האם יכול להיות שהחיים פה נהיו הרבה יותר זולים? בעולם של פרופ' קרנית פלוג התשובה היא כן - איזה ניתוק
תארים אקדמאיים, עמדות מפתח, קרבה לכסף גדול, יכולים לשבש דעה-מחשבה-הערכה וגם לבלבל את העובדות; כל אחד ברחוב יגיד שיוקר המחייה עלה, הפרופסורית חושבת ההיפך
1. לא יאומן כי נאמר. נחשו מי אמר/ה: "מצאתי שמרבית התחושה ש"יקר פה" משקפת את התחזקות השקל מול הדולר והיורו ולכן היא נכונה רק עבור תיירים שעורכים קניות בארץ, אבל בהחלט לא נכונה עבור מי שהכנסותיו ושכרו בשקלים. בשביל משק בית ישראלי ממוצע ושכיר ישראלי ממוצע החיים בישראל נעשו בעשור החולף יחסית יותר זולים. משמעותית יותר זולים".
אם לא די במשפט המאוד בלתי מובן (שמא מורגש כבלתי סביר?) נוסיף עוד אמירה-התייחסות: "...השכר לשכיר הביס אצלנו את האינפלציה עד כדי כך שהשכר הריאלי – שינוי בשכר פחות ההתייקרויות – גדל בעשור שחלף ב 25% . כוח הקניה של השכיר הישראלי זינק ברבע וכך גם רמת חייו... זו בהחלט עליה מרשימה ביותר, גם בהשוואה בינלאומית".
את המשפטים הללו אמרה, לא פחות ולא יותר, פרופ' קרנית פלוג. ממצאי מחקר בהובלתה (במסגרת המכון לדמוקרטיה), עליהם נאמר (בצדק ובתמיהה) כי הם "מרתקים" אותם חשפה בראיון בסופ"ש האחרון (23.9) ב"ממון שישי" (לסבר פלוצקר שמוכר באמינותו, הבנתו וציטוטיו המדויקים) תחת הכותרת שהיא ציטוט מדברי המרואיינת: "החיים בארץ נעשו זולים משמעותית".
פרופ' פלוג: הצטרפה לבנק ישראל ב-1988, לימים, 2001, היתה למנהלת מחלקת המחקר בבנק המרכזי וחברת ההנהלה, בקיץ 2013 מונתה לנגידת בנק ישראל, עד ל-2018.
כעת: היא מרצה בבית הספר לכלכלה באוניברסיטה העברית, סגנית נשיא למחקר כלכלי וממשל במכון לדמוקרטיה וחברה בוועדת החקירה הממלכתית לפרשת הצוללות, גם 'נציגת ציבור' בוועדה לבחינת מבנה הרגולציה הפיננסית. (ראו בהמשך).
תמיהה: האם תיתכן אפשרות שריבוי התפקידים המאוד בכירים, ההטבות הכספיות משלל תפקידיה הנוכחיים המצטרפות לפנסיה התקציבית המכובדת במיוחד (כמה עשרות אלפי שקלים בחודש) מבנק ישראל מעט שיבשו את הרגשות, המציאות, השאלות או אולי את הרעיונות והעקרונות במחקר הנוכחי?
2. איך יודעים שמשעמם לבכירי הרגולציה הפיננסית בממשלה? הם מקימים ועדה, מושיבים עצמם בראש, "מוכרים" לשרים ולציבור מטרות נאצלות - כשברור שזה ייגמר בכלום. באפס מאופס. תומכיהם טוענים ש"אכפת להם", שהם "משתוקקים להשאיר חותם" אבל בפועל – לא חותם לא חותמת. המקרה האחרון, הנוכחי עדיין: ועדת בלינקוב הקרויה "הוועדה לבחינת מבנה הרגולציה הפיננסית בישראל". כל חבריה הם בכירים במשרדי הכוח המוכרים לצידם כמה נציגי הציבור, שמות מוכרים, (כמו קרנית פלוג, קודם נגידה) מקורבים לבירוקרטיה השלטונית השמנה, המנופחת והמסרבת להשתנות.
בשבוע שעבר, מעל שנה אחרי הקמת הוועדה (החלטת ממשלה 240 מיום 1.8.21), הודיע היו"ר, רם בלניקוב מנכ"ל האוצר, בטונים זועמים כנטייתו, שהוא נוטה לפזר אותה "לאור המבוי הסתום..", איכשהו בגלל בנק ישראל. מייד אץ להשיב סגן יו"ר הועדה, אנדרו אביר המשנה לנגיד בנק ישראל, משהו כמו: זה לא אנחנו זה אתם האוצר. חליפת המכתבים, מאופקת וידענית, התקיימה ביום שלישי שעבר. נכס ספרותי לסופ"ש והחג.
שניהם כמו עוד שמונת החברים יודעים שהדיבורים וההתכתבויות אינם יותר משאיפה לכותרות. גם כי אין סיכוי שמחזיקי האינטרסים, האוצר, בנק ישראל, משרד ראש הממשלה, משרד המשפטים, כמו זרועותיהם: הפיקוח על הבנקים, רשות שוק ההון ורשות ניירות ערך - ומי שמנסה להידחף זה שנים גם רשות התחרות - כל גוף והחוטים המקשרים אותו לשוק, ימצו את מאבקי הכוח ביניהם ויגיעו להחלטות מתואמות, גם כי בין כה אין ממשלה וכנסת שיאשרו את זה ואו-טו-טו ינחתו כאן כוכבים אחרים שירצו ועדות על שמם ובעיקר, וזה תמיד תמיד עובד: כי הפקידות הישראלית לעולם לא תיפרד מכוח, מאגו ובעיקר לא משלל ג'ובים מטיבים כל כך שנותנים להם עוצמה כל כך גדולה. עובדה (וכי מה יעשו עשרות הפקידים הבכירים אם חלילה וחס יחליטו רק על 2 קודקודי רגולציה?).
3. עשרות שנים, ברור וידוע שהרגולציה הפיננסית כאן מקרטעת, כבדה, מרובת זרועות, בירוקרטית, מנופחת, מלאת ניגודי עניינים, כפילויות, ניגודים ובעיקר לא יעילה. "הבעיה מספר אחת היא באי האחידות ובפערים בין המפקחים" אמר פרופ' אבי בן בסט ב-2015, לקראת כניסת משה כחלון למשרד האוצר. הפרופ' שהיה בכיר בבנק ישראל וגם מנכ"ל האוצר, הכין ב-2007 תכנית לתיאום מחייב בין המפקחים הפיננסיים, אחר כך בנה מודל לרפורמה פיננסית גדולה עבור בחירת כחלון, "כולנו" כשר אוצר. בן בסט חזר לזה כדי לתקוף את הרפורמה שנידונה באותה עת "מבנה הפיקוח הרצוי בשוק ההון", פרי יצירתו של מי שהיה אז מנהל רשות ניירות ערך פרופ' שמואל האוזר.
כל זה בכלל התחיל ב-1983. במשבר מניות הבנקים. כאשר הבנקאים דאז, בלאומי, הפועלים, דיסקונט ומזרחי, נקטו פעולה יזומה "לוויסות" (מילה יפה, מכובסת משהו), בעצם להעלות בהתמדה, להבטיח, אפילו להתחייב בתשקיפים, להמשך העלאה בטוחה של שערי מניותיהם (היקף הנפקות הבנקים המווסתים באותה עת הגיע ל-93% מכלל ההנפקות בשוק). לקח שנים לנפח את הבועה עד שהתפוצצה בענק. הבורסה נסגרה, הממשלה – בנק ישראל - מימנו במיליארדים רבים (10 מיליארד דולר במחירי 1983, במישרין, עוד כמה מיליארדים בעקיפין) את ההחזר הכספי לציבור. הבנקים הולאמו, עברו אז לבעלות ושליטת המדינה (שלימים מכרה אותם).
כמה שנים אחרי, ורק תחת לחץ ציבורי בלתי פוסק, קמה ועדת חקירה ממלכתית. היא "וועדת בייסקי". בדוח שהוציאה הועדה צוין כישלון מוחץ רב שנתי ומזעזע של הפיקוח על הבנקים ומשרד האוצר שפחדו מהבנקאים. "הרפתקאה פיננסית עד איבוד שליטה" קרא לזה אז מבקר המדינה.
בעוד ראשי האוצר השר ובכיריו יצאו מזה, הרי נגיד הבנק המרכזי ד"ר משה מנדלבאום (שנפטר לפני כשנה וחצי) הודח מתפקידו כאשר המפקחת על הבנקים דאז, גליה מאור (לימים מנכ"ל בנק לאומי), יצאה מזה בדרך זו או אחרת. רק שמעבר לחקירה, ולסימון האחראים והאשמים - מנהלי הבנקים, יועציהם והרגולטורים שהעלימו עין, ישב בוועדה חבר אחד כלכלן, פרופסור מרשל סרנת המנוח, שהגיע מאוניברסיטת שיקגו כעולה חדש לאוניברסיטה העברית והיה מראשוני חוקרי שוק ההון כאן. שנים רבות דיבר על העיוותים, המעשים הפליליים בבנקאות ובשוק, על המבנה הבולשביקי והאינטרסנטי. סרנת לקח על עצמו לנסח את המלצות הוועדה לשינוי מבני בשוק ההון. זה היה באמצע 1986. התכנית שלו היתה מפורטת. הבנקאים התנגדו, הרגולטורים תמכו בהתנגדות. רק שנים אחרי, ב-2005, אושרה בכנסת "הרפורמה בשוק ההון" שבמרכזה ההמלצה החד משמעית של סרנת ובייסקי להפחתת ריכוזיות המערכת הבנקאית בשוק ההון, סיום הבעלויות הצולבות על קופות הגמל וקרנות הנאמנות לצד שליטתם בבורסה בשוק האשראי וההנפקות.
במקביל המשיך הוויכוח על אופי ומבנה הרגולציה הפיננסית , כאשר ברור כי כל רגולטור וההוראות שלו, אין תיאום, אין אחידות, והכי קל לשחק בין הרגולטורים המרכזיים – הפיקוח על הבנקים, רשות שוק ההון ביטוח וחיסכון והרשות לניירות ערך, ולשחק באינטרסים של הציבור.
באמצע 2006 פרסם פרופ' בן בסט, דרך המכון לדמוקרטיה דו"ח מפורט עם המלצות לשינוי רשויות הפיקוח על שוק ההון. שנתיים אחרי עלתה בארה"ב תכנית לרפורמה ברגולציה הפיננסית של שר האוצר האמריקאי הנרי פולסון. עוד כמה שנים אחרי, ב-2010, אושרה באיחוד האירופי רפורמה ברגולציה על מגזר השירותים הפיננסיים. בישראל המשיכו כמובן "לדון".
בקיץ 2014 פורסם מחקר עבור מרכז המידע בכנסת בנושא "מבני פיקוח ורגולציה של שווקים פיננסיים, מבט עולמי והשוואה לישראל". במרץ 2015, אחרי מעל שנה של הכנה, ויכוחים מול מנהלת רשות שוק ההון דורית סלינגר והפיקוח על הבנקים, פרסם מנהל הרשות לניירות ערך פרופ' שמואל האוזר "נייר לדיון": "מבנה הפיקוח הרצוי בשוק ההון".
אחר כך בא משה כחלון, שר אוצר עם שלל רב של רפורמות מבניות כולל ברגולציה על שוק ההון. הוא ביצע העברה של הפיקוח על שוק ההון הביטוח והחיסכון ממשרד האוצר לרשות עצמאית, העביר את המלצות ועדת שטרום להגברת התחרותיות וצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות - אבל שינוי מבנה הרגולציה הפיננסית התברר כגדול גם עליו. גם הוא לא רצה להתעסק עם פקידי ציבור בכירים.
ובקיץ שעבר קמה, כאמור, ועדת בלינקוב הנוכחית לבחינת מבנה הרגולציה. היא התחילה עם סוג של פיצוץ מול הפיקוח על הבנקים - וזה גם סופה, נכון לעכשיו, ולהתכתבות בין בלינקוב לסגנו בוועדה אנדרו אביר.
איזה רעיונות עלו במהלך השנים, אילו כיוונים והמלצות? לא נכנסו לזה, כי הרי זה ממילא "כלאם פאדי" מילים ריקות, פטפוטים.
4. ובל נשכח שיש עוד פעילות רפורמה קדחתנית בממשלה, הנוגעת לכסף הגדול: הצוות לבחינת חוק הריכוזיות. חברים בו חלק מהכוכבים לעיל, רם בלינקוב, המפקח על הבנקים יאיר אבידן, הממונה על התחרות מיכל כהן, הממונה על שוק ההון היוצא משה ברקת, ענת גואטה יו"ר הרשות לניירות ערך, בכיר במועצה הלאומית לכלכלה, וכמובן נציג משרד המשפטים שלעולם יהיה נוכח בכל ועדה, בעיקר פיננסית.
לא מכבר הביע הצוות דאגה-חשש שהריכוזיות של הגופים הפיננסיים בשוק ההון (כ-50 גופים בגדלים שונים, המניעים 2.8 טריליון שקל), שביניהם, כך נטען, דמיון בהשקעות - מסכנת את יציבות המשק.
נו, אז? האם תעז הממשלה, כל ממשלה, הנוכחית והבאה אחריה, להביא שינוי רגולטורי אמיתי – תוך העזה והתנגדות לקיבעון של הרגולטורים והאינטרסים של אנשי השוק?
תודה.
לתגובה חדשה
חזור לתגובה
-
56.לא מובן לי לה ביזפורטל לא יוצא המהלך לסגור את ערוץ 14אזרח 07/10/2022 16:54הגב לתגובה זו0 0אם האתר הוא בעד כלכלה חופשית ודמוקטית למה אתם לא יוצאים נגד הניסיון ההשתקה וסתימת הפיות של סגירת ערוץ 14 היום זה ערוץ 14 מחר זה אתם!סגור
-
55.כנראה לא עושה את הקניות שלה בעצמהna 03/10/2022 14:12הגב לתגובה זו0 0שסגור
-
54.כנראה לא עושה את הקניות שלה בעצמהna 03/10/2022 14:12הגב לתגובה זו0 0ברור, כנראה לא הייתה בסןפר הרבה זמן. רק מחירי המזון זינקו ביותר מ- 60\70 אחוז בשנתיים האחרונות (ואזה רק בשנתיים האחרונות מאז שהתחילה הקורונה).סגור
-
53.חיה מפנסיה ענקיתיוסי 02/10/2022 12:34הגב לתגובה זו1 0על חשבוננו .אז מה תגיד?סגור
-
52.מפונקים מדור לדור (ל"ת)מפונקים מדור לדור 01/10/2022 22:28הגב לתגובה זו0 0סגור
- טען עוד
-
51.כתיבה פופוליסטיתמריה 01/10/2022 14:14הגב לתגובה זו0 0סטלה-צריך להתייחס יותר ענייניתסגור
-
50.הוכח בעבר פעמים רבותארז אילן 01/10/2022 08:42הגב לתגובה זו2 0השכלה או תפקידים נכבדים אינם חיסון או אפילו מניעת טמטוםסגור
-
49.יותר מדי ועדות ומכוני מחקר מיותריםשמואל 01/10/2022 00:37הגב לתגובה זו1 0האם קרנית פלוג חיה במציאות מדומה? לא שולל מצב כזה לאור מסקנותיה המוזרות.סגור
-
48.היטל השבחה במכירת דירה חירבה בתל אביב מליון שאין השבחהלפיד רק נזק 30/09/2022 18:04הגב לתגובה זו0 0מיום ליום לא סובל את המדינה של השודדיםסגור
-
47.החים פא זבל (ל"ת)לפיד רק נזק 30/09/2022 17:59הגב לתגובה זו0 1סגור
-
46.אז הכותבת תמהה, אבל לא מביאהקלקלן 30/09/2022 16:54הגב לתגובה זו3 2בדל של ראיה / עובדה / נתון בכדי לתמוך בתמיהה המזלזלת. היא למדה באוניברסיטה של החיים ושם יודעים מה קורה גם בלי נתונים.יותר נמוך מטור רכילות, שם לפחות מדווחים על אירוע שקרה.סגור
-
45.קרנית ראייתה מפליגהלרון 30/09/2022 16:53הגב לתגובה זו0 0נקווה שגם הרישתית וכל העין בסדרסגור
-
44.לאיצ הפרופ מה רע בחייםלרון 30/09/2022 16:47הגב לתגובה זו2 0כמו לפרופ' הנכבדה המשקפיים מאוד וורודיםסגור
-
43.אם אין לחם שיאכלו עוגות (ל"ת)עידו 30/09/2022 13:04הגב לתגובה זו1 0סגור
-
42.מחקר של 5 דקותקורא 30/09/2022 12:11הגב לתגובה זו2 0לקחה עליית השכר הממוצע ריאלית מ2009 עד 2022 = עליה 10% מצטבר. הוסיפה התחזקות השקל מול הדולר 3.5 לעומת 4.2 ב2009 = התחזקות 16% . ביחד 26% . מדדה במונחי דולר במבט מבחוץ. איפה מקבלים פרופסורה על מחקר כזה ?סגור
-
41.היא צודקת לגמרישמואל ברגר 30/09/2022 11:09הגב לתגובה זו3 2אני עוקב אחרי ההוצאות שלי והן רק הלכו וירדו בעשור האחרון. אין לי מושג על מה אנשים מדברים. נראה לי שאנשים לא באמת יודעים כמה הם מוציאיםסגור
-
שמואל ברגרלרון 30/09/2022 16:48הגב לתגובה זו1 2תמיד הערכתיך,אשנה דעתי לאור זאת,ביבי ובכר הרסו העיקר שאצלך הכל תקיןסגור
-
40.עודף רשתות מסחר מזוןבייגל 30/09/2022 02:15הגב לתגובה זו0 2פעם .. היה סניף אחד בבאר שבע שמכר יותר מרשת שיווק ארצית . הסוחרים קיבלו חשק לכבוש נתח שוק , פתחו עוד ועוד סניפים וכל ההוצאות על שכירות מזגנים , מקררים , עובדים שבכלל אין . נופל על המחיר הסופי לצרכן . המסקנה שצריך חוק שיכפיל את הארנונה על רשתות שיווק , הם יצטמצמו , יחסכו הרבה כסף , ימכרו יותר בזול וירוויחו יותר . אבל בינתיים אנחנו בקנבליזציה של יוקר מחיה .סגור
-
אז אתה אומר שאם נעלה להם את עלות השיווק, המחירים ירדו?שמואל ברגר 30/09/2022 11:11הגב לתגובה זו0 0לא ברור לי איך ההיגיון שלך עובדסגור
-
39.מלבד הממשלה האחרונה, ברור שהוזל כאן, יחד עם זינוק בשכרגידי 29/09/2022 23:55הגב לתגובה זו4 4השכר זינק בעשרות אחוזים בעשור הקודם, ואף הרבה יותר בדולרים או באירו. מינימום וממוצע. המדדים היו אפסיים, מתחת למינימום של בנק ישראל ול-"המדד האירופאי". מחירים הוזלו משמעותית בענפים רבים ועלו בעיקר בדיור, שנובע מירידת הריבית והוזלת המשכנתאות, מהביקוש הגבוהים ומשפע הכסף הפנוי. כמו כן בשירותי מותרות מקומיים שבהם שכר העבודה הוא העיקר, וגם שם הביקוש עלה.סגור
-
עד שבאה הממשלה המטומטמת הזאת והרבה הכל נקודה (ל"ת)משה ראשל"צ 30/09/2022 07:36הגב לתגובה זו3 2סגור
-
38.לסגור את בנק ישראל לאלתר!!!נובל 29/09/2022 23:29הגב לתגובה זו5 2לדעתי צריך לסגור את כול הבנקים המרכזיים בכול המדינות בעולם ובמיוחד את בנק ישראל! וזאת כי מדובר בגופים שיש בהם יותר נזק מתועלת! (מזכיר לכם את מסיבת העיתונאים שערכה קרנית פלוג יחד עם עוד בכירים מבנק ישראל שבו הם הסבירו והראו איך הם יעלו את הרבית בשנה הקרובה ובפועל לא עשו זאת אבל הנזק לשקל נגרם וזאת רק דוגמה קטנה)סגור
-
37.~~ יש הרבה מנותקים בעולם שלנו! שוטפת המח אינה יחידה! ~~ (ל"ת)שמפו 29/09/2022 22:49הגב לתגובה זו9 2סגור
-
36.הפרופ' קרנית פלוג התייחסה לעשור האחרון וגם נימקהגבי 29/09/2022 19:09הגב לתגובה זו5 10לעומת זאת הכתבת סטלה קורין ליבר משתלחת בה ללא נימוקים של ממש. הייתי מצפה לטיעונים של ממש עם מספרים שתומכים בטענותיה. אני נוטה להאמין יותר לפרופ'.סגור
-
בלה בלה בלה.... תמיד יש לכם הסברים... מנותקים נמאסתם!!! (ל"ת)עידו 30/09/2022 13:00הגב לתגובה זו0 5סגור
-
יש לך את זה גם ביותר נמוך? (ל"ת)גבי 30/09/2022 18:45הגב לתגובה זו1 0סגור
-
35.יוקר המחיה של פלוג כנראה אכן ירדדור 29/09/2022 18:59הגב לתגובה זו12 3עם עליה מתמדת בהכנסות שלה. מה לה ולהמונים?סגור
-
34.כשאתה פרופ'לרון 29/09/2022 18:10הגב לתגובה זו1 0החיים נהדרים,שאלו את איצ הפרופ' התת אלוףסגור
-
33.קבלה פרופ' כמו פרופ' זליכהלרון 29/09/2022 18:08הגב לתגובה זו0 2פרופ' =ניתוק לטוב או לרע.שאלו את האיש מהמכולת או מהשוק,אלה בתוך עמם יושביםסגור
-
32.רציניתפוטין 29/09/2022 17:03הגב לתגובה זו3 0הוכחה לרצינות היא שתל אביב היא העיר היקרה בעולם.סגור
-
31.עם המשכורת שלה... החיים דבש.על זה נאמר אין השבע מרגיש (ל"ת)יוסי 29/09/2022 16:59הגב לתגובה זו14 0סגור
-
30.מעמד הפרופסורה בארץ בצניחה חופשית בגלל המפולת בחינוך והדני 29/09/2022 16:56הגב לתגובה זו7 0ככה אמר לי פרופסור עשיש מהעברית שפגשתי בעבר.סגור
-
29.לא יאומן היא אחת הגורמים לעליות מחירים כולל דיורעם ריבית אפס 29/09/2022 16:44הגב לתגובה זו14 0איך בוחרים אנשים כאלהסגור
-
28.בטח עם כל המשכורות ופנסיה המופקרות על חשבון המדינהטוני המרוקאי 29/09/2022 16:22הגב לתגובה זו13 0פלוג ועוד אליטיסטים דרגות גבוהות בצבא שופטים פנסיות שערורתיות(תבדקו כמה דירות בבעלות שודדי הקופה הציבורית) בטח שיהיה לה זול רמטכל צהל מרויח יותר מרמטכל ארצות הברית הזויסגור
-
27.מדד35 מדד נסדקשלי 29/09/2022 16:07הגב לתגובה זו2 0לפני כמה חודשים כתבתי מדד 35 1840 אוטונסדק 10500 הגיעסגור
-
26.כשהמפקחת על הבנקים בקריסת מניות הבנקים מקודמתמוריס 29/09/2022 16:00הגב לתגובה זו6 0אז הכל אפשריסגור
-
25.מדד המחירים מזוייף האוצר משחק עם האזרחים, הם מרמים כל המדד הוא תרמית! (ל"ת)אמנון 29/09/2022 15:37הגב לתגובה זו15 0סגור
-
24.האמת שעד לפני שנה המצב היה יחסית אחלהטניה 29/09/2022 15:35הגב לתגובה זו10 6טיסות לחו"ל כמה פעמים בשנה בממוצע ב-400 שקל, רכב יש שנייה בכמה אלפים בודדים, שכירות זולה יחסית לדירה קטנה במרכז. לא חייתי ברווח מופלג אבל בהחלט בהרגשה טובה שהכל נגיש ולא צריך לחשוב פעמיים לשום קנייה בלי לקחת הלוואה או לחרוג למינוס או אפילצו תשלומים, פתאום הכל זינק וממש מרגישה מחנק נוראי.סגור
-
23.פנסיות שמנות ודירות להשקעהעופר 29/09/2022 15:34הגב לתגובה זו11 0הכל טוב. וזוגות צעירים שיכירו. מעניין אותי איזה ילד שלהם שוכר דירה???סגור
-
22.קניות מאתרים סיניים גם נחשביוסי 29/09/2022 15:29הגב לתגובה זו1 3בעשור האחרון עלו משמעותית הקניות מאתרים בסין וזה מוזיל באופן דרסטי עלויות של ביגוד, תכשיטים/קישוטים שונים, אביזרים לסלולרי או לכל דבר אחר, חלקי חילוף פשוטים וכו'. גם את זה צריך לקחת בחשבון וגם את העובדה שטיסות נעשו יותר זולות (עד הקורונה)סגור
-
21.לא ברוראחד שמבין 29/09/2022 15:29הגב לתגובה זו2 0לפעמים אתם מוציאים כתבות הזויות נשבע שהתעמקתי בכתוב ולא ברור ההקשרים. היה יותר הגיוני לקבל חלק מהנאמר שהוא התחזקות השקל וירידה של מוצרים מיובאים או תיירות חוץ של ישראלים. יחד עם זאת אני לא מסכים לחלוטין עם ההפרדה של מחירי הנדלן מהמשוואה. שהכשל הגדול בנדלן הוא שגורם לפגיעה בכח הקנייה מצד שני גם העשיר רבים שקנו. לכן בסהכ אומנם יש מה לעשות אבל אפשר דווקא להתחבר למה שקרנית אומרתסגור
-
20.בבנק ישראל עם משכורות עתק ללא אחריות כך מרגישים.עדי 29/09/2022 15:27הגב לתגובה זו14 0בנק ישראל מלא בעובדים מיותרים שאינם תורמים למשק.סגור
-
19.חחח...ולפי מחקר נוסף שערכה החרדים לומדים לימודי ליבה ו.ג 29/09/2022 15:24הגב לתגובה זו3 0אין רציחות בחברה הערבית, אין פרוטקשיין בכל רחבי הארץ, הבדואינים לא משתוללים בכבישי הדרום, ביבי עדיין ראש ממשלה, בן גביר יחבור מיכאלי והעבודה במקום מרץ, ואין ולא היו בולענים באיילון...תחי מדינת ישראל. מעניין איזה חומר זה ...?סגור
-
18.לפטר את כל השופטים והמנכ"לים של החברות הציבוריות . להגביל פנסיה בגד 20 אלף שח השאר נשאר בקופה . אין כפל פנסיות. היה תת אלוף בצבא פנסיה מהצבא מגיל 45 , אחר כך היה במשטרה 20 שנה פנסיה משם אחר כך פנסיה מהכנסת וכדדני 29/09/2022 15:23הגב לתגובה זו13 2לבטל לכולם חובה 3 שנים צבא או שירות לאומי או אחרת שלום אין אזרחות . לשלוח מפה , יש מלא מקומות באפריקהערבים תעשו שירות לאומי במשטרה , מדא , כיבוי אש , אבטחה וכד . חרדים כנל . לך פטור מצבא רק מי שיקבל על עצמו תורתו אמונתו למשך 30 שנה . בלי יכולת לעבוד למחייתו .סגור
-
מעניין שלקצבאות של ביטוח לאומי אין כפל קצבאות (ל"ת)אני 29/09/2022 17:47הגב לתגובה זו2 0סגור
-
17.אין יוקר מחיה זה הכל בראש - אני מוציא קבוע 10000 ש"חדן 29/09/2022 15:16הגב לתגובה זו7 1לחודש הוצאה משפחתית , לא משנה מה המחירים .....תתנהלו ככה ותרגישו מה שהנגידה לשעבר אומרת !!! על החתום : הפסיכייטר הארצי !!!סגור
-
16.נתניהו יזניק את יוקר המחייה כי הכל ילך לחרדים (ל"ת)כלכלן 29/09/2022 15:16הגב לתגובה זו12 5סגור
-
15.זה שהיא "פרופסור" לא אומר בהכרח שהיא " חכמה",סה"כ אחת שישבה ודגרה על מה שאחרים הלעיטו אותה. (ל"ת)יוסף 29/09/2022 15:05הגב לתגובה זו20 1סגור
-
14.יוקר המחיהאנונימי 29/09/2022 14:56הגב לתגובה זו13 2לאחר מגורים באירופה כ15 שנה. בארץ כשנה וחצייקר כאן מאוד מאוד....אל תהפכי אותנו האזרחים לטיפשים ואהבלים,כי אנחנו לא!סגור
-
13.יוקר המחיהאנונימי 29/09/2022 14:56הגב לתגובה זו6 0לאחר מגורים באירופה כ15 שנה. בארץ כשנה וחצייקר כאן מאוד מאוד....אל תהפכי אותנו האזרחים לטיפשים ואהבלים,כי אנחנו לא!סגור
-
12.יוקר המחיהטל 29/09/2022 14:53הגב לתגובה זו13 0אז לאחר 15 שנים בבלגיה וחזרה לארץ לפני שנה וחצי,גברת פלוג היקרה העם בישראל לא אידיוט!!!יקר כאן, יקר מאוד מאוד...וכל ישראלי ,שנוסע לחופשה בחו"ל מיד רואה זאת!!!אנחנו יקרים ב30% לפחות יותר מהאירופאים....את רמת החיים,שהייתה לי בבלגיה ועם אותן הכנסות אני לא יכולה להרשות לעצמי בארץ,נקודה.אז בבקשה אל תנסי להפוך אותנו האזרחים למטומטמים ,אהבלים!!סגור
-
11.סטלה, אני ממש אוהב לקרוא אותך, אבל...8 29/09/2022 14:53הגב לתגובה זו3 9סטלה, אני ממש אוהב לקרוא אותך, אבל לגבי קרנית פלוג הכתיבה שלך לא משכנעת. אם את חולקת על קרנית פלוג, תציגי נתונים. תני הסברים. לא כך מעבירים ביקורת.סגור
-
10.עם פנסיה של 100,000 שקל בחודש למה שלא תדבר כך ?איתן 29/09/2022 14:53הגב לתגובה זו19 1זה מה שקורה לאנשים שהגיעו לפסגת העולם ושוכחים שלא לכולם יש פנסיה שמנה . הבחורה הזאת מנותקת לגמרי מהמצב הכלכלי במדינה.סגור
-
9.השבע לא יכול להבין את סבלו של הרעב. תשאלו את ירון זליכה (ל"ת)חכם מימון 29/09/2022 14:49הגב לתגובה זו6 0סגור
-
8.היא צודקת, רק דבר אחד כנראה השתנה.רון גל 29/09/2022 14:46הגב לתגובה זו6 9עם ישראל הפך להיות בכיין יותר. כל פעם שאני שומע שמישהו מתלונן על יוקר המחיה אני מציע את עזרתי. תמיד התשובה היא "פחחח, לא אני, אני חי טוב, יכול לקנות אותך ליצן. אני מתכוון לאלו שקשה להם" קיצר, על כל אחד שקשה לו יש 10 בכיינים וזו עובדה.סגור
-
לא אסרב. תעזור לי (ל"ת)בבקשה 29/09/2022 16:37הגב לתגובה זו2 0סגור
-
7.זה מסביר איך בתקופה שלה לא היתהרועי 29/09/2022 14:41הגב לתגובה זו7 1אינפלציה למרות שהמחירים טסו עבדו עלינו בעניים קרנית לכלאסגור
-
6.פלוג טועה ואכן מנותקת אך מדוע לא נימקת? (ל"ת)דור 29/09/2022 14:37הגב לתגובה זו4 1סגור
-
5.מעניין איזה סמים היא משתמשתרועי 29/09/2022 14:37הגב לתגובה זו15 2אם יש לך דירה משולמת אז באמת לא כל כך יקר פהסגור
-
נכון רק פי 2 מאירופה בסופר (ל"ת)אני 29/09/2022 15:07הגב לתגובה זו4 0סגור
-
4.בקיצורפועלת 29/09/2022 14:36הגב לתגובה זו8 1שכר שהגב' מקבלת יאפשר לכול אזרח בישראל לחוש מאושר חסר דאגה לעתידו. המציאות רחוקה שנות אור מכך. זה אחד המאפיינים בישראל 2022 וגם הלאה כאשר העישרון העליון אינו מסוגל להביט אל העשירון התחתון ולהיפך.סגור
-
3.גם יש הרבה פחות פקקים בעשור האחרון (ל"ת)הקו האדום 29/09/2022 14:34הגב לתגובה זו12 2סגור
-
הפקקים מעידים על עליה ברמת החייםצרכן 29/09/2022 15:13הגב לתגובה זו3 5איכות חיים זה כבר דבר אחר, הם גם מעידים עלתחבורה ציבורית גרועה.סגור
-
2.וביקורת עניינית על הטענות של פלוג יש לך? אכזבהשי 29/09/2022 14:30הגב לתגובה זו9 7מלבד להגיד ניתוק מה את אומרת בעצם? איפה הטענה העניינית נגד המחקר שלה?סגור
-
מדד מחיר ריאלי של דירה - מכיר?Oz 29/09/2022 15:45הגב לתגובה זו7 1כי נראה שגב' פלוג לא מכירה את המדד הזה. מספר המשכורות הממוצע לדירה זינק ב10 שנים האחרונות, כל השאר (מדד אינפלציה שבודק כמה עלה מחיר הטושים) עבודה בעינייםסגור
-
טענהדוד 29/09/2022 14:58הגב לתגובה זו5 2לפעמים מרוב שהדבר כל כך פשוט וברור אין צורך להסביר מדוע זה לא נכוןסגור
-
החיים עיוני...החיים כאן..הכל 10 (ל"ת)סלים 29/09/2022 14:41הגב לתגובה זו2 0סגור
-
1.מצביעת ליכוד מנותקת על מלא (ל"ת)רועי 29/09/2022 14:27הגב לתגובה זו6 9סגור