פרשת וישלח: הערך המוסרי החבוי של הכסף

אחת ההמצאות המופלאות ביותר, שמהווה את אחד הגורמים החשובים ביותר להתפתחות האנושית הוא מושג הכסף. בעבר היה נהוג סחר חליפין, כלומר החלפה של סחורה תמורת סחורה. זוהי דרך מסורבלת בהרבה להחלפת טובין בין אנשים, שכן רק אם יש לי מה שאתה צריך ולך יש מה שאני צריך ניתן לעשות עסקה, מה שמגביל מאד את האפשרות להשיג דברים חיוניים. בנוסף, קביעת הערך של כל עסקה היא בעייתית שכן יש להעריך כל מוצר ביחס לכל מוצר אחר.

>>> לכל פרשות השבוע

הכסף מפשט את ההליכים הללו, שכן כל המוצרים נמדדים לפי מדד אחיד, וכן, לכולם יש דבר מה בעל ערך אותו ניתן להחליף תמורת הדברים שאנו צריכים. היסטוריונים מייחסים את התפתחות הכסף לתקופת האבות או מעט לפניה - כמה אלפי שנים לפני הספירה. התפתחות נוספת התרחשה בסביבות המאה ה-11 בה נקבעו שטרות ומטבעות לא לפי הערך של החומרים מהם הם עשויים, אלא על פי ערך מוסכם מטעם השלטונות או מנפיק הכסף. יותר מאוחר התפתח תקן הזהב, שקבע שהשלטונות יכולים להנפיק כסף רק לפי ערך הזהב או נכסים אחרים שברשותם, וזאת כדי למנוע אינפלציה, אולם בשנות ה-70 של המאה הקודמת בוטל המנגנון הזה, וכעת כמות הכסף נקבע על ידי נגידי הבנקים המרכזיים בהתאם למצב הכלכלה.

ישנם כאלה הקוראים לביטול הכסף וחזרה לסחר חליפין, שכן לדעתם המצאת הכסף גורמת להצטברות עושר רב מידי בידי יחידים. ישנה אף התעוררות של סחר חליפין באמצעות האינטרנט עם אתרים שמציעים אפשרות לבצע החלפות של סחורות, זמן או שירותים. האם יש יתרון נוסף להמצאת הכסף מלבד נוחות הסחר?   לפני מספר שבועות קראנו על קניית מערת המכפלה בחברון עיר האבות על ידי אברהם אבינו במה שנראה כשימוש בכסף – "ארבע מאות שקל כסף עובר לסוחר", אולם אין הכוונה לשקל כמטבע אלא כמשקל (מכאן נובע גם שמות מטבעות שונים - שקל, פסו, פאונד ועוד), כלומר אברהם נתן כסף במשקל של 400 שקל (יחידת משקל) תמורת הרכישה.

בפרשה שלנו מדובר על קניית חלקת אדמה נוספת, הפעם בשכם:  "ויבא יעקב שלם עיר שכם אשר בארץ כנען, ויחן את פני העיר. ויקן את חלקת השדה, אשר נטה שם אהלו, מיד בני חמור, במאה קשיטה". קשיטה על פי המפרשים הוא סוג של מטבע. בגמרא מובאת דעתו של רב ביחס לאירוע: "אמר רב: מטבע תיקן להם". כלומר, נראה מדברי רב שהוא מבין שיעקב אבינו המציא את הסחר באמצעות כסף. ניתן אמנם להבין את דברי רב בצורה מצמצת יותר שמסתדרת יותר עם הממצאים ההיסטוריים, לפיה יעקב לא המציא את כל הרעיון של סחר באמצעות כסף, אלא "ייבוא" הרעיון הזה לאנשי שכם מאנשי ארם נהריים, שם השימוש בכסף היה מקובל עוד לפני כן. הממצאים ההיסטוריים אכן מייחסים את השימוש הראשון בכסף לאזור מוסופטומיה - האזור בו נמצאת ארם נהריים. כלומר, לדברי רב, יעקב ייבא את השימוש בכסף לאזור שכם.

• מה לעשות אם אתם חוששים מירידות או מתבאסים מדשדוש?
• כמה כסף זה מספיק? מה הסכום שיגרום לכם להפסיק לעבוד?

ייחוס פעולה כלכלית כמו הפצת השימוש בכסף לאחד מהאבות על ידי חז"ל טומן בחובו את ההבנה שיש פה יותר מאשר תיקון טכני שנועד לשפר את נוחות עשיית העסקים. הרב אברהם יצחק הכהן קוק בספרו עין אי"ה אכן מציג הבנה עמוקה יותר של תפקיד המטבע בחברה האנושית שכולל גם ממד מוסרי חברתי, ולא רק אמצעי כלכלי, כפי שנראה להלן.    אחת הבעיות הגדולות של החברה האנושית היא הקנאה, והתחושה שמה שיש לחברי בא על חשבוני. התפיסה הזו יוצאת מנקודת הנחה שיש רק עוגה אחת לחלק, וככל שהחלק של האחר בעוגה גדול יותר, החלק שלי קטן יותר. בעוד במקרים מסויימים זה באמת נכון, על פי רוב, מדובר באשליה, שכן פעילותו והצלחתו של האחר רק מסייעים לטוב הכללי על ידי יצירת ערך חדש שלא היה בעולם קודם. הפנמה של הרעיון הזה, הוא אחד האתגרים המוסריים העומדים בפני האנושות, ועשויה להביא להפחתת השנאה, הקנאה והיריבות בין יחידים ובין עמים. 

כך כותב הרב קוק:

המוסר האנושי הראוי, המתאים למוסר האלוהי העליון, אומר הרב קוק, תלוי בהגברת האחווה ויחסי שלום וקרבה בין בני אדם. האתגר העומד בפני יחסים תקינים כאלו הוא התחושה הבסיסית שקיומו והצלחתו של האחר מגיע על חשבוני, כפי שמסביר הרב קוק בהמשך הפסקה:   התחושה הזו, שצרכי האחר מגיעים על חשבון הצרכים שלי היא טעות, וכדי להגיע למוסר הטוב המתאים לצדק העליון צריך להתגבר על הטעות הזו. התפיסה הלא נכונה הזו היא הגורם המרכזי לשנאה בין בני אדם, עמים ומדינות. זוהי השקפה "חיצונית" שאינה יורדת לעומק הפנימי של המציאות, שבאמת מורה ההיפך מכך, אם לומדים להתבונן בה נכון, כפי שכותב הרב קוק בהמשך:   באמת ריבוי האנשים מועיל לעולם (לפחות עד גבול מסוים, ממנו האנושות עוד רחוקה מאד), שכן גידול האוכלוסייה מאפשר פיתוחים, יוזמות, התרחבות, והתמקצעות שבסופו של דבר מועילה לכלל. איך ניתן להתחבר להשקפה הזו? הרב קוק מצביע על המצאת הכסף, כאחד הגורמים שעשויים לסייע להעמקת ההבנה הזו, אם תופסים אותו בצורה נכונה:   המטבע, שמקל את יחסי הגומלין בין בני אדם שבאים לידי ביטוי במסחר פשוט וקל, מאפשר לי להנות מהישגיו והצלחתו של חברי ובכך אני מכיר בעובדה שהתפתחותו והצלחתו תורמים גם לי. כלומר, האפשרות שמעניק המטבע להנות מכל הפיתוחים וההמצאות שמקדמות את העולם ומכל המוצרים שמיוצרים על ידי אחרים, (כל עוד אתרום גם אני לעולם בזעת אפי ואקבל תמורת מאמצי את אותו תגמול - הכסף), מגדילה את האיטראקציות החיוביות האנושיות ואת התלות ההדדית בין יחידים ומדינות, ובכך את השלום ויחסי האחווה האנושיים. דוגמה לדבר, מדינות שמקיימות יחסי גומלין כלכליים ותלויות זו בזו אלו מבחינה כספית יכנסו לקונפליקט צבאי בסבירות נמוכה יותר.   

הכסף, אם כן, מאפשר את היחסים בין אנשים, עמים ומדינות. התבוננות בעובדה הזו עוזרת לנו להבין שכל אדם נברא באופן ייחודי ויש לו כישרונות ויכולות משלו. קיומו והצלחתו של האחר עשויים לסייע לכלל כולו, במידה ונדע לקיים ביננו מנגנונים שיסייעו בפיתוח היחסים האלו לטובת כולם.

• ישראל מבטלת מכסים על יבוא מארה"ב לפני "יום השחרור" של טראמפ
• החל מהיום: הבנקים יחויבו לפרסם את הרבית על הפיקדונות
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

לקריאה נוספת: פרשת וישלח - על פיזור סיכונים וקבלת החלטות קשות