נפילתן של המפלגות הכלכליות

תמונת המנדטים לאחר ספירת רוב הקלפיות ברורה ומגובשת למדי וכפי שזה נראה לא צפויים שינויים קיצוניים. נתניהו יהיה זה שירכיב את הממשלה הבאה עם מפלגות הגוש שלו - הציונות הדתית, ש"ס ויהדות התורה. נניח לרגע בצד את המשנה הכלכלית של מפלגות אלו עליה כתבנו מוקדם יותר הבוקר כאן, ונביט על המפלגות שחרטו על דגלן את המלחמה ביוקר המחיה ומיתגו עצמן כמפלגות כלכליות - "חופש כלכלי בראשות אביר קארה", "המפלגה הכלכלית בראשות פרופסור ירון זליכה" ומפלגת "צעירים בוערים בהנהגת הדר מוכתר".

שלוש המפלגות הללו גירדו יחדיו פחות מ-0.8% מקולות הבוחרים ולא יותר מ-0.3% לכל אחת מהן, כאשר אחוז החסימה עומד על 3.25%. העובדה כי המפלגות הללו כמעט והתאדו בבחירות מדגישה כי גם הבחירות הללו היו על כן ביבי-לא ביבי ועל ההיבט הביטחוני. יוקר המחיה הוא נושא חשוב, אפילו קריטי, אך המפלגות אשר תייגו עצמן ככלכליות לא התרוממו כי הבוחר לא ממקד את רצונותיו לכדי היבט אחד אלא להיבטים רחבים יותר.   ייתכן שהיה מקום לאיחוד בין מפלגות כאלו למפלגה גדולה יותר שעוברת את אחוז החסימה.

התוצאות ממחישות כי גם אם היו מתאחדים האחד עם השני, הרי שעדיין לא היו מביאים מספיק בוחרים כדי להיכנס, הם רחוקים מכך מאוד: זליכה מתמודד זאת הפעם השנייה לאחר שגם בסבב הקודם היה רחוק מאחוז החסימה. זליכה המשיך להצהיר נחרצות שלא יתאחד עם אף מפלגה אחרת וכי הוא רץ לבד עד הסוף. אביר קארה שחרט על דגלו עוד טרם הכניסה לפוליטיקה את ייצוג העובדים העצמאיים במשק, פרש ממפלגת "ימינה" לאחר שהתפוררה והחליט להקים את מפלגת חופש כלכלי למרות שאף סקר לא הותיר לו סיכוי.

ה"כוכבת" הכלכלית של הבחירות האלו הייתה באופן מפתיע צעירה בת 21 שבתחילת הדרך היה נראה שהיא הולכת להיות הפתעת הבחירות וסקרים רבים אפילו הראו בשלב מסוים שהיא קרובה לאחוז החסימה. הדר מוכתר הציגה עצמה כשווה בת שווים שמתמודדת עם יוקר המחיה, לא רואה אופק לרכישת דירה, ונחושה לפתור את הקשיים של האוכלוסייה הצעירה בישראל. נדמה כי ההתקרבות בחלק מהסקרים לאחוז החסימה לפני כחודש-חודשיים הניעו אותה להגביר את הקצב, אך נראה שהחשיפה שאביה רכש לה דירה, פגעה בה מאוד, וכנראה גם פגעה בו בעקבות בקשה של רשות המסים לבדוק את העניין (לא ניתן לקנות דירה ולרשום אותה פיקטיבית על שם ילד רק כדי לחסוך במס רכישה ומס על שכר דירה - הבדיקה היתה על רקע החשש שזה מה שקרה)

• פרקליט המדינה ממליץ להעמיד לדין את אביר קארה על ההצבעות הכפולות
• למה בישראל דאורדורנט צריך לקבל 3 רישיונות - השתגענו?

האינפלציה מזנקת - יוקר המחייה עולה יוקר המחיה בישראל גבוה והמחירים ממשיכים לעלות. האינפלציה בישראל עומדת על 4.6%, וגוררת אחריה עליית ריבית מצד בנק ישראל ל-2.75% אך טרם נאמרה המילה האחרונה. מיותר לציין כי העלאות הריבית הללו הביאו להתייקרויות משמעותיות של המשכנתאות והימנעות מלקיחתן של כאלו חדשות. מחירי הדירות עלו בשנה האחרונה ב-19%, אמנם יש המאמינים כי אנו לקראת התקררות בשוק הנדל"ן אך עדיין מדובר בקושי גדול מאוד עד כמעט לא אפשרי עבור צעירים לרכוש דירה.

הכלכלה בישראל יציבה יותר מארה"ב למשל וכמובן שגם יותר מאירופה, אך הבחירות הללו הוכיחו כי קושי כלכלי הוא כנראה עדיין לא סיבה במדינת ישראל להקים מפלגה. מפלגה זה תמהיל רחב של עמדות בנושאים שונים - גם ביטחוניים, גם מדיניים, גם משפטיים ועוד. סקרים רבים הצביעו כי אחד הנושאים החשובים לאזרח הוא יוקר המחיה, אבל רצונות לחוד ומציאות לחוד. הסקרים לא שאלו שאלות בסגנון "האם תבחר/י במפלגה שתיאבק ביוקר המחיה ותוריד את המחירים במשק?", הסקרים בסך הכל בחנו מה מטריד את הציבור ולא מה מניע אותו לבחור בקלפי. הכתובת הייתה על הקיר. על מפלגות נישה נגזר לפני שנים שלא לעבור את אחוז החסימה וגם אם כן אז הן מקבלות את מינימום המנדטים האפשרי.

הרצונות של המפלגות הכלכליות ודאי טובים לרווחת הכלל וכדי להיטיב עם הציבור שנאבק לגמור את החודש. קחו למשל את מפלגת "יש עתיד" של רה"מ היוצא יאיר לפיד; המפלגה הוקמה 3 חודשים לאחר תום המחאה החברתית של 2011 ורכבה על גליה. אבל המפלגה הזו לא דיברה רק על הצורך לרכוש דירה ועל הקושי לגמור את החודש, היא דיברה על כל מה שמעסיק את הציבור - רווחה, מדיניות חוץ, ביטחון, חינוך, בריאות, חקלאות ועוד ועוד. כך היא הצליחה לגדול ולבסס את עצמה ככזו שמובילה מחנה מסוים של המפה הפוליטית. 

• ישראל מבטלת מכסים על יבוא מארה"ב לפני "יום השחרור" של טראמפ
• החל מהיום: הבנקים יחויבו לפרסם את הרבית על הפיקדונות
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"