כמה עולים יגיעו לישראל כתוצאה מהמלחמה ומהן ההשלכות הכלכליות?

החלטה אחת של פוטין, לתקוף את אוקראינה הביאה לישראל גל עליה כמותו לא חוותה 30 שנה. מספר הזכאים להגיע ע"פ חוק השבות עומד על מעל 600 אלף ואנו נקלוט להערכתי מעל 200 אלף עולים חדשים ותושבים חוזרים, זאת תוך תקופה של כשנה וחצי.

כ-60 אלף עולים כבר נקלטו תוך כחצי שנה מתחילת המלחמה ובנוסף הגיעו עוד כ-50 אלף תושבים חוזרים. עליהם יש להוסיף עוד כ-130 אלף הנמצאים כאן על אשרת תייר ומחכים לתעודת עולה. ז"א מעל ל-200 אלף נוספו תוך חצי שנה ואף אחד לא גר ברחוב. יהיו לגל הזה תועלות גדולות - מדובר באוכלוסייה יצרנית בעלת תרבות עבודה שתעלה את התוצר במשק. מצד שני ההשלכות על שוק הדיור, בעיקר בתחרות על דיור לשכבות הנמוכות - הן בעייתיות.

נתחיל במספרים. המספרים שאני מציג לא מסתדרים עם מה שאתם קוראים בהודעות שמוציא משרד הקליטה בפרט ובעיתונות הישראלית בכלל ולמעשה גבוהים מהם בהרבה. איך זה? בואו נעשה סדר בנתונים:

שלושה מושגים באים לתת לנו תמונה שהיא המייצגת בסופו של יום את כמות ההגירה פנימה לתוך ישראל לעומת היציאה ממנה, או בשפתנו עולים חדשים מול יורדים. מדובר במספר העולים החדשים פלוס מספר "התושבים החוזרים" ובניכוי היורדים. סכימת שלושת המספרים האלו תביא את המידע הנכון של היקף ההגירה פנימה לישראל ב-2022. על אף שהנתונים חשובים ביותר מבחינת ההשפעה הכלכלית ומבחינה חברתית, חלק מהסטטיסטיקות אינן זמינות או שמתפרסמות בפיגור ניכר. נאלצתי להשתמש במידע שאינו זמין לכל בתוספת מספר אומדנים.

כולם ממוקדים במספרי העולים אך קיימת חשיבות גדולה גם באומדן של מספר התושבים החוזרים. ע"פ אומדנים שונים כ-150 אלף ישראלים וצאצאיהם, שהגיעו לישראל כעולים מרוסיה ואוקראינה, שבו לארצות אלו במהלך 25 השנים האחרונות. כעת רבים מהם שוב עושים תנועה סיבובית וחוזרים לארץ. אך הם לא עולים חדשים. כולם בעלי אזרחות ישראלית ורובם דוברי עברית.

חשוב להבין כי פוטנציאל העלייה הכולל אינו רק מספר היהודים ע"פ ההלכה החיים ברוסיה, אוקראינה ובלארוס שהם במשותף כ-220 אלף. עולה יכול להיות כל אדם שזכאי לעלות ע"פ חוק השבות, למשל כי אביו יהודי אך לא אימו. ב-2019 הודיע משרד הפנים כי 62% מעולי רוסיה ו-66% מעולי אוקראינה אינם יהודים ע"פ ההלכה. מפרסום זה ניתן לגזור שפוטנציאל העלייה ע"פ חוק השבות, במידה וכולם היו מגיעים עומד על כ-610 אלף.

רוב העולים מגיעים מרוסיה
מתחילת מרץ ונכון לסוף אוקטובר 2022 הגיעו לישראל וקיבלו מעמד של עולים חדשים כ-48 אלף אישה ואיש, זקן וטף כתוצאה מהמלחמה בין רוסיה לאוקראינה. כ-32 אלף מהם מרוסיה, כ- 15 אלף מאוקראינה ועוד כ-1,500 מבלארוס. מדובר על  קצב חודשי של כ-7,000 איש. על אלו יש להוסיף עוד כ-12 אלף עולים שהגיעו מתחילת השנה ממדינות אחרות, קצב חודשי של כ-1,200. סה"כ 60 אלף עולים נכון כאמור לסוף אוקטובר, 54% מתוכם נשים, 25% מתחת לגיל 18 ו-13% מעל גיל 65. הגיל החציוני הוא 34.

כאן יש להדגיש, מדובר באלו שכבר זכו בתעודת העולה הנכספת. ניתן להניח שאם משרד הפנים יעבוד ע"פ אותו קצב איטי ונרפה של הנפקת תעודות, מספר העולים החדשים "הרשמי" בשנת 2022 יעמוד רק על כ-75 אלף. על מספרים אלו יש להוסיף ע"פ אומדנים שונים עוד כ-40 עד 60 אלף תושבים חוזרים. ז"א, ישראל תקלוט בשנת 2022 לבדה, בין 115 ל-135 אלף עולים חדשים וישראלים חוזרים. אלו מספרים שלא ראינו כאן 30 שנה.

וכמה יורדים? מספר כלל היורדים מישראל ביחס לגודל האוכלוסייה וגם ביחס לעבר הוא נמוך. מדובר על כ-15 אלף יורדים, בממוצע שנתי, ב-10 שנים האחרונות. אך כאשר לוקחים בחשבון את הישראלים החוזרים (תושבים חוזרים) המספרים נטו מצטמצמים לאזור ה-5 אלף יורדים בשנה. זה הכל. בהנחה שגם השנה ירדו כ-15 אלף, מספר התושבים החוזרים נטו יעמוד על 25 עד 45 אלף איש ועל אלו יש להוסיף כאמור עוד 75 אלף עולים חדשים. ז"א גם בהתחשב בירידה מדובר בהגירה חיובית לישראל של כ-110,000 בנטו, רק בשנת 2022 לבדה. גם אם "נחמיר" אם כמות היורדים ואפילו נכפיל אותה, הרי שמדובר על הגירה חיובית באזור ה-100 אלף איש.

מספרים עצומים "מחכים על הקווים"
אך זהו רק חלק מהקרחון. לפי מקורות ממשלתיים ישנם ברגע זה בישראל עוד כ-130 אלף הנמצאים כאן באשרת תייר ומחכים לאישורי משרד הקליטה. אלו מספרים עצומים! איפה כולם גרים? מסתבר שעל אף הטענות שאין בישראל דירות, מעל ל-200 אלף איש נוספו לנו תוך חצי שנה ואף אחד לא גר ברחוב.

לא כולם יקבלו מעמד עולה חדש וחלקם ייאלצו בסופו של יום לעזוב את ישראל, אך הערכות מדברות על כך שרובם כן ייקלטו. בואו נניח מחמת השמרנות, שבין התיירים שהגיעו (ועוד יגיעו) 80 אלף בלבד יקבלו תעודת עולה חדש והיתר יחזרו לרוסיה ואוקראינה. אם נניח, גם כן בשמרנות, שיגיעו עוד עשרות אלפי תושבים חוזרים ב-2023, וגם אם זרם התיירים המחכים לאשרת עלייה ייפסק לחלוטין, עדיין מעל 200 אלף הגיעו ועוד יגיעו ויקלטו בישראל תוך כשנה וחצי (בקצבי הנפקת תעודות העולה הנוכחיים). מדובר במספרים שישראל בת כמעט ה-10 מיליון תושבים והחצי טריליון דולר תוצר בהחלט יכולה להכיל, אך זה לא צחוק. ממש לא.

והכל כתוצאה מהחלטה אחת של פוטין. הוא כנראה מאד אוהד את ישראל.

מדובר באוכלוסייה יצרנית בעלת תרבות עבודה
יש לנו היסטוריה עם העולים מרוסיה ואוקראינה. היסטוריה נהדרת. רובם ככולם בעלי תרבות של עבודה ומשמעת, רבים בעלי השכלה גבוהה. הם מילאו את שורותינו, חיזקו בצורה מדהימה את ההייטק הישראלי בפרט וכלכלת ישראל בכלל, משרתים בצבא, משלמים מיסים ואזרחים נאמנים. תרבות שבה העזרה הבינ-דורית שסבתות וסבים שומרים על הנכדים בזמן שהילדים בעבודה, היא תופעה שיכולה ללמד פרק או שניים את הישראלים מכל העדות.

העולים החדשים ימלאו את השורות הן בהייטק, הן במערכת הבריאות ועוד. מקרב העולים 26% במקצועות שירותים, מסחר ושיווק, 16% עובדי מדעי המחשב, טכנולוגיה ומדעים מדויקים, 11% רופאים ואחיות, 5% חשבונאות ומשפטים, 4% מורות. הגיל החציוני של גל עלייה זה הוא 34. מדובר באוכלוסיית עולים צעירה מאד ביחס לעולם המערבי בו הגיל החציוני הוא 40 וגם ביחס למדינות המקור שלהם - הגיל החציוני ברוסיה ואוקראינה אף הוא 40. מסתבר אם כן שמגיעים היותר צעירים ולא פלא, כי מבוגרים מעל גיל 60 פוטין לא מגייס, יש להם פנסיות, דירות בבעלותם ובגילם אין להם את כוחות הנפש לבנות חיים במדינה אחרת.

אמפתיה לטרגדיה האנושית
אנו צריכים להיות אמפתיים לטרגדיה האנושית. יהודי אוקראינה בורחים מאימי המלחמה ויהודי רוסיה בורחים מאימת פוטין. ישראל שוב משמשת ארץ מקלט – ייעודה ההיסטורי. נכון, הם לא עלו משיקולים ציוניים. אך כמה מבין קוראי שורות אלו אבותיהם עלו משיקולים ציוניים? אחוזים בודדים. מדינת ישראל התמלאה ביהודים שברחו מארצות מוצאם מפחד לחייהם, אם מארצות ערב ואם מארצות אירופה הרצחניות. אז בואו ניטול קורה מבין עינינו.
גל העלייה הרוסי הקודם של שנות התשעים הגיע ברובו משיקולים כלכליים – בריחה מבריה"מ הקורסת. הפעם רבים מהמגיעים הם ממש פליטים. לא רק מאוקראינה, גם מרוסיה. אמפתיה ישראלים, אמפתיה.

הם יתחרו על הדירות של העשירונים הנמוכים
ממש לאחרונה אושר תקציב חירום בסך 90 מיליוני שקל כדי לעזור לחלק מהעולים בראשית תהליך קליטתם בישראל. עליי לומר שזה נשמע לי זוטות כאשר מבינים את המספרים לאשורם. ודאי כאשר מנתחים קצת לעומק את גודל ההזדמנות, אך גם את גודל האתגרים של מדינה צפופה ויקרה. המדינה תצטרך לעזור וזה יעלה מאות מיליונים רבים. כרגע זה לא מופיע בשום תקציב.

מפתיע לחשוב שעל אף שהמדינה לא נערכה בשום אופן לגל הזה, לכולם מסתבר יש איפה לגור. אך לכמות כה גבוהה של נכנסים יש השלכות על הכלכלה. רובן חיוביות אך המגמה גם מציבה אתגר אחד מרכזי. על אף שבין המגיעים ישנה לא מעט משמנה וסלתה של יהדות רוסיה, כולל רבים שאין להם בעיה כספית והם ישתלבו בעשירונים הגבוהים בישראל, עדיין הרוב, וודאי מאוקראינה, מגיעים כמעט חסרי כל, ודאי ביחס לעלויות של משק בו מככב השקל כמטבע החזק בעולם. וכולם צריכים קורת גג. לחלק מסוים מהם יש כאן דירות, בעיקר מקרב התושבים החוזרים. אם אלו אין בעיה. אך לרובם הגדול – אין. איפה הם גרים כרגע? חלקם אצל קרובי משפחה, חלקם שוכרים דירות. ברור שמדובר בדירות הפחות טובות, אפילו הממש פחות טובות.

יחד עם זאת קשה להיות אמפתי אם אתה נמנה על העשירונים התחתונים ומגיעים עולים חדשים המתחרים איתך על הדיור. זה בהחלט לא הוגן מבחינת הישראלים המקוריים, וודאי מבחינת הזוגות הצעירים. בינתיים עוד לא שומעים את הקולות מהשטח אך מן הסתם גם זה יגיע. ייתכן והמדינה תצטרך הפעם לבצע מהלך יזום - להתערב ולעזור בפתרון הבעיה הזו. ימים יגידו.

ד"ר אדם רויטר – יו"ר חיסונים פיננסים, יו"ר הדג'וויז, מחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה"