מה עובר על המגזר החרדי? תעסוקת נשים והאינטרנט

כאשר כוללים את גל העלייה העצום הנוכחי מרוסיה ואוקראינה ומוסיפים לו את העולים והתושבים החוזרים לישראל ב-10 השנים האחרונות שרק כ-1% מהם חרדים, ומוסיפים להם את הילדים שילדו בישראל, מדובר על יותר מחצי מיליון עולים ותושבים חוזרים נטו, זאת כבר לאחר ניכוי היורדים.

כמה שנים החרדים צריכים ללדת רק כדי "לכסות" על מספרי העולים שהגיעו ומגיעים כעת? לפי חישובים שלי בערך 11 שנים. ועוד משהו: ב-10 השנים האחרונות מספר התלמידים החרדים הלומדים בכיתה א' עלה מ-18.9% ל-20.3%, עליה של 1.4% בלבד מסך אוכלוסיית התלמידים ב-10 שנים. בקיצור, מי שעוד חושב שיש בעיה נובח על העץ הלא נכון.

במאמר הקודם "ישראל עוברת חילון לא הדתה" הראיתי שישראל נעשית יותר חילונית מדתית. להלן שוב תזרים הזרימה שמציג את המגמות הבינ-דוריות:

כותרת ראשית

בידור? חיות מחמד? אם זה לא בינה מלאכותית זה לא נחשב

גלובל | שלמה גרינברג | 13:29 (3)

- כל הכותרות

לקראת הפתיחה: המדדים במגמה מעורבת, גאפ מזנקת ב-20%

הצפת ערך בשטראוס - רווח של כ-320 מיליון שקל ממימוש החזקתה בסברה

סמארט בטא: מדדים במשקל שווה - לאחר שנים של תשואת חסר, האם הגיע זמנם?

בידור? חיות מחמד? אם זה לא בינה מלאכותית זה לא נחשב

רדיט בשיא: עלייה במספר המשתמשים, האם היא תוכל לשמור על הצמיחה?

"התחום שלנו רותח; רואה אותנו בעתיד עם מחזור גבוה מ-100 מיליון דולר"

נוריאל רוביני צופה זעזועים בשווקים הפיננסים; איך להתגונן?

"מניית אנבידיה תגיע ל-190 דולר"

האיום הגרעיני של רוסיה – האם השווקים ירגישו את זה?

מנכ"ל ישראייר: "אם היינו בשנה רגילה, הרווח היה משתפר ב-10 מיליון דו...

"הצמיחה ברבעון השלישי תמשיך גם לרבעונים הבאים; עובדים על רכישה גדולה"

האירוע בשפרעם מחזיר אותנו לשאלה - האם הממ"ד יעיל נגד טילים?

סמארט #3 - קרוסאובר חוצה סגמנטים

איך מחזקים את הצד הסולידי של התיק ואיזה מניה ישראלית תמצאו שם?

ה-S&P עלה בכ-0.5%; הנפט קפץ ב-2%, אלוט זינקה ב-17%

בעד ונגד: מה חושבים בכירי הפד' על הורדות הריבית?

סוף עידן ברשות לני"ע האמריקאית: גנסלר יפרוש עם כניסת טראמפ

עסקת ענק: מדיהאושן רוכשת את אינוביד ב-500 מיליון דולר

ויתניה: עסקה בין בעלי שליטה - מה המשמעות למשקיעים?

בכירים באנבידיה מתכננים למכור מניות בשווי 34 מיליון דולר

עוד תכניות

לאלו שהמספרים של מעבר בין חילוניים לחרדים לא הסתדרו להם, להלן הסבר בהיר יותר: ציינתי שם במפורש שמדובר בסך המעבר בין חילוניים/מסורתיים לבין חרדים ודתיים, אך היו שפספסו את ההסבר. ברור שאם מדובר היה רק במעבר בין מגזר חרדי לחילוני אז המספרים האבסולוטיים הם לטובת החרדים, אך כאשר מוסיפים לחישוב את המגזר הדתי, המספרים מתהפכים. להלן המתימטיקה:
2%X69%=1.38% מהמגזר החילוני/מסורתי למגזר החרדי
10%X9%=0.90%  מהמגזר החרדי למגזר החילוני/מסורתי
8%X69%= 5.52% מהמגזר החילוני/מסורתי למגזר הדתי
33%X22%=7.26% מהמגזר הדתי למגזר החילוני/מסורתי

סה"כ 8.16% מהמגזר הדתי והחרדי ביחד עברו תוך דור למגזר החילוני/מסורתי; סה"כ 6.90% מהמגזר החילוני/מסורתי עברו תוך דור למגזר הדתי והחרדי = מעבר נטו של 1.26% מהאוכלוסיה תוך דור למגזר החילוני/מסורתי.

ייתכן והמספרים האלו אינם מרשימים מספיק חלק מהקוראים, לאור הריבוי הטבעי הגבוה של המגזר החרדי. לכן הבאתי שם תרשים נוסף שלטעמי הרבה יותר דרמטי מהראשון:

ממוצע פשוט של התזרימים מלמד שהנעשים פחות דתיים מהווים 29% בעוד הנעשים יותר דתיים 11%. זוהי תמונה חד משמעית, שיעור של כמעט פי 3 נעשים פחות דתיים. מדובר ללא ספק בתהליכי חילון העוברים על החברה הישראלית. אך שוב במספרים אבסולוטיים מדובר בפחות דרמה, קצת מעל 3%, עקב משקלו הגדול בהרבה של המגזר החילוני/מסורתי.

ב-10 השנים האחרונות מספר התלמידים החרדים הלומדים בכיתה א' עלה מ-18.9% ל-20.3%. אתם קוראים נכון. עליה של 1.4% בלבד מסך אוכלוסיית התלמידים ב-10 שנים. על מה הצעקות בכלל? איך הלמ"ס מגיע להערכות מופרכות כל כך של גידול עתידי במספר החרדים בשיעורים של עשרות רבות של אחוזים? לאלוהים הפתרונים.

כמה ילדים החרדים צריכים ללדת רק כדי "לכסות" את מספרי העולים המגיעים?
עדיין יאמרו חלקכם שהריבוי הטבעי החרדי מאפיל אפילו על השיעורים הללו. על אף שלדעתי השיעורים דרמטיים. אז אענה בשאלה על שאלה: בכל שנה ממוצעת מגיעים לישראל, בעשר השנים האחרונות, כ-28 אלף עולים ותושבים חוזרים נטו (לאחר ניכוי יורדים). כמעט כולם חילוניים או מסורתיים. לפי הלמ"ס בשנת 2020 לבדה נולדו כ-6.6 אלף ילדים לנשים שעלו משנת 2010 ואילך. במצטבר מדובר על יותר מ-320 אלף נטו, שהגיעו וילדו ילדים בישראל ב-10 השנים האחרונות. בגל הנוכחי מגיעים עוד מעל 200 אלף עולים ותושבים חוזרים, כמעט כולם מרוסיה ואוקראינה. רק כ-1% מהם חרדים. 

מה עובר על המגזר החרדי? תעסוקת נשים והאינטרנט
מחקרים דמוגרפיים מרחבי העולם מראים שכאשר שיעור הנשים העובדות גדל, שיעורי הפריון יורדים. יש גבול לכמה אישה יכולה גם לעבוד וגם לגדל הרבה ילדים, אפילו אם זו סופרוומן במודל החרדי. לפני 20 שנה כ-45% מהנשים במגזר עבדו. כיום השיעור הוא 83%. לא פחות משינוי טקטוני. לכן שיעורי הילודה אצל החרדים יורדים וירדו עוד.

מסתבר שעל אף הניסיון ההרואי לחסום את ים הידע העצום שקיים בעולם המודרני שיעור החרדים שיוצאים בשאלה גבוה פי חמש משיעור החילונים שחוזרים בתשובה. מה קורה כאן? אם דרכם נחסמת בגטו, מאיפה הם יודעים מה יש בחוץ? התשובה היא האינטרנט והניסיון של ראשי המגזר לחסום את הרעה החולה הזו, מבחינתם, מזכירה לי את שלטונות סין שמנסים למנוע מנגיף האומיקרון להתפשט. לפני מספר שנים התמקד ד"ר אבישי בן חיים בתופעת "היציאה בשאלה" מהמגזר החרדי בסדרת תחקירים טלוויזיונית בשם "חרדים: ההתפרקות". זכור לי משם ציטוט מאת "אחד מגדולי המחזירים בתשובה": "כמות האנשים הדתיים בעולם לא צומחת. הרבה מהיהודים החרדים עוזבים את הדרך." שוב ושוב מוזכרת שם בחלחלה המילה אינטרנט.

מעטים מהמגזר נחשפו לאינטרנט בתחילה אך שיעורם הלך וגדל עם השנים. נראה שמגפת הקורונה היתה סוכנת השינוי הגדולה במגזר החרדי. ממחקרים שערכו ד"ר לי כהנר וד"ר גלעד מלאך מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, במהלך הקורונה חיבור לאינטרנט הפך ממותרות, או מטאבו חברתי, לצורך קיומי להמשך שגרת החיים הן בהקשרים של תעסוקה והן בהקשרים של חינוך, קיום קשרי משפחה ולימוד תורה. לפי מקור חרדי בשם "אסקריא" העורך סקרים במגזר זה, שיעור החיבור לאינטרנט במגזר החרדי קפץ ב-39% בשנת 2020 לבדה. כך למשל במהלך הקורונה חווה אחד הישובים החרדיים הגדולים בארץ, ביתר עלית, עלייה של 900% בחיבורים לאינטרנט! חשיפת החרדים לאינטרנט הגיעה בשנת 2020 ל-64%, לעומת 28% בלבד בשנת 2008; ואולם היא עדיין נמוכה בהשוואה ליהודים לא-חרדים (93%). מחצית מהחרדים הגולשים באינטרנט משתמשים ברשתות החברתיות. 46% מהם משתמשים בוואטסאפ.

הלחץ הכלכלי
האינטרנט והלחץ הכלכלי שמוציא נשים לעבודה הם שני גורמים ששזורים זה בזה. רוב רובם של העניים בישראל הם ערבים וחרדים המהווים כ-83% מעניי ישראל, מזה הערבים כ-50% והחרדים כ-33%. במגזר החרדי כ-44% מוגדרים עניים. ב-2019 ההכנסה החודשית ברוטו למשק בית חרדי היתה 14,121 שקל, לעומת משק בית יהודי לא־חרדי (21,843 שקל). מתברר כי משק בית חרדי הוציא 21% פחות ממשק בית יהודי לא־חרדי, אף שמספר הנפשות הממוצע במשק בית חרדי עומד על קרוב לפי שניים. פערי ההוצאה מוסברים במאפייני תרבות הצריכה החרדית, הדוגלת בחיסכון וכן במרחבי צריכה קהילתיים ייעודיים במגזר, המאפשרים לקנות מוצרים בזול.

חרדים, ככל בני האדם, לא מעוניינים להיות עניים. רבים מאד מהם מרגישים לכודים בעולם שנתפר להם, שמועיד אותם לעוני והם אפילו לא יודעים איך להיחלץ ממנו. אך אם יש שינוי בשיעורי התעסוקה במגזר. לפני כ-20 שנה שיעורי ההשתתפות בכוח העבודה היו כ-34% בלבד מהגברים החרדים וכ-45% בלבד מהנשים החרדיות. כיום שיעורי ההשתתפות עומדים על כ-52% מהגברים וכ-83% מהנשים. אצל הנשים החרדיות זה כבר שיעור שגבוה מממוצע ההשתתפות של הנשים הישראליות. מדובר בקפיצה בשיעורי התעסוקה של 53% אצל הגברים ו-63% אצל הנשים. בסופו של יום מה שהכי חשוב זו המגמה והיא בהחלט חיובית, אם כי אצל הגברים היא נבלמה בשנים האחרונות.

שינויים מפליגים בחברה החרדית
נהגו לחלק את המגזר לשלושה תתי מגזרים: ספרדים, חסידים וליטאים, בערך שליש מהחרדים בכל תת מגזר כזה. כיום החרדים עצמם מציינים שבכל תת מגזר הרבה קבוצות. לפי כהנר קיימת חלוקה מסוג שונה לפיה כ-10% מהחרדים הם "חרדים מודרניים" ועוד 30% "חרדים שמרנים עם נגיעות מודרניות". מדובר בשתי קבוצות פרגמטיות, שפתוחות ללימודים שיעזרו לאנשיהן בחיים המודרניים. לגבי יתר המגזר 50% מוגדרים כרוב דומם ו- 10% מקצינים לברוח עוד יותר מהעולם המודרני ("העדה החרדית", "הפלג הירושלמי", נטורי קרתא, כת השאלים וכיו"ב).

לפני מספר שנים צוטט פרופ' אמנון שעשוע, יו"ר מובילאיי: "...הייתי שותף לתחרות הצעות עסקיות לסטארט-אפים חרדיים. הצענו 20 אלף שקלים לשישה זוכים במקומות הראשונים. ניגשו לתחרות 240 סטארט-אפים וכולם סטארט-אפים של חרדים. לטקס חלוקת הפרס נרשמו 5,000 איש. זה היה נראה כאילו מחלקים פרס נובל. הטקס התחיל בשמונה בערב וחשבתי לעצמי שזה מה שהיה צריך לפתוח את מהדורות החדשות, אבל לא יודעים על זה בכלל".

דברים מבעבעים במגזר החרדי. כמעט כל הפונים ללימודים מחפשים את המקצועות הפרקטיים. רבים מהם נמשכים למגזר ההייטק, אם כי רובם הגדול חסרי כישורים להשתלב בו. לפני מספר שנים הוקמה רשת "אשכולות" של קורסי ליבה באינטרנט ללימוד אנגלית, מתמטיקה ופיסיקה למגזר החרדי. הקורסים מונגשים באופן ויזואלי ושפתי כך שהוא מותאם לעולם הרוחני של בחורי ישיבות. 15,000 חרדים לומדים שם. מנחם בומבך, מייסד אשכולות אומר שכעת ברור לרוב הציבור החרדי שאי חשיפה לעולם החיצוני כבר הופכת מבחינתם מסוכנת יותר מאשר חשיפה מבוקרת, בה נותנים להם את הכלים להתמודדות הכוללים לימודי אנגלית, שברור להם שהיא חשובה בכל מקרה וגם מקצועות ריאליים. בומבך טוען שחברה שלא משתנה לא שורדת.

ממחקרים נוספים שערכו כהנר ומלאך "רואים שהפערים בין חרדים ללא-חרדים מצטמצמים הן בכל הנוגע לשימוש במחשב (62% מהחרדים, לעומת 79% מהיהודים הלא-חרדים) והן בכל הנוגע לשימוש באינטרנט (60% מהחרדים, לעומת 92% מהיהודים הלא-חרדים)". כ-49% מהחרדים חושבים שטכנולוגיות דיגיטליות מצמצמות פערים חברתיים .הם מוסיפים ש"שינויים אלו מצטרפים לעלייה ברמת המינוע ובמספר בעלי רישיונות הנהיגה בחברה החרדית. בשל העלייה בשיעור ההשתתפות של החרדים בכל אחד מתחומי החיים, ניתן לקבוע כי מגמת ההשתלבות הכלכלית-חברתית של החברה החרדית בחברה הכללית מתחזקת.

אחד הגורמים המגבירים את המגמה הזאת הוא ההצטרפות ההולכת וגוברת של חרדים – נשים וגברים – ללימודים במערכת ההשכלה הגבוהה ולשוק התעסוקה. אלו מאפשרים הכנסה פנויה, מודעות מתפתחת בהדרגה לתרבות הצריכה והפנאי וצמיחת שיח מודרני בקרב קבוצות מעמד הביניים הגדלות ומתעצבות בחברה החרדית".