כמה מההורים למדו באקדמיה? ומה סיכויי הקבלה למי שהוריו אינם כאלה?
שנת הלימודים האקדמית תשפ"ג נפתחה היום והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמת נתונים בדבר השכלה אקדמית של הורים באוכלוסייה. לפי הנתונים, בשנת 2021, לכ-60% מבני 5-40 היו הורים חסרי השכלה אקדמית, וככל שהאוכלוסייה צעירה יותר, חלקם של אלו שהוריהם חסרי השכלה אקדמית נמוך יותר – מחצית בגיל 5 לעומת שני שלישים בגיל 40.
בקרב היהודים שאינם חרדים חלה העלייה החדה ביותר באחוז אלו שלהוריהם השכלה אקדמית – 36% בקרב בני 40, לעומת 64% בקרב בני 7 - עלייה של 78% (התייחסות היא לגיל 7 כיוון שהזיהוי של ילדים חרדים אפשרי מהכניסה למוסדות חינוך סביב גיל 6). בקרב האוכלוסייה הערבית חלה מגמת עלייה משמעותית - 14% בקרב בני 40 לעומת 31% בקרב בני 7, עלייה של 121%. עם זאת, הפער בין האוכלוסייה הערבית לבין האוכלוסייה היהודית הלא חרדית נשאר יציב. באוכלוסייה החרדית מגמת העלייה באחוז אלו שלהוריהם השכלה אקדמית איטית יותר – 19% בקרב בני 40 לעומת 24% בקרב בני 7, עלייה של 26% בלבד. לפיכך, הפער בין האוכלוסייה החרדית לבין האוכלוסייה היהודית שאינה חרדית גדל עם הירידה בגיל.
מה הסיכוי להיכנס להשכלה הגבוהה?
נתוני הלמ"ס מאששים את הידוע - בהשוואה לילדים להורים אקדמאים, ילדים להורים חסרי השכלה אקדמית נכנסים פחות להשכלה גבוהה, מתקבלים למוסדות פחות סלקטיביים ולומדים בתחומים פחות מתגמלים כלכלית ומדעיים.
בקרב הגילים השכיחים לכניסה להשכלה גבוהה (18-30), הסיכוי של מי שהוריו חסרי השכלה אקדמית להיכנס להשכלה גבוהה, הוא חצי מהסיכוי של מי שלפחות לאחד מהוריו השכלה אקדמית. בהמשך לכך, הסיכויים של מי שהוריו חסרי השכלה אקדמית ללמוד באוניברסיטה, הוא שליש מזה של מי שלפחות לאחד מהוריו השכלה אקדמית. הסיכוי של מי שהוריו חסרי השכלה אקדמית ללמוד רפואה, הוא שמינית מזה של מי שלפחות לאחד מהוריו השכלה אקדמית.
במקביל, הכניסה להשכלה גבוהה לפני גיל 20 מושפעת במיוחד מהשכלת ההורים – בקרב בני 18 שלאחד מהוריהם השכלה אקדמית, אחוז הנכנסים להשכלה גבוה פי חמישה מאלו שהוריהם חסרי השכלה אקדמית. ניתן לייחס זאת לכניסה מוקדמת להשכלה גבוהה של ילדים להורים בעלי השכלה אקדמית באמצעות תוכניות מצוינות בתיכון.
איפה לומדים?
הסיכוי של מי שהוריו חסרי השכלה אקדמית להיכנס ללימודי השכלה גבוהה קטן בכל סוגי המוסדות האקדמיים מהסיכוי של מי שלאחד מהוריו יש השכלה גבוהה. עם זאת, במכללות האקדמיות ובמכללות האקדמיות לחינוך ההשפעה של השכלת ההורים פחותה, והסיכוי של מי שהוריו חסרי השכלה אקדמית ללמוד בהן עומד על כ-71% מהסיכוי של מי שלאחד מהוריו השכלה אקדמית. מנגד, בלמידה באוניברסיטאות קיים פער משמעותי, והסיכוי של מי שלאחד מהוריו השכלה אקדמית ללמוד באוניברסיטה גבוה פי 3 מהסיכוי של מי שהוריו חסרי השכלה אקדמית.
מה לומדים?
הסיכוי של מי שהוריו חסרי השכלה אקדמית ללמוד לתואר מתחום מדעי החברה או מתחום מדעי הרוח הוא 61% ו-58%, בהתאמה, מהסיכוי של מי שלאחד מהוריו השכלה אקדמית. מנגד, הסיכוי ללמוד לתואר בתחום ההנדסה והאדריכלות הוא 38%, ובתחום מדעי הטבע, המתמטיקה והחקלאות – פחות משליש (28%). התחום הבולט ביותר הוא רפואה; הסיכוי של מי שלאחד מהוריו השכלה אקדמית ללמוד רפואה גבוה פי שמונה מהסיכוי של מי שהוריו חסרי השכלה אקדמית.
תודה.
לתגובה חדשה
חזור לתגובה