ירידה של למעלה מ-30% במפוטרים בקיץ האחרון בהשוואה לקיץ 2019
בקיץ האחרון (20.6-31.8) פוטרו כ-15.7 אלף מועסקים לעומת כ-21 אלף מפוטרים שנרשמו בקיץ 2019 טרום הקורונה - ירידה של 31.5%, כך עולה מדוח שירות התעסוקה. על פי שירות התעסוקה, מספר מפוטרי הקיץ השנה היה נמוך משמעותית ממספרם בשנים שקדמו, זאת נוכח המחסור הגדול בעובדים. מידי שנה בחודשי הקיץ (20.6-31.8) נפלטים זמנית משוק העבודה הישראלי אלפי עובדים, בעיקר בתחומי ההוראה והסיוע להוראה, ונשכרים מחדש לעבודה בספטמבר-אוקטובר, עם פתיחת שנת הלימודים ו\או לאחר תקופת החגים.
עוד עולה מהדוח כי הגורם העיקרי לירידה המשמעותית במספר מפוטרי הקיץ השנה הוא העובדה ששוק העבודה הישראלי - לאחר משבר הקורונה - הוא שוק הדוק המאופיין במחסור גדול בעובדים. ירידה זו, כך עולה מהדוח, נרשמה במשלחי היד בתחום ההוראה, העבודה הסוציאלית, הניקיון והסייעים לילדים. בשירות מדגישים כי אחת התופעות הבולטות היא תופעת הדלת המסתובבת – 5.3 אלף מכלל מפוטרי הקיץ השנה (כ-34%) פוטרו גם בקיץ 2019 ו-74% מ-21 אלף מפוטרי הקיץ בשנת 2019 הוצאו לחל"ת במהלך הסגר הראשון (מרץ 2020). תופעה זו, מבהירים בשירות התעסוקה, מלמדת על הסיכון התעסוקתי, וכמו גם חסכונותיהם הפנסיוניים, בו נתונים העובדים והעובדות שבתחומים המועדים לפיטורי קיץ.
בבחינת התפלגות שיעורי הירידה במספר מפוטרי הקיץ מקיץ 2019 לקיץ 2022 לפי משלחי יד עולה כי ירידה גבוהה משמעותית מהממוצע (שעומד כאמור על כ-31.5%) נרשמה במשלחי היד מטפלים בילדים וסייעים למורים (50.7%), עובדי הוראה (41.7%) ועובדים סוציאליים (40.3%). מנגד, ירידה נמוכה מהממוצע נרשמה בקרב עובדי הניקיון (25.8%) ועובדי ספורט וכושר (23.2%) ונמוכה עוד יותר בקרב עובדי הבריאות (8.5%). לעומת זאת, בקרב משלחי היד פקידים ועוזרים (11.3), מזון ותעשייה (10.7%), מנהלים (4.8%) ואף בקרב עובדי ההייטק (4.5%) נרשמה דווקא עלייה במספר מפוטרי הקיץ.
- רדיו דרום פיטר עובד ללא פיצויים - זה מה שקבע בית המשפט
- מטא מפטרת 5% מכוח האדם - התחלה של גל פיטורים בתחום?
שיעור השינוי בין קיץ 2019 וקיץ 2022 לפי קבוצות ומשלחי יד נבחרות (למעלה מ- 50 דורשי עבודה) בהשוואה לשיעור הירידה הכללי (שעמד על כ- 31.5%):
חרף הירידה שנרשמה בהיקף מפוטרי הקיץ בהשוואה ל- 2019, בכל זאת ובדומה לשנים שקדמו לה גם ב- 2022 נשים היוו למעלה מ- 87% מכלל מפוטרי הקיץ. נתונים אלו חושפים שוב את אי השוויון המגדרי המאפיין את המשק הישראלי, אשר נתן ביטוייו גם במהלך סגרי הקורונה בהם ראינו כיצד עיקר העובדים שהוצאו לחל"ת היו נשים נוכח העובדה שהענפים תלויי הסגר אופיינו בשיעורים גבוהים יותר של עובדות מאשר של עובדים. בדומה, גם הענפים המועדים יותר לפיטורי קיץ מאופיינים בשיעור גבוה יותר של מועסקות מאשר של מועסקים.