חרדים נגד ערבים - יש יותר ערבים, אבל יותר חרדים מצביעים; יחס ההצבעה ביניהם יקבע את זהות ראש הממשלה

בישראל יש בערך 1.3 מיליון חרדים, וכ-2 מיליון ערבים. שתי האוכלוסיות האלה יחד מהוות מעל ל-35% מהאוכלוסייה. אוכלוסיות אלו מודרות ממרבית מוקדי הכח של המדינה והחברה הישראלית וסובלות מגזענות קשה (דחייה וזלזול פומביים על רקע מוצא, מראה חיצוני ומנהגים) וגזענות רכה (חסימה של אפשרויות תעסוקה על ידי קריטריונים שלא מאפשרים מראש קבלה כמו תנאי שירות צבאי, סינון על רקע תרבותי ועוד). ההצבעה בקבוצות האוכלוסייה האלו תקבע מי ינצח בבחירות.

באופן הכי פשוט - כשהגרף הכחול יחצה את האפס ויעבור לטריטוריה שלילית (מה שקרה בבחירות 21 רק ששם המפלגה של בנט לא עברה את אחוז החסימה ופסלה 138 אלף קולות למחנה) המשמעות היא שמחנה נתניהו בסבירות גבוהה ניצח (עד כדי תסריטי אחוז חסימה למיניהם). משמעות הקו הכחול היא שמתנגדי ביבי - כולל הערבים - מקבלים פחות קולות מאשר מצביעי גוש ביבי. וזה הרבה יותר קרוב ממה שנדמה לכם.

במקרה הסביר יותר, בהנחה שהפער בין מתנגדי נתניהו לתומכיו יהיה קטן מ-200 אלף קולות, אז ההפרש בין קולות המפלגות החרדיות לקולות המפלגות הערביות יכריע אם לגוש נתניהו יהיה רוב או לא.

שאלות:
1. האם ההצבעה במגזר החרדי האשכנזי נשארת אותו דבר בלי שינויים גדולים? 
לא. בין הבחירות ה-23 ל-24 הייתה ירידה של כ-10% במספר המצביעים ליהדות התורה. בין הבחירות ה-22 ל-21 שנעשו בהפרש של מספר חודשים הייתה עלייה של 8%

2. האם היו שינויים יותר גדולים בהצבעה למפלגות החרדיות (ש״ס +ג) ? 
בין הבחירות ה-21 ל-22 הייתה עלייה של 20% בהצבעה למפלגות החרדיות (כ-100 אלף קולות) בישובים תומכי ליכוד עם אוכלוסיה של מעל ל-10 אלף תושבים הייתה ירידה של כ-16% בין הבחירות ה-23 ל-24

3. איפה היו השינויים הכי גדולים במהלך ארבעת סבבי הבחירות האחרונים?
כאן המגזר הערבי מוביל בפער גדול: הייתה עלייה של כ-72% בין הבחירות ה-21 ל-23 וצניחה של 35% בין הבחירות ה-23 ל-24. 

4. מהו מספר הזהב מבחינת מספר הקולות שיאפשר מעבר של אחוז החסימה?
בבחירות 23 היו כ-4.6 מיליון בוחרים. בבחירות ה-24 היו כ-4.4 מיליון בוחרים. 155 אלף יספיקו לכל מספר בוחרים קטן מ-4.76 מיליון מצביעים. 160 אלף יספיקו לכל מספר בוחרים קטן מ-4.92 מיליון. 

5. למה מספר הזהב שמאפשר מעבר של אחוז החסימה קריטי?
בבחירות לכנסת ה-24 המפלגות הערביות ביחד קבלו 379,647  קולות. במספר קולות כאלה מספיק שמפלגה שלא עוברת את אחוז החסימה לוקחת מעל 90 אלף קולות והמשמעות היא שעוד מפלגה ערבית  לא תעבור את אחוז החסימה (290 אלף קולות יצטרכו להתחלק בין שתי מפלגות מה שאומר שאחת מהם תקבל לכל היותר 145 אלף קולות וזה לא מספיק כשיש מעל ל-4,462,000 קולות). חוצמזה - מרצ של בחירות 21 קיבלה כ-156 אלף קולות וזה לא יספיק אם יהיו מעל ל-4.8 מיליון מצביעים.

הערבים יקבעו את זהות ראש הממשלה הבא
ביצעתי ניתוח כמותי של השינויים בדפוסי ההצבעה והמסקנות הן שהשינויים הגדולים לאורך מערכות הבחירות היו במגזר הערבי. השינויים היו בערים מעורבות ולכל אורך ורוחב המגזר.  שם המפתח לשינויים הגדולים בין הבחירות. ההבדל בין כמות המצביעים בין בחירות 23 ל-21 הוא של עלייה של 72%. לשם השוואה, השינויים אצל גוש תומכי נתניהו ומתנגדי נתניהו מגיעים בשיאם (בכל מערכות הבחירות 21-24) ל-12% ו-13% בהתאמה. והירידה בין בחירות 23 ל-24 במגזר הערבי היא של 35%, כשבערים המעורבות היא הרבה יותר.

ההבדל אצל המצביעים היהודים  בין גוש תומכי נתניהו לגוש מתנגדי נתניהו נע בין 100 אלף בבחירות לכנסת ה-22 לבין 470 אלף בבחירות לכנסת ה-23. כאשר בגוש מתנגדי נתניהו השינוי הוא מהבחירות לכנסת ה-22 ואילך. ההבדלים היו של לכל היותר כ-91 אלף בעוד בגוש נתניהו ההבדלים היו לכל היותר של כ-240 אלף קולות (בין הבחירות לכנסת ה-22 ל-23). בשפה פשוטה: בלי מפלגה שתעבור צד, או התחברות למפלגות הערביות אין למחנה ה״אנטי-ביבי״ סיכוי להקים קואליציה.

אחוז ההצבעה - אחוז ההצבעה בערים הבינוניות שמצביעות בעד נתניהו ירד בכ-6% בין הבחירות ה-23 ל-24. גם כאן, המגזר הערבי דומיננטי עם ירידה בסדרי גודל של 34%.

הבחירות לכנסות ה21-24 סקירה
ישראל יוצאת לבחירות חמישית בפרק זמן של כ-3 שנים, במהלכן יש חוסר יציבות פוליטי מתמשך. צריך להגיד את זה באופן ישיר:
הנושא המרכזי במערכות הבחירות הוא כן/ לא נתניהו (ומדובר בנושא עקום ועקרוני). באופן יותר ספציפי היחס של הפוליטיקה הישראלית לשחיתות הוא יחס של NIMBY הרפיון וחוסר האונים של המשטרה והפרקליטות בשנה האחרונה מראים כי יש הסכמה רחבה בנושא הסובלנות לשחיתות פוליטית. 

הנושא המשני הוא גזענות כלפי הציבור הערבי כאשר בנושא הגזענות יש קונצנזוס רחב בין המפלגות היהודיות שערבים ובמיוחד ערבים מוסלמים הם אזרחים סוג ב / ז. אמנם הדברים האלו לא תמיד משתקפים באופן אחיד מבחינת ההצהרות, אבל כשזה מגיע למינויים הסיפור בולט - אין מנכ״לים וסמנכ״לים ערבים. וגם אם ניקח מפלגה כמו מרצ שמתיימרת לייצג ערכי שוויון. בואו נבחן מה קרה כשהם רק הגיעו לשלטון - ההתנפלות הרעבתנית על משרות למקורבים ובני משפחה הייתה בעוצמות יותר גבוהות משל ניצולי שואה מורעבים על ארוחה. אני אוסיף כאן שמינויי קישוט של מאן דהו לתפקיד על סמך מגדר/ מוצא/ דת הם חסרי משמעות ובלי מחויבות לבצע שינויים עדיף להישאר עם הגזענות הישנה והמוכרת.

רק לדוגמא, כמו שחשף חן מענית מהארץ בבית המשפט העליון, מתוך 72 מתמחים רק מתמחה אחד הוא ערבי. כלומר אם גוף כמו בית משפט עליון משתמש בפרקטיקות פרוטקציוניסטיות (נחשו כמה מהמתמחים הם בנים של…) וגזעניות מה לנו להלין על השאר (וכן כמו שכתבתי בטור קודם בתי המשפט בארצנו רקובים ומושחתים).

שום מפלגה אינה מציעה לבצע שינויים מהותיים (מפלגה שמציעה כאלה הייתה מודיעה על כוונתה לקצץ תקציבים של קבוצת כח כזו או אחרת). אז בסופו של יום, מלבד שינויים קטנים יחסית (שאני לא מזלזל בהם) ההבדל העיקרי הוא בין מפלגות שלא מוכנות שנתניהו/ אדם הנאשם בעבירות פליליות יהיה בראשות הממשלה לבין כאלה שרואות בנתניהו את מנהיגן.

כדי להדגיש את הנקודה שאף אחד לא רוצה שינוי מהותי נציין ששומעים פוליטיקאים מדברים גבוה על לימודי ליב״ה לחרדים. אבל הרי הבעיה אינה הליב״ה אלא העברת תקציבים מושחתת במשרד החינוך שמעל ל-30% מתקציבו הולך לעמותות שמשלמות ״עמלות״ לפונקציונרים פוליטיים כאלה ואחרים (בעיקר במגזר החרדי והדתי לאומי אבל ממש לא רק). אם משהו היה רוצה לקדם את החינוך במגזר החרדי הוא היה מפסיק מהיום להיום את המנגנון הזה שמהווה שוחד פלילי לכל דבר ועניין. כל שרי החינוך ב-12 השנים האחרונות שותפים לשוחד פלילי.

מלחמות גאליה או ההצבעה במגזר הערבי
הגיבור הגדול בבית ילדותו של בנימין נתניהו לא היה ז׳בוטינסקי גם לא צ׳רצ׳יל,  אלא יוליוס קיסר שאת ספריו קראו הילדים בשקיקה. אחד מספריו של קיסר הוא מלחמות גאליה. לביבי אולי יש תאוות שלטון כמו לקיסר ואולי קצת מהמגלמוניה והתחמנות אבל הכשרון והאומץ זה כבר סיפור אחר. יוליוס קיסר נשלח לגאליה עם תקציב נמוך שבקושי מספיק לממן אוכל לצבאו המדולל כשהוא הפחות פופולארי מבין שלושת המועמדים לשליטה ברומא. הגאלים עד אז היו שבטים לוחמניים שנחשבו בלתי ניתנים להכנעה לאור הכרותם עם תנאי השטח ועדיפותם המספרית. יריביו הפוליטיים של קיסר היו משוכנעים שבזאת תסתיים הקריירה הפוליטית והצבאית שלו וחיכו למפלתו. אבל לקיסר היו תוכניות אחרות, הוא הלך לשבט אחר שבט, דיבר עם מנהיגיהם כמו ששום מנהיג רומי לפניו לא עשה - כי כולם התייחסו אליהם בתור ברברים נחותים - הבטיח להם הבטחות (שכמובן הופרו) ושיסה אותם אחד בשני. השבטים הגאלים נלחמו אחד בשני, צבאו של יוליוס קיסר ניצח את שאריות הכוחות הגאלים המותשים כבש את השטחים העשירים והפוריים של מרכז ומערב אירופה, השיג יותר כסף מאשר אי פעם הסנאט יוכל לתת לו, בזכות הניצחון הזה הוא הצליח להשתלט על רומא כמעט בלי קרב.

מה הקשר בין רומא, גאליה וישראל של היום?
בבחירות לכנסת ה-23 הצביעו 581,507 אנשים לרשימה המשותפת, מספר שיותר גדול מכל פער שיכול להיות בין המחנה הביביסטי לאנטי ביביסטי. או במילים אחרות: בהנחה שאין תופעה כמו שהייתה בפועל של אדם חסר יכולת מנהיגות (גנץ) בראש המחנה האנטי ביביסטי, לנתניהו אין ולא תהיה קואליציה של המפלגות התומכות בו. אז נתניהו עבד לקראת הבחירות לכנסת ה-24 ומול חוסר האונים והגזענות של המחנה האנטי ביביסטי הוא הצליח לפלג את הרשימה המשותפת. מצביעיה הבינו היטב את המסר: בנושאי הליבה של הממשל בישראל לערבים לא תהיה השפעה, אולי יזרקו להם פה ושם תקציבים כמו לקבצנים ויצפו שהם ירדו על ארבע ויגידו תודה אבל לא יותר מזה. אני מודה שקשה להיות שר בריאות יותר גרוע מניצן הורוביץ, בטח בהשוואה לפאתוס הסיסמאות והריצה הבלתי פוסקת אחרי מצלמות (מזל שהיו את מירב מכאלי ונפתלי בנט) אבל אחמד טיבי היה שר בריאות פחות טוב מניצן הורוביץ? עודה פחות מתאים למשפטים מגדעון סער? ומי שרוצה לבוא אלי עם נימוקים של פערים אידיאולוגים, שיסתכל על תקציבי העמותות של הממשלה, המינויים בקק״ל, בסוכנות היהודית ובמפעל הפיס.

התוספת של כ-250 אלף קולות בין בחירות 21 ל-23 הם 250 אלף קולות שנוספו מתוך  אמונה (נכזבת) של מצביעים חדשים שכח המיקוח יאפשר לערבי ישראל להשתלב בליבת הממשל בישראל. 

אם בבחירות לכנסת ה-25 שתי רשימות ערביות או יותר לא יעברו את אחוז החסימה והפערים בין מחנה הפרו ביבי לאנטי ביבי יישארו בסביבות ה-300 אלף פלוס אזי מחנה פרו-ביבי ככל הנראה ינצח את הבחירות (יש כמובן אפשרות שאיילת שקד ״תשרוף״ כ-150 אלף קולות ואז זה יתאזן באופן דומה למה שקרה בבחירות לכנסת ה-21).    

אחד הדברים המדהימים הוא ההצבעה בערים המעורבות, שעלתה בקרוב ל-86% בין בחירות 21 ל-23, ואז דעכה בקרוב ל-40% בין ה-23 ל-24. דפוסי הצבעה עם כאלה תנודות מרמזים על אמונה של המצביעים שמדובר ב״משחק מכור״ והכרה שלהם שההצבעה שלהם חסרת משמעות מעשית, עצם המחשבה של ציבור כל כך גדול שהם מקבלים יחס גזעני ומפלה מהווה איום על הדמוקרטיה הישראלית.

ההצבעה במגזר היהודי - המחנה הביביסטי
בניגוד לנהי וזעקות השבר שנשמעים מגורמים שונים מהמחנה הביביסטי, הירידה הכוללת בהצבעה למחנה הביביסטי בין הבחירות ה-23 ל-24 היא של כ-4% (89,660 קולות. אכן בבת ים הייתה ירידה של כ-8% בכמות המצביעים אבל בת ים לבד) וניתן להסבירו במפלגתו של גדעון סער שקיבלה 209 אלף קולות וככל הנראה העבירה קולות מצד הביביסטי לצד האנטי ביביסטי.

סה״כ המחנה הביביסטי קיבל 2,130,678 קולות בבחירות לכנסת ה-24 לעומת 2,220,428 הפרש של 89,660 קולות. ברור שבבחירות כל כך צמודות גם לדברים כמו הסכמי עודפים ואי מעבר של אחוז החסימה יש יכולת לשנות את התמונה לחלוטין, אבל ככלל - אין שינוי דרמטי בהצבעות במחנה הביביסטי, והשינוי הקטן אך משמעותי של מפלגתו של סער כנראה מנע מנתניהו את השלטון.

ההצבעה במגזר היהודי המחנה האנטי ביביסטי
כאן השינויים יותר קטנים: בבחירות 23 גוש האנטי ביבי קיבל 1,751,226 קולות ובבחירות 24 הוא קיבל 1,834,885 שזה אמנם 83,659 קולות יותר, אבל צריך לזכור שלגוש התווספה מפלגה חדשה - תקווה חדשה - ושהקולות הנוספים הם קולות ימין (שאלה כמה קולות שווה יועז הנדל).

שזה מוביל ל: מה השפעת פירוק העבודה לעבודה ומרצ בחירות 23 מול 24?
בשביל לענות על זה צריך לזכור שבמקביל לפירוק של העבודה לעבודה ומרצ, גם כחול לבן התפרקה לכחול לבן ויש עתיד: בבחירות 23 כחול לבן  + עבודה-מרצ 1,487,000 קולות בערך מול בחירות 24 יש עתיד + כחול לבן + עבודה + מרצ 1,377,000 קולות. כלומר, סה״כ הגוש בבחירות 24 הפסיד 110 אלף קולות - זה המון.

אז עולות  השאלות:
1. האם מירב מיכאלי מביאה קולות מחוץ לגוש? אין לזה שום ראיות.
2. האם מרצ כשהיא רצה עצמאית מביאה כמות משמעותית של מצביעים ערבים? 
מרצ קבלה 14,251 קולות של מצביעים ערבים שזה קצת יותר משליש מנדט אבל חסר משמעות.

עם מה שכתוב למעלה צריך להגיד שבבחירות 22 מחנה האנטי ביבי הצליח להביא 1,866,645 קולות בלי גדעון סער ולהגיע למרחק 100 אלף קולות ממחנה ביבי, אבל להערכתי היה מדובר ברצף נסיבות שגרם לחלק מהציבור היהודי מיאוס מהתנהלות נתניהו ולחלק אחר תקווה אמיתית שהוא יוחלף.

ההפרשים במערכות הבחירות בין הערבים + גוש אנטי ביבי לגוש הביביסטי:
 

תסריטים אפשריים:
הנחות אין מעבר מפלגות מגוש לגוש (כמו שקרה בממשלה האחרונה בה נפתלי בנט עבר לגוש האנטי ביביסטי), גוש האנטי ביבי לא יהיה בקואליציה עם חדש-תע״ל.

1. שתי מפלגות ערביות עוברות את אחוז החסימה ואין שינוי משמעותי במאזן בין הגושים, כלומר הפער בין גוש הביבי לגוש האנטי ביבי משמעותי אבל קטן ממספר הקולות שמקבלות המפלגות הערביות -  במקרה כזה אף צד לא יכול להקים קואליציה ככל הנראה והולכים לבחירות נוספות.
2. שתי מפלגות ערביות עוברות - הפער בין גוש ביבי לגוש אנטי ביבי מגיע לאזור ה-400 אלף קולות, שזה יותר מהמפלגות הערביות. במקרה הזה לנתניהו יש קואליציה.

 
עכשיו עם אפשרויות אי מעבר אחוז החסימה:

1. שתי מפלגות ערביות (בל״ד ועוד אחת) לא עוברות את אחוז החסימה ואיילת שקד לא מתמודדת או עוברת. במקרה הזה נעלמים 200 אלף קולות, שזה אמור להספיק לפי התוצאות בשתי מערכות הבחירות האחרונות לצד הביביסטי לנצח.
2. איילת שקד מתמודדת אבל לא עוברת, חד״ש תעל מתמודדת אבל לא עוברת, בל״ד לא עוברת, רע״ם עוברת. ההפרש בין הגוש הביביסטי לאנטי ביביסטי דומה לבחירות 22 (סדר גודל של 100 אלף קולות). במקרה הזה הגוש האנטי ביביסטי יכול להקים קואליציה עם רע"ם.
3. מרצ/עבודה לא עוברות את אחוז החסימה במקרה הזה כמעט בוודאות הגוש הביביסטי ינצח

הסבר לגבי בניית מחנה הביביסטי והאנטי ביביסטי
החלוקה תהיה לפי המפתחות הבאים:

מפלגות:
 

1. תומכי נתניהו - כאלה שישבו עם נתניהו
2. רק לא ביבי
3. מפלגות ערביות

ערים:

1. ערים עם יותר מ-50,000 בעלי זכות בחירה
2. ערים עם בין 10,000 ל-50,000 בעלי זכות בחירה
3. ישובים עם בין 1,000 ל-10,000 בעלי זכות בחירה
4. ישובים עם מתחת ל-1,000 בעלי זכות בחירה

חיתוכים:

1. לכל קבוצה של ישובים, כל הישובים בהם יש יותר מ-50% שמצביעים ל: תומכי נתניהו/ רק לא ביבי/ מפלגות ערביות
2. חיתוכים לפי גיל

 מקרי קצה או נסתרות דרכי השם:
בחיתוכים לפי יותר מ-50% מצביעים נתקלים בתופעות כמו רחובות וגדרה בהם לאף מחנה אין יותר מ-50%. גם בישובים יותר קטנים התופעה מתרחשת, רק ששם זה יותר ביזארי כך למשל בישוב ניין בו על פי הברית החדשה התרחש הנס הבא: ישו הגיע לכפר ומצא שם אלמנה מתאבלת על גופתו של בנה היחיד, ישו הגיע למיטתו ואמר לגופה קומה! המת התעורר לחיים והתחיל לדבר. בתור מי שגדל על חינוך יהודי שם לחשים יכולים להפוך מטה לתנין, או להוציא מים מקירות (שמות ז יא-יב, בבא מציעא נט ב) - ואין בהתרחשויות האלה שום דבר שצריך לערער על האמונה היהודית - אני מקבל שיש התרחשויות על טבעיות ועדיין העובדה שמעל ל-40% מתושבי הכפר שרובם המוחלט מוסלמים הצביעו לליכוד (הפרניצסקנים?) יכולה להתחרות עם ההתרחשויות העל טבעיות המוזכרות לעיל (אני משוכנע שיש הסברים יותר ארציים). תופעה דומה התרחשה גם בערמאשה, הכפר שתושביו הרגו את הנמר האנטולי האחרון בארץ ישראל, החיה היחידה שהתמודדה עם החזיר הארצישראלי.

בחירות לכנסת ה 21:
ביבי -> ליכוד-מחל, שס-שס, חרדים אשכנזים-ג, ימין דתי-טב, כולנו-כ, ימין דתי לייט-נ
אנטי ביבי -> כחול לבן - פה , עבודה - אמת , מרצ - מרצ, ליברמן - ל
ערביות -> חדש ותעל - ום , רעם ובלד - דעם

בחירות לכנסת ה22:
ביבי ->  ליכוד-מחל, שס-שס, חרדים אשכנזים-ג, ימין דתי-טב
אנטי ביבי -> כחול לבן - פה , עבודה - אמת , מחנה דמוקרטי - מרצ, ליברמן - ל
ערביות -> הרשימה המשותפת - ודעם

בחירות לכנסת ה23:
ביבי ->  ליכוד-מחל, שס-שס, חרדים אשכנזים-ג, ימין דתי-טב
אנטי ביבי -> כחול לבן - פה , עבודה, גשר, מרצ - אמת , ליברמן - ל
ערביות -> הרשימה המשותפת - ודעם

בחירות לכנסת ה24:
ביבי ->  ליכוד-מחל, שס-שס, חרדים אשכנזים-ג, ימין דתי-ט, ימין דתי לייט-ב
אנטי ביבי-> יש עתיד-פה, גנץ-נ,  עבודה - אמת , מרצ - מרצ, ליברמן - ל
ערביות -> הרשימה הערבית המאוחדת-עם הרשימה המשותפת-ודעם

לסיום:
השינויים הגדולים במערכות הבחירות האחרונות התרחשו במגזר הערבי וקשה לחזות מה יהיו דפוסי ההצבעה בישובים הערביים. ישראל מדינה גזענית (אני משוכנע שישראלים לא), בגרמניה בשנות ה30 שמו שלט אין כניסה לכלבים ויהודים, ברוב חברות היי טק בתל אביב ובבית המשפט העליון חבל על הכסף שעולה השלט (בחלק מחברות ההיי טק כן נותנים לכלבים להיכנס ובבית המשפט העליון קבלו מתמחה ערבי אחד מתוך…)  העובדה שממשלות ישראל לא נלחמות מלחמת חורמה בגזענות, במיוחד בגזענות הסמויה, היא חרפה כמו הרפיון במלחמה בשחיתות במערכת המשפט ובצמרת שירות המדינה וריצת האמוק (של כל המפלגות) לביצוע מינויים פוליטיים בכל מקום אפשרי.   

תצביעו, תלכו להצביע. בחיים אין בחירות קלות וצריך לבחור באופציה הפחות גרועה.

דר' איתי בן דן הוא מתמטיקאי, מומחה באלגוריתם ובשווקים פיננסים