בן 28 בתקופת החגים: למה המשכורת שלי מתכווצת וההוצאות דווקא עולות?
יש שתי בעיות עם תקופת החגים. הראשונה היא, מן הסתם, שלא עובדים. לחבר׳ה שם בהייטק שיושבים על משכורת גלובלית זה חלום, אבל לחבר׳ה פה שחיים על משמרות זה סיוט. זה חודש שלם שיוצא לי לעבוד בו בערך שתי משמרות בשבוע, שזה פחות או יותר שליש ממה שאני רגיל לעבוד וזה אומר פחות או יותר שליש מהמשכורת שאני רגיל לקבל.
עכשיו מילא כל העולם היה עוצר, מילא השכר דירה היה קופא, המים, החשמל, הארנונה, הדלק לאופנוע, הצורך שלי לאכול, לשתות משהו, אבל לא רק שהעולם לא עוצר, הוא גם דורש ממך לקנות חולצה לחג. וכאילו מה אני אמור לעשות? לפדות ימי חופש? ללכת לחלק דואר? מאיפה אני משלים את הכסף האבוד?
הבעיה השנייה היא, שמן הסתם, אם לא עובדים רוצים ליהנות מזה. רוצים לנצל את זה. כשהייתי צעיר יותר סלדתי מהפורמט הזה לגמרי. תמיד זה היה נראה לי כמו פלסטר על חיים שאתה לא בדיוק אוהב. כאילו, אתה עובד במשך כל השנה כדי שבשבועיים היחידים שאתה לא עובד תארוז את עצמך ואת המשפחה או החברים ותעוף מכאן כמה שיותר רחוק למציאות מדומה בעולם מקביל, שבסוף אתה חוזר ממנה לאותה נקודה.
- כל הכותרות
וגם תמיד יש איזו ציפייה שחוזרים מחופשה מלאי אנרגיה וטעונים מחדש, אבל בפועל זה לא עובד. אתה חוזר מחופשה בייאוש קל וטעם מר. ככל שהתבגרתי הבנתי שאולי מה שחשבתי היה נכון, אבל לא האמת כולה. בפועל אני עובד בעבודה שיום אחד אני אוהב יותר ויום אחד פחות, והעניין הוא שלא משנה איזו עבודה זו תהיה, זה תמיד יהיה ככה. מה לעשות. סה לה וי.
מונולוגים קודמים:
> בן 28, קיבלתי ירושה קטנה, זה הציל אותי. אבל סבתא - היית צריכה לחיות ולבזבז ולא לדאוג לנו >
> בן 28, הזמנתי בחורה לדייט – כמה זה עולה ועל מה אני בעצם משלם? >
אז החלטתי עם בת זוגי שיאללה, חייבים חופש, חייבים לטעום מהכיף. אז החלטנו לרדת לסיני. האמת שבהתחלה רצינו לטוס לאיי סיישל, אבל זו לא הייתה העונה וגם לא התקופה מבחינתנו, לא מבחינת זמן ולא מבחינת כסף. שנינו מסוג האנשים האלה של אם כבר אז כבר, ואמרנו שאם כבר טסים לאחד המקומות היפים בעולם אז ברור שלוקחים איזה ריזורט על החוף, וברור שעושים טיסות ישירות ולא מתחילים להתברבר עכשיו עם קונקשנים ושמונה שעות המתנה בפרנקפורט ששורפות לך את הנשמה ושליש מהזמן שהקצבת לטיול, וברור שהולכים לכל המסעדות הכי מטורפות שם, וברור שנוסעים לפחות לשמונה ימים, כי זה ידוע שמתחילים ליהנות בטיול רק מהיום השלישי, וגם היה ברור לשנינו שזו ממש לא התקופה לזה.
היא בלחץ מטורף בעבודה ואני עם העבודה וההלוואות והתשלומים על האופנוע שעוד יורדים כל חודש והשכר דירה. בקיצור, לא מתאים. זה היה מטורף לראות איך כשדמיינו את החופשה וכבר בדקנו תאריכים וטיסות וריזורטים וחופים, היינו באופוריה והתרגשות שיא ממשהו שעוד לא קרה, ואז כשהחלטנו לרדת מזה נכנסנו לדיכאון של החיים ממשהו שלא קרה.
לקחו לנו כמה ימים להתאושש ממר גורלנו, ובאיזה ערב כשישבנו בדירה שלה וראינו טלוויזיה החלטנו שחייבים לעשות משהו, אז אמרנו שנרד לסיני. יאללה, העיקר להיות בשמש, העיקר להיות שנינו, העיקר לנשום קצת, ביחד. אוקי, אבל לאיזה חוף? כמה הוא רחוק מהגבול? יש מקום פנוי בכלל? מה המחירים? וואי, בחיים לא הייתי בסיני! ורגע, מה הסטייל שלנו? ועל איזה ׳אם כבר אז כבר׳ נלך – אם כבר סיני אז חושות או שיהיה חדר נורמלי ומזגן וויפי? ואם כבר זה חדר נורמלי, אז באזור של משפחות? לא רוצה. רוצה רק שנינו. רוצה רק אותה!
כששאלתי לדעתה בכל הנושא היא החזירה לי ושאלה אם אני קולט שההתעסקות שלי סביב החופשה ארוכה יותר מהחופשה עצמה, ושאני אירגע ואתפנק כי היא כבר סגרה הכל. ושברור שחדר עם מזגן. כי מה נראה לי, שבאמצע הלילה, מגורד, מזיע ועצבני מכמות היתושים הזאת אני ארצה אותה? אני אוהב אותה? אני אהיה מאושר? לא.
לפעמים אני מופתע מכמה שאני לא כמו שחשבתי, מכמה שזה הכול סיפורים שאנחנו מספרים לעצמנו. כל החיים אתה מסתובב ומכריז על עצמך דברים – ״אני מפחד מג׳וקים״, ״אני בחור זורם״ או ״אני לא יכול להיות בזוגיות״, ואז פתאום אתה אצלה בדירה, ויש ג׳וק על הרצפה, והיא משחררת צווחה כזאת ונהיית היסטרית וקופצת על הספה, ואז אתה, שכל החיים צורח בהיסטריה לאח שלך הקטן שיבוא להרוג אותם, פתאום כבר לא משותק, פתאום תופס ביטחון של החיים ואיזה כפכף וסוגר את הסיפור.
ואיפה האני הזורם? הנה, אתה שרגיל שכל החברים סוגרים בשבילך טיסות ומלונות ומסעדות ואתה רק מעביר להם את האשראי והדרכון ויושב רגל על רגל כל הדרך ללונדון, פתאום מוצא את עצמך הטרוד, הלחוץ, הסוגר, היוזם, והנה, הילד הפחדן, הרווק המהולל והפרזיט הזה מוצא את עצמו הורג ג׳וקים בלי להניד עפעף ונוהג כל הדרך לסיני עם הבחורה שהוא אוהב. אז איזה אני ואיזה נעליים?
ככל שהתחלנו לסגור יותר דברים, לא שהיה הרבה, ושמענו מאנשים כמה כסף לקחת איתנו, היא עלתה על זה שאם נסבלט את הדירה – נצא מורווחים מהשבוע הזה. כאילו, אשכרה, לא להיות פה יעלה לי פחות מלהיות פה. אבל למרות הבשורה המטורפת הזו, כל הטרחה ומה שכרוך בלהתחיל לסבלט עכשיו גרם לי לרדת מהעניין. מפה לשם נגמרה תקופת החתונות, ונגמרה תקופת החגים ואיכשהו קרה שכל מה שאני מחכה לו זה לחזור לתקופת השגרה. או כמו שחנוך דאום אמר – החיים הם תקופה קשה. במיוחד כאן.
כסף ואני - מונולוגים של נמרוד סופרין, בן 28, גר בתל אביב. סופר.
תודה.
לתגובה חדשה
חזור לתגובה
-
14.בזבזנות כפייתית: קווים לדמותהיעקב 12/10/2022 10:00הגב לתגובה זו1 1מר סופרין ה"סופר", א. אם אתה שקוע בחובות קודמים ("וההלוואות והתשלומים על האופנוע"), למה אתה בכלל שוקל חופשה? ב. אם קיבלת ירושה בשווי 200K ש"ח (כפי שסיפרת בפוס קודם), ירושה שרובנו רק יכולים לחלום עליה, איך אתה בחובות? איך נתת לעצמך להגיע למצב כזה? הזדקקת ל טיפולים מצילי חיים? ג. אם אתה עובד במשמרות (ואני מנחש שהן לא בנמל אשדוד) אתה כנראה לא משתכר יותר מדי. למה לגור באחת הערים היקרות בעולם כשיש דרישה לידיים עובדות בכל הארץ? בקיצור טור נואל שטוב היה אם לא פורסם כלל. מערכת "ביז", לתשומת לבכם.סגור
-
13.זעקת הקוזאקמספר סיפורים 11/10/2022 21:56הגב לתגובה זו1 0קנה אופנוע, גר בת"א (בטח משלם 6-7K לפחות שכ"ד) ואז בחגים מתלבט אם לנפוש בסיני או במלדיבים. צל"ש על העמידה האיתנה מול החיים האכזריים. נסה לברר איך חיו פה אנשים שהגיעו בשנות ה - 40 ו ה - 50 בלי כלום. אולי תלמד משהו.סגור
-
12.סופר אתה לא. הכתיבה שלך בינונית ומטהדודו 09/10/2022 14:11הגב לתגובה זו3 3להחזיק אופנוע זה יקר מפז מקווה שיש לך ביטוח חיים -גם זה עולה הרבה כסף. תתבגר אולי תוכל לחסוךסגור
-
11.בחלוקה לדתות הדת המוסלמית עם הגידול הגדול בעולםלילי 09/10/2022 08:58הגב לתגובה זו0 2המוסלמים באירופה מתרבים המספרים מוחלטים באחוזים מאוכלוסיה .סגור
-
10.כבר הגיבו על לחסוך וכו'אור 09/10/2022 02:39הגב לתגובה זו3 1אף אחד לא טרח להגיד את האמת בפרצוף שלך - אל תגור בתל אביב! השכר דירה בטוח מכביד עליך, אז אם קשה להתרחק מתל אביב יותר מדי, תעבור ליהוד, אור יהודה וכו'. שכירות נמוכה יותר, ותקבל גם דירה טובה יותר כנראה. בהצלחה.סגור
- טען עוד
-
9.כמה עמוק המטאטא תקוע לך?יהושפט 09/10/2022 01:49הגב לתגובה זו8 1כל כך יקר לך לחיות שאתה מתייסר בין איי סיישל 8 ימים או רק סיני. דור של בכיינים. תעשה טובה קח את ההורים שלך לשיחה ותשאל אותם כמה פעמים אכלו במסעדה בשנה וכמה טסו לחול.סגור
-
8.תתעורר על עצמך מהר (ל"ת)אני 08/10/2022 16:33הגב לתגובה זו10 1סגור
-
7.כרגיל, נהנה מהכתיבה שלך. נמרוד, אתה מעולה !! (ל"ת)רועי 08/10/2022 16:20הגב לתגובה זו2 4סגור
-
6.המשכורת בסוכותבנימין 08/10/2022 15:50הגב לתגובה זו2 0תפסיקו להיות חבר בהסתדרות !!ההסתדרות דופק אותכם !! הגוף הכי מושחת במדינה! דופק במיוחד את הקטנים! ניסן קורן היה שר המשפטים . מה עשה בכנסת למענך ו למען החלשים ?! כלום! אפילו לא היה נסיון 1 לעלות את שכר המינימום! הוא היה מזכ"ל ההסתדרות! היום הוא עובד בתאחדות הבתי המלון לתפוק עוד את העובדים ו העבדים שעובדים בענף!לכו ו תעזבו את הארגון הזה ו מיד! לכו לרחוב ו לדרוש מה שמגיע לכם!סגור
-
5.שאלהטל 08/10/2022 15:18הגב לתגובה זו0 0מה חברה שלך עובדת שהיא בלחץ בעבודהסגור
-
4.מספר הערותנו באמת 08/10/2022 14:58הגב לתגובה זו4 0א. משכורת גלובלית לא חוקית קרוב ל-15 שנה. עובדים בהייטק מקבלים שכר חודשי. ב. בתור עובד במשמרות אתה אמור לקבל דמי חגים בתור פיצוי על אובדן שעות עבודה בגלל החגים ג. בגיל שלך כבר לא אמורים לעבוד במשמרות (אלא אם אתה רופא או משהו בסגנון)סגור
-
3.ברור שסיני (ל"ת)שקד 08/10/2022 14:16הגב לתגובה זו0 0סגור
-
2.המשכורת היא שנתית ולא חודשיתהמשכורת היא שנתית ול 08/10/2022 14:14הגב לתגובה זו2 0המשכורת היא שנתית ולא חודשית ,ואם אתה לא יודע לחלק את המשכורת השנתית ל 12 ,תחזור לכיתה גסגור
-
1.תחסוך לזמנים כאלההתשובה פשוטה מאוד - כל חודש תתחיל מלחסוך סכום מסוי 08/10/2022 13:51הגב לתגובה זו8 0התשובה פשוטה מאוד - כל חודש תתחיל מלחסוך סכום מסויים, אפילו 250 שח על חודש. ובחודש חגים שאתה מקבל שליש משכורת תוכל לקנות חולצה חדשה מהחיסכון ולא לבכות פה באתר. הבעיה של צעירים שהם חיים את הרגע ואם מרווחים 12,000 חודשי, הם מוציאים 12,500 חודשי.. תחסכו!!!סגור
