחן מספר שדות תעופה: ביוון יש 15 שדות תעופה בינלאומיים, באוסטריה שישה, בקפריסין הקטנה (1.2 מיליון תושבים) יש שני נמלי תעופה, בשווייץ שלושה, בדנמרק שלושה, ובאיטליה יש 14 נמלי תעופה בינלאומיים. יותר שדות תעופה זה בראש וראשונה - נוחות לציבור. אבל זה גם מייצר בסיס לטיסות לאו קוסט ומוזיל עלויות לטסים. שדה תעופה בינלאומי נוסף הוא הכרח, אחרת אנחנו נסבול מתורים שרק ילכו ויתארכו ומפקקים גדולים בנתב"ג. אנחנו מתקדמים בצעדי ענק למשבר תשתיתי בתחום התעופה ונראה שלאף אחד לא באמת אכפת. 

לאורך העשורים האחרונים בחנו רשויות התכנון עשרות אתרים אפשריים לשדה התעופה השני, והגיעו לשלוש אלטרנטיבות עיקריות: שדה תעופה בדרום, שבו כבר עסקתי לעיל; שדה תעופה בצפון, באיזור העמקים, וההצעה ההזויה מכולן – הקמת אי מלאכותי מול חופי גוש דן, שישמש את שדה התעופה.

כולם יודעים שההצעה לאי מלאכותי היא לא בת ביצוע. ההקמה יקרה באופן מוגזם, התחזוקה - סיזיפית על סף הבלתי אפשרית, והנזקים הסביבתיים בלתי ניתנים לחיזוי, ועלולים להיות בכייה לדורות. אבל מה אכפת להם להציע? 

האלטרנטיבה ההגיונית ביותר, לדעת מרבית המומחים, היא שדה תעופה בצפון הארץ, שם גם קיימים ריכוזי אוכלוסייה גדולים, הנזקקים לנמל תעופה בינלאומי משלהם. אלא שהתנגדות מתמשכת ועקשנית של תושבי האזור, בצירוף לחצים פוליטיים אדירים על מקבלי ההחלטות לאורך השנים, ועד לשרת התחבורה הנוכחית, מנעו את קבלת ההחלטה הנכונה והמתבקשת. 

אלא שתושבי הצפון טועים. שדה תעופה בימינו הוא כבר לא מטרד כפי שהיה בעבר. המטוסים שקטים יותר, זיהום האוויר נמוך יותר, ושדה התעופה הוא מקור אדיר להכנסות ולפיתוח האיזור כולו. 

לו היתה כאן מנהיגות אמיתית, שיכולה להתגבר על לחצים פוליטיים ולקבל החלטות ענייניות לטובת עתידה של מדינת ישראל, כבר היינו חוזים כיום בהקמתו של שדה התעופה הבינ"ל השני של מדינת ישראל, בצפון הארץ. לצערי, במציאות הפוליטית הנוכחית, אנו נמשיך להשתמש בנתב"ג עד שייסתם מרוב עומס, ואז, ורק אז, אולי תתקבל ההחלטה הנכונה.  ‏

רונן קרסו מנכל איסתא הולידייס