בן 28, רווק, הוזמנתי ל-4 חתונות בשבועיים - התרסקתי כלכלית

אני לא רווק מריר. ממש לא. זה לא עוד קטע כזה שאני מתלונן על זה שהוזמנתי לארבע חתונות בשבועיים הקרובים ואני קורס כלכלית. כן, אני קורס מזה, אבל יותר מהכל מפריע לי ששלי זו לא החמישית. לא. רווק שמוזמן לארבע חתונות בשבועיים שהולך להוציא עליהן סכום מרשים ומתסכל. מתסכל כי מילא לקרוס כלכלית בידיעה שעוד מעט החברים הנשואים שלך יחזירו לך כסף. אבל, זה לא המצב. אני פשוט רווק בלי תאריך תפוגה. 

פעם היה לי איזה חוק לא כתוב ביני לבין עצמי, מסוג החוקים שבחיים לא תופסים, שאני אלך רק לחתונות של אנשים שאני יודע שאני אזמין לחתונה שלי. בשבוע שעבר חבר מהצבא שלח לי הזמנה לחתונה שלו. וואלה, בעולם מקביל באמת הייתי קופץ לאיזו שעה, מכבד, שותה ערק לימונים קטן וחותך הביתה. אבל איפה. שעה כזאת תעלה לי לפחות ארבע מאות שקל. אז שלחתי לו הודעה שהוא ריגש אותי בטירוף אבל איזה באסה, בדיוק יום קןדם אני טס, ואיך הוא מודיע רק עכשיו?! אז הנה, אני איש בוגר שיודע להגיד לא. שיודע לשים גבול. אבל גם לזה יש גבול. החברים הקרובים באמת יודעים שלא טסתי לחו"ל. 

הסטטוס שלי כרווק בלי אופק לחתונה מרגיש כמו הפסד בטוח. כאילו, אם נניח יש איזה דיל בין החברים וסוגרים סכום מראש, אז אחד יקבל אותו מחר, והשני בחודש הבא, והשלישי בקיץ הבא, ורק אצלי זה הימור. וגם בואו, עכשיו כל מסיבת רווקים זה סוף שבוע ארוך באירופה או איזו וילה בצפון, ועד שאני אהיה שם כל אלה יהיו כבר פלוס שתיים והחגיגות שלי יהיו האפי האוור בקינג ג׳ורג׳ אחרי יום עבודה ארוך של כולם.

אני צוחק, מאמין שהחברים שלי ואני נחגוג בגדול את סיום הרווקות, אבל לכו תדעו. בינתיים אני משלם את המחיר ויש כאן נקודה אחרת - במקום לשמוח מכל הלב בשביל אח יקר שלי שמתחתן, הראש מתרכז יותר ביקר מאשר באח.

• מזמינים אטרקציות לחתונה מבלי לקרוע את הכיס
• מגמות וטרנדים לאירועים עסקיים בקיץ 2020

אז יש לי חבר גאון, שלא רק שהבין שאין את האחת, אלא אתה עושה אותה האחת. הוא גם הבין שזה שהעולם משוגע לא אומר שאתה חייב להיות. אז אחרי ששלח תמונות של הידיים שלהם עם הטבעת, ואחרי כל השמחה והאושר שנשארו אצלנו החברים, אצלם התחיל כל המתח של ההכנות. איפה יתחתנו, כמה אנשים יהיו, מה הסגנון שלו? מה הסגנון שלהם? ומה שקרה היה דבר מדהים. ערב אחד הוא התקשר אליי וסיפר לי שבין כל הריצות לאולמות, לפגישות עם הדיג׳יי והאחראי על העיצוב של המקום אחרי יום עבודה ארוך, לאיזה אוכל יוגש בהתחלה ועם איזה ג׳ין יכינו לי את הג׳ין אנד טוניק, הוא נבהל ולא הבין למה האנשים שהוא מזמין לחגוג איתו צריכים לממן לו את הדבר הזה.

ניסיתי להסביר לו שזו דרכו של עולם, שהכל טוב, שזה משהו של פעם בחיים, גג פעמיים, ושיעוף על עצמו, שפעם אחת ירשה לעצמו. אבל הוא לא קיבל את זה. הטריף אותו שבעלי האולם מרשים לעצמם רק כי החתן והכלה כל כך מוקסמים מהרעיון שסוף סוף תורם, ונכנסים לאווירת ה״אם כבר אז כבר״ וזה מרתיח אותו. כאילו, מה? "עזוב את החברים הקרובים והמשפחה", הוא אמר, "שאין באמת סכום שיספק אותם לשים, מה עם כל השאר? למה אני מצפה מהם לשים קרוב לאלף שקל כדי לכסות את החתונה שלי? שלי!".

אז באותה שיחה הוא הודיע לי קבל עם ועדה שמי מהחברים שישים לו יותר מחמש מאות פשוט יפסיד, כי הוא לא ישים לו יותר. ובהודעה הזו, הוא שחרר אותנו ליהנות ולשמוח באמת. כי בואו, רוצים לשמוח אבל בסוף מבוהלים מהצ׳ק, דוחפים עוד משמרות ושעות בעבודה כדי לממן, ומה עם הרווקים? ומה עם שטויות לחתונה? למי יש אלפיים שקל לשים על זה עכשיו, ועוד לא לחשוב על זה ולשמוח בשמחתם, שזו הרי המטרה האמיתית של האירוע.

• מיליארדים למילואימניקים לפני החג: מענקי 2024 יוקדמו לפסח
• ה-OECD: "צופים צמיחה של 3.4% בישראל ב-2025"
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

החבר׳ה לא לקחו את זה בקלות. זה היה קצת כאילו נתנו לנו את כל היד, אבל מחוסר נעימות לקחנו רק את האצבע. הסכמנו לשים לו חמש מאות שקל, אבל התחלנו לעטוף את זה בווילה מטורפת בכנרת, ומתנות לבית החדש, ומתנות לחג, ומתנות סתם ככה כי אנחנו אוהבים אותו וכי הוא מלך שדאג שלא נקרוס כלכלית מהחתונה שלו.

אבל הוא צדיק אחד בסדום. אז חשבנו מה אפשר לעשות עם כל שאר החתונות והבנו שהטעות הגדולה ביותר היא שהצ׳ק נכתב בתחילת האירוע. שבוע שעבר היינו בחתונה באיזה אולם ביפו. על פניו יוקרתי, שווה, מושקע. אממה, על הפנים. הכל היה אותו דבר. אותו סרטון מעפן של החברות, אותו נאום טרחני של הרב הלא מצחיק, אותו פילה בקר עשוי מדי. די נפילה. אם היה אפשר, הייתי מתקן את הצ'ק. 

וזה גם גרם לי לחשוב על הפרדוקס הכי גדול בעולם החתונות - על פניו ככל שהאירוע גדול ומושקע יותר ככה מצופה ממך לרשום צ'ק גדול יותר. אבל האירוע מושקע יותר ככל שלזוג, או להורים שלהם, יש יותר כסף, והם אלה שפחות צריכים את הכסף שלך. אז מבחינתנו, אם זו לא חתונה של אח יקר, נשים צ׳ק בדיעבד. אבל גם לצ'ק בדיעבד יש מינימום, כמה נמוך נוכל לרדת? 

אז איך אני הולך לשרוד את תקופת החתונות הזו? הגיע הזמן לעדכן את רותם סלע שבדקתי, ובאמת התנאים להלוואה בדיסקונט לא רעים. אחרי ראש השנה אני קופץ לסניף.  

כסף ואני - מונולוגים של נמרוד סופרין, בן 28, גר בתל אביב. סופר.