כולם מדברים על אינפלציה, אבל איך זה משפיע על הכיס שלכם?

מי נפגע יותר מאינפלציה: אנשים בעלי הכנסה נמוכה יחסית, או אלו בעלי ההכנסות הגבוהות? התשובה קשורה לשתי השפעות שונות שיש לאינפלציה: אפקט ההכנסה, ואפקט ההון. אפקט ההכנסה הוא פשוט: כשיש אינפלציה, השכר בדרך כלל לא עולה בקצב עליית המחירים. לכן, כשהאינפלציה עולה, השכר שאנשים מקבלים מאפשר להם לקנות פחות, ורמת החיים שלהם יורדת.

מהי אינפלציה וכל מה שצריך לדעת על אינפלציה - אתר הון

אפקט ההון מורכב יותר. כשהאינפלציה עולה, הלוואות לא-צמודות נשחקות, מה שמעלה את רמת החיים של אנשים שלקחו הלוואות לא צמודות. מצד שני, כשהאינפלציה עולה, גם השווי של נכסים שאנשים מחזיקים נשחק. לכן, ההשפעה הסופית של אפקט ההון אינה ידועה מראש, והיא תלויה בקצב השחיקה של ההלוואות לעומת קצב השחיקה של הנכסים.

ההשפעה הכוללת של האינפלציה על אי השוויון הוא הסכום של שני האפקטים הללו. בדרך כלל, נהוג להניח שאפקט ההכנסה משפיע חזק יותר על בעלי הכנסות נמוכות מאשר על בעלי ההכנסות הגבוהות. זאת מכיוון שבעלי ההכנסות הגבוהות מוציאים חלק גדול יותר מהכנסתם על מוצרי מותרות, ובזמן של אינפלציה גבוהה, הם יכולים לצמצם הוצאות על ידי מעבר למוצרים זולים יותר. בעלי הכנסות נמוכות, לעומת זאת, מוציאים חלק גדול יותר מההכנסות שלהם על מוצרים חיוניים, ולכן הם חייבים להמשיך לרכוש את אותם מוצרים גם כשהמחירים עולים.

עם זאת, ייתכן מאוד שעליות המחירים בישראל בשנה האחרונה פוגעות בבעלי ההכנסות הגבוהות לא פחות, ואולי אפילו יותר, מאשר בבעלי ההכנסה הנמוכה. הסיבה היא שבעוד שבעשירונים הנמוכים מוציאים על מזון הרבה יותר מאשר בעשירונים העליונים, בעשירונים העליונים מוציאים על דלק הרבה יותר מאשר בעשירונים התחתונים. בשנה האחרונה, מחירי המזון עלו בכ-4.5%. את העלייה הזאת, ספגו בעשירונים התחתונים בצורה קשה יותר מאשר בעשירון העליון; כ-23% מההוצאות של העשירון התחתון הן על מזון, בזמן שבעשירון העליון מוציאים על מזון רק כ-14%. אבל מהצד השני, מחירי הדלק עלו בכ- 7.3%, ובעשירון העליון מוציאים על תחבורה ותקשורת 26% מההוצאות שלהם, שזה פי 2 מהחלק של ההוצאות על תחבורה ותקשורת בעשירון התחתון. בעשירון העליון מוציאים יותר גם על תיירות ופנאי, עוד ענף שבו היו עליות מחירים משמעותיות בשנה האחרונה.

• "המדינה צריכה לעשות מהלכים אדירים של דיגיטציה, תשתיות תחבורה ודיור - זאת הזדמנות ליצור התייעלות כלכלית"
• הצמיחה בעשור האחרון בארה"ב- לעשירים בלבד, שימו לב לנתוני הפד'

לסיכום, אי אפשר לקבוע איזה עשירון נפגע יותר מעליות המחירים בשנה האחרונה, בלי נתונים מפורטים על הכנסות והוצאות משקי בית. אבל העובדה שעליות המחירים הן גבוהות במיוחד בענפי האנרגיה, הרכב, התיירות, והפנאי, מצביעות על כך שייתכן מאוד שבאופן יחסי, דווקא בעלי ההכנסות הגבוהות נפגעו יותר מאשר בעלי ההכנסות הנמוכות יותר.

גם כשמדובר על אפקט ההון, כנראה שבעלי ההכנסות הגבוהות נפגעו יותר. כי הנכסים העיקריים של בעלי הכנסות נמוכות ובינוניות בארץ הוא דירות. בשנה האחרונה, מחירי הדירות לא נפגעו מהעלייה באינפלציה. להיפך, מחירי הדירות עלו בקצב מהיר בהרבה מהעלייה במחירים, כך ששווי הנכסים של בעלי דירות עלה. מכיוון שלכ- 70% מהאוכלוסייה בישראל יש דירה בבעלות, שווי הנכס העיקרי של חלק גדול ממשקי הבית במעמד הביניים והמעמד הנמוך לא נפגע.

לעומת זאת, חלק גדול יחסית מההון של מעמד הביניים העליון ושל בעלי ההכנסות הגבוהות מרוכז בשוק ההון. בנוסף, ככל שההכנסות גבוהות יותר, חלק גבוה יותר מההון מושקע בחו"ל, וההפסדים בשווקי ההון בחו"ל גבוהים יותר מאשר בארץ. מדד ת"א 35, למשל, עלה בכ- 7% לעומת רמתו בספטמבר 2021. לעומת זאת, מי שהשקיע בשוק האמריקאי, למשל, ספג ב- 12 החודשים האחרונים נפילות של כ- 11% במדד ה- S&P500, וכ- 28% במדד הנאסד"ק.

• השכר הממוצע בהייטק עלה ב-4.6% - 31.3 אלף שקל
• איך ישראל תושפע מהמכסים של טראמפ? לא בטוח שזה יהיה רע
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

אז המסקנה המפתיעה היא שייתכן מאוד שבשלב הנוכחי, האינפלציה, וההאטה הכלכלית שמגיעה איתו, מקטינה את אי השוויון, מכיוון שמשקי בית בעשירונים העליונים נפגעים יותר מאשר משקי הבית שבעשירונים הנמוכים יותר. אבל גם אם אי השוויון אכן קטן, זה ממש לא מעודד. קיטון באי השוויון שנובע מכך שההכנסות של כולם מתכווצות, לא משפר את רמת החיים של אף אחד. להיפך, כשההכנסות של כולם מתכווצות, אלו שיש להם יותר מסתדרים. אלו שיש להם פחות, מסתדרים פחות טוב.

בנוסף, לכל משבר יש את אחרי המשבר, ומי שנמצא במצב טוב יוצר לנצל את אחרי המשבר, הם אלו שהיו במצב טוב יותר לפניו. משבר הוא הזדמנות לרכוש עוד נכסים פיננסיים ואחרים במחיר נמוך, ומי שיש לו את האמצעים, יכול לעשות את זה. לכן, גם אם אי השוויון מתכווץ מעט כעת, הוא יתרחב כשהמשבר יעבור, והצמיחה תחזור.   ד"ר אביחי שניר המכללה האקדמית נתניה ואוניברסיטת בר-אילן