למה אי אפשר להאמין לתחזיות של בנק ישראל

מה הייתם אומרים אילו מישהו היה משקר לכם בכל פעם? (טוב, משקר זו מילה כבדה, בואו נסגור על "לא אומר לכם את כל האמת"). די מהר הייתם מאבדים בו אמון. אבל מה קורה כשאת האמון הזה אתם אמורים לתת בגוף שאמור להקנות את היציבות למערכת, זה שצריך להיות הכי אובייקטיבי, הכי שקוף - הרגולטור שאחראי על כל תנועת הכספים. מה קורה כשהוא פשוט לא אומר אמת פעם אחר פעם? ומה זה אומר כאשר הוא מקדם צעדי מדיניות שגויים על סמך ההערכות הלא נכונות שלו? במקרה כזה הבעיה חמורה שבעתיים. אז זה קרה לבנק ישראל לפחות 4 פעמים בשנה האחרונה.

הזהרנו כבר בסוף 2020 שאסור לבטל את מגבלת הפריים על המשכנתאות. אמרנו שלמרות שאנחנו לא יודעים מתי הריבית במשק תעלה - ברור שהיא תעלה בקרוב, אחרי עשור של ריבית אפסית. אמרנו שזה מהלך שגוי של בנק ישראל, לא כי ידענו שהריבית עולה בקרוב, אלא כי היה ברור שזה יקרה והשאלה היא רק מתי. אבל בבנק ישראל ביטלו את החששות שלנו ואמרו 'אין צפי של העלאת ריבית' אז למה לא להקל על נוטלי המשכנתאות בינתיים'? אז הצעד הכאילו צרכני הזה עולה ביוקר עכשיו למשקי הבית שנטלו משכנתאות בשנה האחרונה (באחוזים הולכים וגדולים במסלול ריבית הפריים). ההחזרים החודשיים שלהם עלו על פי ההערכות ב-800-1,500 שקל למשפחה (ככל שהחלק של מסלול הפריים במשכנתא שלכם גדול יותר כך אתם אוכלים אותה יותר חזק). המהלך של בנק ישראל חמור גם כי הוא גם תדלק את הזינוק של 20% במחירי הדיור בשנה האחרונה. הנה מה שכתבנו אז:

מצעד הפספוסים של בנק ישראל בשנה האחרונה: אבל לבנק ישראל זה 'קורה' שוב ושוב: הוא מפספס ובגדול. למעשה - מתחילת גל העלאות הריבית הנוכחי התחזיות של בנק ישראל מפספסות בכל פעם כלפי מטה ובצורה משמעותית. בפועל, הבנק מצליח לרשום לעצמו 0 מתוך 4. הישג מרשים לכל הדעות בתוך תקופה קצרה של פחות משנה.

רק בחודש יולי האחרון בנק ישראל צפה שבעוד שנה (כלומר ביולי 2023) הריבית במשק תגיע ל-2.75%. הוא טעה, היא הגיעה לשם הרבה יותר מהר - כעבור שלושה חודשים בלבד, באוקטובר 2022. אבל האם מדובר בטעות חד פעמית בהערכה של הבנק? לא ממש. בחודש אפריל הוא צפה שהריבית באפריל שנה לאחר מכן (אפריל 2023) תעמוד על 1.5%, היא הגיעה לשם בחודש כבר באוגוסט, תוך 4 חודשים.

• חסמי הכניסה להיי-טק והפריון הנמוך: מה האתגרים המרכזיים של המשק?
• בנק ישראל דורש מהבנקים להקל על הלקוחות: מתווה חדש לשנים 2025-2026

תגידו, אוקי, אז הוא טעה פעמיים - לא נכון. רק לפני שנה, באוקטובר 2021, בנק ישראל צפה שהריבית בעוד שנה (כלומר בערך עכשיו) תהיה בטווח של 0.1% עד 0.25% (כזכור, הריבית במשק באותו זמן עמדה על 0.1%). אפילו בחודש ינואר האחרון, חודשיים לפני שהפד' האמריקאי החל להעלות את הריבית בחדות ושלושה חודשים לפני שבנק ישראל עצמו העלה את הריבית - כאשר האינפלציה כבר השתוללה בעולם וגם בארץ היא עלתה והיה ברור שהעלאות ריבית הן עניין של זמן, הוא עדיין צפה שהריבית בעוד שנה תהיה בטווח של 0.1% עד 0.25%. והנה, לא עברה שנה והריבית כבר עומדת על 3.25%.

אבל האם שלוש פעמים זה סוף ההחטאות? לא ממש. או יותר נכון ממש לא: לפני חודש וחצי - בהחלטת הריבית הקודמת - בנק ישראל צפה שהריבית תגיע ל-3.5% בעוד שנה, כלומר ברבעון השלישי של 2023 הריבית תעמוד על 3.5%.

טוב ברור לכם כבר מזמן שזה לא הולך להיות המצב נכון? הריבית עלתה היום ל-3.25%, ודי בטוח שהיא תהיה גבוהה יותר בעוד שנה. אולי זה יקח עוד העלאת ריבית אחת. אולי עוד 3, אבל האם יש סיבה להניח שזה לא יקרה? אחרי נתוני האינפלציה האחרונים  לחודש אוקטובר, שפורסמו בשבוע שעבר, הכלכלנים רק התלבטו אם הפעם הבנק יעלה את הריבית שוב ב-0.75%, בפעם השלישית ברציפות, ב-0.75% או שהוא 'יסתפק הפעם' ב-0.5%. בסופו של דבר הוא אכן 'הסתפק' השבוע בהעלאה של 0.5%, אבל העלאת הריבית הבאה כבר תביא את ישראל ליעד שהציב הבנק לעוד שנה. 

• לא רק כטב"מים: כך ייראה שדה הקרב העתידי - והאם הרובוטים יחליפו את החיילים?
• "אין מדינה קרובה יותר לארה"ב מישראל; יהיו דיונים על גובה המכסים, אבל טראמפ הטיל מכסים על כולם"
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

בנק ישראל עצמו כבר מודה בעצמו שהוא הולך שוב לפספס את התחזית האחרונה שלו והריבית בפועל תהיה גבוהה יותר אחרי החלטת הריבית התראיין המשנה לנגיד אנדרו אביר לרויטרס ואמר "בנק ישראל עשוי להעלות את הריבית אף מעל ל-3.5%, כפי שחזו הכלכלנים שלו".

גם פרופ' ירון, נגיד בנק ישראל עצמו, התראיין לטלויזיה ואמר כי העלאת הריבית ל-3.25% היא "בסבירות גבוהה לא סוף התהליך. סכנת האינפלציה לא פגה... כנראה שנחצה את תחזית חטיבת המחקר לרמת ריבית של 3.5%, אנחנו גם צופים שהריבית תמשיך לטפס". ביום רביעי הוא כבר היה ברור יותר כשאמר בכנס של אגף השכר והסכמי עבודה במשרד האוצר "זה לא בלתי סביר שנגיע במחצית הראשונה של 2023 לסביבת ריבית הגבוהה מזו שצוינה בתחזית חטיבת המחקר האחרונה – 3.5%".

בשורה התחתונה - מה זה אומר על הבנק המרכזי, אם הוא מפספס בכל התחזיות שלו - שהוא עובד על הציבור, שבזמן אמת הוא סתם מנסה להרגיע למרות שהוא יודע שמתקרבת סערה, או שאולי התחזיות האלה של הבנק הן הן המחשבות והניתוחים האמיתיים והמדוייקים ביותר של בנק ישראל בזמן פרסום החלטת הריבית? לא שזה יותר טוב, זה רק אומר שהבנק המרכזי פשוט לא מחובר למציאות שעליה הוא אחראי - האפשרות הזו כמובן גרועה הרבה יותר.

אגב, כשניסינו לברר את הנקודה הזו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל, בראיון לביזפורטל, התשובות היו, איך לומר - לא משהו. הנה הראיון, לא נגענו: כמה ניתן לסמוך על התחזיות שלכם? צפיתם ריבית של 2.75% רק באמצע השנה הבאה והנה היא כאן. הציפיות שלכם לא קצת נמוכות מדי? ירון: "לשוק ההון יש את היכולת שהוא משנה את ההערכות שלו כל הזמן באופן רציף. אנחנו נותנים תחזית פעם ברבעון. אז זה הבדל מהותי. אבל כאמור, אני חושב שבכל התהליך היינו בין אלה שצמצמו מוניטרית ראשונים והתחילו עם העלאות הריבית.

"הנושא של אוקראינה רוסיה היווה שמן דלק מרכזי למדורת האינפלציה ואיך שזה הופיע אנחנו רואים שזה השפיע על התחזיות גם שלנו וגם בחו"ל ובסוף זה גם השפיע על ההתנהגות שלנו, כולל תהליכי הריבית. בסופו של דבר אנחנו מתייחסים ומשנים את הפעולות וההערכות בהתאם לנתונים החדשים שנכנסים".

ועל כך רק נעיר - המלחמה באוקראינה נמשכת כבר מתחילת השנה. זה (אולי) מסביר את הפספוס בתחילת שנה, גם לא (האינפלציה בעולם עלתה עוד לפני המלחמה שהתחילה בינואר האחרון) אבל תזרמו איתנו. זה בוודאי לא מסביר את שאר הפספוסים לאורך השנה כולה ובטח שלא את הפספוס האחרון.