דיסקונט ייפרד בקרוב מכאל; מה השווי של כאל ומה הקונה יצטרך לבדוק בשבע עיניים?

כאל מרוויחה בקצב העולה על 300 מיליון שקל; השאלה המרכזית - ההסכם העסקי שיהיה בין דיסקונט לכאל; ההסכם של פועלים מול ישראכרט בעת מכירתה הציף מוקשים רבים לקונים (הציבור)

 | 
telegram

חברות כרטיסי האשראי, מקס וישראכרט כבר לא בידי הבנקים הגדולים - לאומי ופועלים. לאומי מכר את מקס לקרן וורבורג שרוצה למכור כעת את החברה לכלל ביטוח. פועלים "השחיל" את הציבור בספין אוף. למה "השחיל"? כי מה שבאמת חשוב זה לא רק מחיר העסקה-מכירה, אלא ההסכם של הבנק המוכר-מפצל עם חברת כרטיסי האשראי הנסמכת עליו. בפועלים היו הסכם טוב לפועלים ולא לישראכרט.

ובעוד שהגדולים פיצלו את חברות כרטיסי אשראי, כאל עדיין בידי דיסקונט. למה? כי הרגולטור אמר - הכי חשוב להפריד את החברות הגדולות מהבנקים הגדולים, נגיע לכאל בהמשך. אז עכשיו נראה שמגיעים.

בנק ישראל מעדכן  כי הוא תומך בהפרדת חברת כרטיסי האשראי כאל מבנק דיסקונט. ההודעה נמסרה מהצוות שכבר שנה שלמה בוחן את ההפרדה. ההחלטה עוברת לאוצר, כשנראה שזה רק עניין של זמן עד שהמהלך יקרה. ככלל, 

כותרת ראשית

- כל הכותרות

בבנק ישראל מדגישים כי ביצעו ניתוח מפורט של שיקולים וממצאים שחלקם תומכים בהפרדת כאל וחלקם פחות, אולם לאחר שקלול כלל הממצאים ולאור העובדה כי קיים מגרש משחקים לא אחיד בשוק כרטיסי האשראי בו חלק מהחברות אינן משתייכות לבנקים ואחת כן, הוחלט כי עמדת בנק ישראל היא שיש להשלים את הליך ההפרדה, ולבטל את החרגת דיסקונט מהרפורמה. אגב, בשביל זה לא צריך לחכות שנה להודעה, כל כלכלן מתחיל יכול להגיד את זה. 

דיסקונט שמחזיק ב-72% מהון המניות וב-79% מזכויות ההצבעה יכול להיפגש עם כסף גדול. כאל היא חברה מאוד רווחית, המרווחים שלה טובים משל מקס וישראכרט, והיא הרוויחה בשנה שעברה 271 מיליון שקל וקצב הרווחים עולה על 300 מיליון שקל. השאלה הגדולה מה יהיה הסכם ההיפרדות בין כאל לדיסקונט - נזכיר שהסכם ההיפרדות של פועלים וישראכרט היה גרוע לישראכרט וגרם להפחתת הרווחים בצורה דרמטית כשנתיים אחרי הניתוק.

במילים אחרות - בשל הקשרים העסקיים הרחבים בין דיסקונט לכאל, מה שחשוב אפילו מעבר לשווי זה ההסכם הפנימי בין החברות, התשלומים הפנימיים. דיסקונט יכול למכור את החברת כרטיסי אשראי בסכום לכאורה נמוך, אבל במקביל לקבל עמלות שוטפות גבוהות או לחלופין למכור בסכום גבוה ולוותר על העמלות השוטפות.   

החברים בוועדת ההיגוי שקיבלה את ההמלצה על ההיפרדות היו הפרופ' מישל סטרבצ'ינסקי, מנהל חטיבת המחקר, המשמש גם כיו"ר משותף של הוועדה לבחינת התחרות בשוק האשראי; יאיר אבידן, המפקח על הבנקים; ועודד סלומי, מנהל מחלקת תשלומים וסליקה. ועדת ההיגוי בחנה את הסוגיה באמצעות צוות עבודה פנימי בבנק.  

במסגרת העבודה נעשה, בין היתר, שימוש בבסיסי נתונים רבים ונרחבים, יושמו מתודולוגיות אקונומטריות שונות ועוד.
 

תגובות לכתבה(0):

התחבר לאתר

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חיפוש ני"ע חיפוש כתבות