הריבית במשק עולה ב-0.75% ותעמוד מעתה על 2.75%

בנק ישראל ממשיך להעלות את הריבית ב-0.75% והיא כבר מגיעה ל-2.75% מדובר בריבית שלא היתה כאן מאז 2011 - והפעם הראשונה מזה 3 עשורים שהריבית עולה חמש פעמים ברציפות. ריבית הפריים תעמוד החל מעכשיו על 4.25%. החלטת הריבית הבאה תהיה ב-24 בנובמבר. 

מעניין לציין כי בבנק המרכזי צפו שהריבית תגיע לרמה הנוכחית רק ברבעון השלישי של השנה הבאה - והנה היא כבר הגיעה לרמה הזו כעת. הבנק המרכזי מעלה את תחזית הריבית שלו וצופה שהיא תעמוד על 3.5% ברבעון השלישי של השנה הבאה. כלומר הבנק צופה האטה בקצב העלאת הריבית, שכן מדובר על עליה של 0.75% ביחס לרמה הנוכחית, במשך שנה. יצוין כי בשוק ההון צופים כי הריבית תגיע ל-4.1%, מעל הצפי של בנק ישראל.

השוק המקומי מגיב מיד להחלטת הריבית - העליות בת"א מתחזקות והבורסה עולה ב-1.9%. הסיבה היא הצפי של בנק ישראל להתמתנות האינפלציה בעוד שנה ל-2.7%, בתוך טווח היעד של בנק ישראל. הצפי לסוף 2023 הוא להתמתנות של האינפלציה ל-2.5% (מעט מעל התחזית הקודמת ל-2.4%). הצפי לסוף השנה הנוכחית הוא ל-4.6%, הרמה הנוכחית (מעט מעל 4.5% בתחזית הקודמת). הצפי של שוק ההון הוא לאינפלציה של 3.1%.

בנק ישראל מעלה את צפי הצמיחה לשנת 2022 וצופה כעת צמיחה של 6%, מעל התחזית הקודמת שלו לצמיחה של 5%. בשנת 2023 צופה הבנק צמיחה בתוצר של 3%, מתחת לצפי הקודם של 3.5%.

הנגיד פרופ' אמיר ירון במסיבת העיתונאים (לצפייה - גללו להמשך הכתבה): "בתחזיות שלנו ובהעלאת הריבית התחשבנו באינפלציה בארץ ובעולם, בעליית מחירי הדיור וכן בחוסר הוודאות הפוליטי בישראל. כידוע לוקח זמן לריבית להשפיע על האינפלציה, שחרגה מתחום היעד של בנק ישראל. עם זאת האינפלציה בישראל נמוכה ביחס לעולם. היינו בין הראשונים לנקוט בצמצום מוניטרי".

"האינפלציה נובעת גם בביקוש מקומי מוגבר, רואים האצת מחירים גם בביקוש למוצרים ושירותים מקומיים. האינפלציה גם מושפעת מגורמים חיצוניים - המלחמה באוקראינה, מחירי הנפט והאינפלציה בעולם. אנו פועלים לרסן את ההשפעות. אני אומר את זה למרות הירידה במדד חודש אוגוסט. אך אני מזכיר כי זו תצפית אחת בלבד. עיגון ציפיות האינפלציה בתוך יעד המחירים הוא מהיעדים המרכזיים שלנו".

"מחרי השכירות באים גם הם לידי ביטוי באינפלציה, אבל מעבר לכך עליית המחירים בקצב גבוה כפי שנרשם בשנה האחרונה היא בעיה למשק. עם זאת נתוני הבניה האחרונים מצביעים על עליה מתמשכת בנתוני התחלות הבניה, כאשר מנגד רואים התמתנות בנתוני המשכנתאות". "שיעור התעסוקה בישראל בשיא, אבל בהסתכלות קדימה השמיים הולכים מתקרים וזה עשוי להשפיע גם על השוק המקומי". 

לדברי הנגיד: "בהמשך אנחנו מצפים לירידה בריבית ל-3% פלוס. אנחנו מבינים את הכאב של משקי הבית אבל אנחנו לא רוצים להגיע למצב שנצטרך להעלות את זה יותר מעבר לסביבת 3 פלוס בתחזית ולכן נוקטים כעת העלאה מהירה. אנחנו צריכים למצוא את עצמנו בהמשך בריבית ריאלית חיובית וצריך להוריד את האינפלציה לצורך כך".

לשאלת ביזפורטל, אמר ירון: "זו שאלה מצוינת מה היא בעצם הריבית הנייטראלית הריאלית הנכונה. יש על זה הרבה מחקרים והרבה דיונים וכל מיני גישות. ההערכה שלנו היא שבישראל מדובר על טווח של בין חצי אחוז לאחוז של ריבית ריאלית. לכן גם דיברתי על ריבית של 3% פלוס, כדי שהאינפלציה תתרסן בחזרה לכיוון מרכז היעד".

"החרפת משבר האנרגיה באירופה עלולה להשפיע על היצוא הישראלי, וכן חוסר הצלחה בעולם להאט את האינפלציה. גם בארץ - מה תהיה המדיניות של הממשלה הבאה וכמה הסכמי שכר והעלאות שכר היא תחתום. נראה כי הסיכון למיתון באירופה מתגבר משמעותית. אי הוודאות בעולם לצד הצמצום המוניטרי נותנות את אותותיהן על השווקים הפיננסים תוך תנודתיות גבוהה יחסית. וירידה בחברות הטכנולוגיה.

"לסיכום, כלכלת ישראל נכנסת לשנה החדשה במצב איתן. בצד האתגרים עלינו לקדם רפורמות והשקעות חדשות לטובת המשך צמיחת התוצר בעתיד. על כל ממשלה שתיבחר לדאוג לפעול למען מטרות אלה, להעביר את תקציב המדינה ולהעביר את הרפורמות שעל הפרק ורפורמות נוספות. אי ודאות אינה טובה לכלכלה וזו מתגברת. אך כלכלת ישראל חזקה והוכיחה יכולת לצמוח גם בתנאי אי ודאות וקשיים גלובליים".

בהתייחסות לפערי הריבית בין העלאות הריבית של בנק ישראל לבין כמה הבנקים בפועל מעלים את הריבית על הפקדונות אמר הנגיד "אני רוצה לראות את הפער נסגר בין עליית הריביות שלנו, לבין העלאת הפקדונות של הבנקים - כך שהכל יגיע לציבור".

בכמה התייקרו היום החזרי המשכנתא שלכם?